איסור הלבנת הון: כיצד התיקון לחוק משפיע על חשודים בביצוע עבירות מס?

החל מתאריך ה-7.10.16 נכנס לתוקף תיקון 14 לחוק איסור הלבנת הון. התיקון קובע כי מעתה גם עבירות מס ייחשבו עבירות מקור שעליהן ניתן לבצע עבירת הלבנת הון (עד כה רק הנפקת חשבוניות פיקטיביות נחשבה עבירת מס שהינה עבירת מקור).

משמעות תיקון 14 לחוק איסור הלבנת הון
המשמעות המהותית של התיקון הינה כי החל מכניסת החוק לתוקף כל עבירת מס שהמדינה תוכל "להצמיד" לה עבירת הלבנה, תאפשר למדינה לתפוס רכוש "בשווי העבירה". כלומר, החוקר לא יידרש לרדוף ולאתר את כספי המיסים הגנובים כדי להחרימם מהחשוד (כמובן שאם כספים אלה יימצאו הם ייתפסו ויוחרמו).
התיקון מאפשר לחוקר לשבת במשרדו, לחשב את גובה עבירת המס וההלבנה (שווי העבירה) שביצע החשוד על פי חומר החקירה, ועל פי שווי העבירה שיתקבל הוא יכול ללכת ולתפוס רכוש לגיטימי אחר שבידי החשוד באותו שווי. במסגרת רכוש לגיטימי זה נכללות דירות שירש החשוד, כספי חסכונות שנצברו בחשבונו במהלך חייו וכו'. כמובן שכדי שתפיסת הרכוש תהפוך לחילוט (החרמה) סופי יש לעגנה בהחלטת חילוט של בית משפט לאחר שהחשוד יורשע במשפט.
במסגרת הדיון ייקבע גם אם ראוי לחלט את כל הרכוש שנתפס או רק את חלקו בהתאם לנסיבותיו הייחודיות של כל תיק.

התייחסות התיקון לחוק לעבירות מע"מ
על פי התיקון כל עבירת מע"מ בסכום מצטבר של 170 אלף שקלים בשנה או 480 אלף שקלים בארבע שנים תיחשב עבירת מקור.
אם עבירת המס או עבירת ההלבנה שלאחריה בוצעו בתחכום (עונה על יותר מאחד מהבאים: עבירה מורכבת, חוצת מדינות, נעשתה תוך שימוש באנשי קש, פתיחת תאגידים וכד'), די בסכום של 120 אלף שקלים ללא מגבלת זמן כדי להיחשב עבירת מקור.
אם עבירת ההלבנה קשורה לארגון פשיעה או ארגון טרור או שמלבין הכסף אינו האדם שביצע את עבירת המס, הרי שעבירת המס תיחשב עבירת מקור החל מהשקל הראשון.

יש לציין כי חישוב סכום העבירה מתייחס אך ורק לסכום שנגזר מה-17% מע"מ ולא לסכום החשבוניות המלא.

לפניה ישירה אל עורך דין אביעד דור חי, לחץ/י כאן

משמעות התיקון בעבירות מס הכנסה
על פי התיקון כל עבירת מס הכנסה בסכום מצטבר של מיליון שקלים בשנה או 2.5 מיליון שקלים בארבע שנים תיחשב עבירת מקור. אם עבירת המס או עבירת ההלבנה שלאחריה נעשו בתחכום די בסכום של 625 אלף שקלים ללא מגבלת זמן.

אם עבירת ההלבנה קשורה לארגון פשיעה או לארגון טרור או שמלבין הכסף אינו האדם שביצע את עבירת המס, הרי שעבירת המס תיחשב עבירת מקור החל מהשקל הראשון.
חשוב לציין כי במקרה זה בניגוד לעבירת מע"מ, חישוב סכום העבירה מתייחס לכל ההכנסה שהועלמה ולא רק לסכום המס המתחייב מתוכה.

השלכות התיקון לחוק על חשודים בעבירות מיסוי מקרקעין
על פי התיקון כל השמטת/הקטנת שווי של עסקת מקרקעין בסכום שמעל 1.5 מיליון שקלים תיחשב לעבירת מקור. נוסף על כך, גם אי דיווח או דיווח כוזב על זהות הצדדים (כולל הנהנים) בעסקת מקרקעין תיחשב עבירת מקור בתנאי שמדובר בעסקה של נכס ששוויו מעל 100 אלף שקלים.

למרות האמור לעיל, היועמ"ש קבע שתי הסתייגויות לשימוש בתיקון הנ"ל:

1. מאחר שעבירות המס מעצם אופיין הן עבירות של טשטוש והסתרה ומאחר שהפסיקה קבעה (פס"ד בלאס צ'יצ'אשוילי) שעבירת המקור ועבירת ההלבנה יכולות להתקיים סימולטנית, הרי שנוצר מצב שעבירת המס היא אוטומטית גם עבירת הלבנה (בהנחה שעומדת בסכומים הנקובים מעלה). 
לפיכך, כדי למנוע מצב גורף זה, קבע היועמ"ש מדיניות אכיפה לפיה כדי לייחס לנאשם גם עבירת הלבנת הון, על המדינה להוכיח פעולות טשטוש והסתרה נפרדות מאלו ששכללו את עבירת המס.
2. הסתייגות נוספת של היועמ"ש מתייחסת לעניין "כתם הדיו", דהיינו הלבנת הון שנגזרת מערבוב של רכוש כשר ברכוש אסור, אשר מכתים את כל הרכוש הכשר ומאפשר גם את תפיסתו. 

כדי למנוע מצב גורף בו חשבונות של עסקים וחברות מוקפאים באופן לא מידתי, קבע היועמ"ש כי עקרון כתם הדיו בעבירות מס לא יחול בחשבון העסק השוטף. 
כלומר, אם בעל עסק העלים כספי מיסים מהכנסות שהגיעו לחשבון העסקי השוטף שלו, כספים אלה לא יכתימו את כל החשבון ולפיכך לא תתאפשר תפיסת כל החשבון. על כן, הטיפול בו יהיה טיפול רגיל על פי פקודת המיסים.

העברת הכנסות שהועלמו לחשבון פרטי תאפשר את תפיסת החשבון
המשמעות היא כי אדם שמעביר את ההכנסות שהועלמו לחשבונו הפרטי או לכל חשבון אחר שאינו החשבון העסקי השוטף, הרי שכספים אלו יכתימו את כל הכספים הנמצאים בחשבון ויאפשרו את תפיסתם. 

נוסף על כך, גם אם לא נותרו כספים בחשבון, המדינה תוכל לחשב את סכום הכספים שהוכתמו (הכולל את כל הכספים הקיימים בחשבון ואלה שזרמו בחשבון לאחר כניסת כספי העבירה כולל כספי העבירה).
סכום זה ישמש לצורך קביעת שווי עבירת ההלבנה ודבר זה יעניק למדינה את הסמכות לתפוס רכוש אחר של החשוד בשווי העבירה.

חשוב להדגיש כי הסתייגות זו של היועמ"ש חלה אך ורק על כספים שהוכתמו בעבירת מס בלבד. ההסתייגות לא חלה ביחס לכספים שמעורבים בעבירות מקור אחרות כגון שוחד, מרמה וכד' אשר לגביהם יחול "כתם הדיו" גם על החשבון העסקי השוטף.