כאשר חיילי צה"ל סובלים ממחלה, חבלה או כל בעיה רפואית הדורשת טיפול, הם פונים לרופאים מטעם הצבא. במקרים רבים, רבים מדי, מסתיימות פניות אלו בנזק פיזי או נפשי שנגרם עקב רשלנותו של הרופא המטפל.
רשלנות רפואית היא תופעה מצערת המוכרת בכל תחומי הרפואה. כשהם קורים במערכת הצבאית, לרבים מהם יש מכנה משותף: הרופאים המטפלים בחיילים נוטים לצאת מנקודת הנחה כי מי שמולם לא מתלונן על בעיה של ממש, אלא מנסה להערים על המערכת ולהוציא גימ"לים (המקבילה הצבאית לימי מחלה). כשזו נקודת המוצא של הרופא, אין כל פלא שפניות רבות לא נלקחות ברצינות, עד כדי הגעה למצב של נזק מהותי ובלתי הפיך.
לפניה ישירה אל משרד עו"ד אלי סבן, לחץ/י כאן
התנהלות לא סבירה של הרופא המטפל
כדי שניתן יהיה לקבוע כי טיפול רפואי שניתן לחייל היה רשלני, צריכים להתקיים שלושה תנאים:
- החייל סובל מנזק פיזי או נפשי
- הרופא המטפל לא פעל בצורה שבה מצופה מכל רופא סביר לפעול מול אותם נתונים
- ישנו קשר ישיר בין התנהלותו הלא סבירה של הרופא המטפל והנזק שממנו סובל החייל
התנהלות לא סבירה של הרופא המטפל עשויה להתבטא במגוון דרכים: אבחון מאוחר או שגוי, אי-הפניה להמשך טיפול או לבדיקות, מתן תרופות לא מתאימות או במינון לא נכון, אי-ביצוע מעקב רפואי, התרשלות במתן הטיפול, אי-התחשבות בהיסטוריה הרפואית של המטופל ועוד.
גם כאשר הטיפול הרשלני בחייל אירע שלא במסגרת צבאית, אלא החייל נשלח לטיפול או בדיקה בבית חולים ציבורי, הוא ייחשב לרשלנות רפואית אם יעמוד בתנאים הנ"ל.
תביעת רשלנות רפואית בצבא
חייל המעוניין להגיש תביעת רשלנות רפואית לא יכול לתבוע ישירות את הרופא שטיפל בו או את המוסד הרפואי הציבורי שבו קיבל את הטיפול. יהיה עליו להגיש תביעה אך ורק נגד משרד הביטחון. רק לאחר מיצוי ההליכים נגד משרד הביטחון ועם סיומם, תינתן לו האפשרות להגיש תביעה נזיקית נגד בית החולים הציבורי שבו טופל.
בכתב התביעה החייל יידרש להוכיח את הנזק שנגרם לו. יהא עליו להוכיח כי הטיפול בו היה לקוי וכי הרופא שטיפל בו לא נהג כ"רופא סביר" והפר את חובת הזהירות הנדרשת ממנו בטיפול. נוסף על כך, החייל יידרש להוכיח בתביעתו כי ישנו קשר סיבתי בין הטיפול הרפואי הרשלני שקיבל ובין הנזק שנגרם לו.
תגמולים והטבות על פי חוק הנכים
בניגוד לתביעה אזרחית בה החייל תובע פיצוי שעשוי להגיע למאות אלפי שקלים, בתביעה נגד משרד הביטחון, החייל יזכה לתגמולים על פי חוק הנכים (תגמול ושיקום). זאת בהתאם לתקנות נכי צה"ל ולדרגת הנכות שתיקבע לו על ידי הוועדה הרפואית של אגף השיקום במשרד הביטחון.
יחד עם זאת, החייל יהיה זכאי לקבל הטבות רבות אשר עשויות במקרים רבים לעלות בשווין על הפיצוי הכספי שהיה מקבל בתביעה נזיקית. הטבות אלו כוללות, בין היתר, טיפולים רפואיים שאינם בסל הבריאות (כגון פיזיותרפיה, הידרותרפיה ועוד), רכב רפואי, הוצאות ניידות, תשלום שכר לימוד ותגמול חודשי במהלך הלימודים, הנחות גבוהות בתשלומי המיסים ועוד כהנה וכהנה. את התביעה נגד משרד הביטחון יש להגיש עד שלוש שנים מיום השחרור.
ייצוג משפטי מקצועי יסייע לכם במיצוי הזכויות מול משרד הביטחון
במקרה של חשד לרשלנות רפואית ולקראת הגשת תביעה נגד קצין התגמולים של משרד הביטחון, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות נגד משרד הביטחון. היכרותו של עורך הדין עם ההתנהלות הייחודית של המערכת הרפואית הצבאית תאפשר לחייל לנתב את תביעתו בצורה החכמה ביותר, שתבטיח את מיצוי הדין עם הגורמים האחראים לרשלנות, ואת מיצוי מלוא הזכויות המגיעות לחייל בעקבות זאת. במקרה הצורך, ייצג עורך הדין את החייל גם בהגשת ערעור על החלטות קצין התגמולים והוועדה הרפואית.
עורך דין אלי סבן עוסק בייצוג חיילים, שוטרים ואנשי כוחות הביטחון כנגד משרד הביטחון. כמו כן עוסק בתביעות להכרת זכות לפי חוק הנכים, בייצוג בוועדות רפואיות ובהגדלת אחוזי נכות. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין למשרד הביטחון LawGuide.
* לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.