חוק הירושה: מהי חשיבות סדר הפטירות לצורך קביעת היורשים?

בהתאם לכלל הבסיסי בדיני ירושה - יורש יכול להיות מי שהיה בחיים בעת מותו של המוריש. אם כך, מתעוררת השאלה מי יוכרז כיורש במקרה שבו קיים ספק ביחס לסדר הפטירות של בני זוג. המקרה שלהלן נועד לתת דוגמה לתרחיש שבו מתעורר קושי להכריע מי מבני הזוג נפטר קודם, ומציג את דרך ההתמודדות של המחוקק הישראלי עם קושי זה.

הירש נולד בלודג' שבפולין בתחילת המאה ה-20.

שני הוריו היו נשואים בנישואין קודמים וכל אחד מהם הגיע לנישואין עם שני ילדים.

יחד הם הולידו עוד שישה ילדים כך שלהירש היו בסך הכל חמישה אחים ועוד ארבעה "חצאי אחים".

הירש נישא לרבקה לבית ק. ובשנת 1932 רכש יחד עם "אחד" מגיסיו (בעל של אחותו) מגרש ברמת גן, בו תכנן ככל הנראה לבנות את ביתו, לכשתבשיל השעה לעלות ארצה.

הואיל ואביה של אשתו, מר ברוך ק. ז"ל, כבר עלה ארצה, נתנו לו הירש והגיס ייפוי כוח כללי, שנחתם בפני הקונסול הבריטי בלודג' בשנת 1936 לטפל בכל הקשור למגרש בשמם.

שואת יהודי אירופה טרפה את הקלפים. הירש, אשתו ובתו נספו בשואה וכך גם מרבית אחיו וצאצאיהם. בין השורדים נמנו אחות שהיגרה לארה"ב והותירה צאצאים, אחות שצאצאיה עלו ארצה מברית המועצות ונכדים של "חצי אחות" שהגיעו אף הם ארצה.

בשנת 2006, מיד לאחר הקמת החברה להשבת הנכסים של נספי השואה, (להלן: "החברה להשבה" ) הגישו בני משפחת ק., שאביהם כזכור טיפל במגרש, בקשה לקבלת הנכס.

יש לך שאלה בנושא? היכנס עכשיו לפורום השבת רכוש ונכסים מהארץ ומחו"ל

החברה להשבת נכסים של נספי השואה מחויבת לערוך חקירה גניאולוגית
החברה להשבה מחויבת לערוך חקירות גניאולוגיות נרחבות על מנת שהנכס יגיע ליורשים חוקיים של נספי השואה וכך הגיעו לצאצאי האחות המתגוררים בארץ וגם לצאצאי האחיות, בארץ ובחו"ל. הח"מ לקח על עצמו לייצגן בעניין זה.

חקירה העלתה כי עוד בשנות ה-50 ניסה ק. המנוח לקבל צו ירושה אחר הירש, אולם בקשתו סורבה לאור העובדה שלא הצליח להוכיח (היו סתירות בראיות שהביא) את סדר הפטירות בין הירש לאשתו רבקה לבית ק.

מיהם היורשים במקרה שבו אין ראיה לסדר הפטירות בין בני הזוג?
בדיון שנערך עלתה השאלה מי הם יורשיו של הירש, הרשום כבעל הנכס? האם אשתו זכאית לחצי מעיזבונו? שאז צאצאי אחיה יורשים אותה או שמא צאצאי אחיו של הירש זכאים לכל עזבונו?

ועדת הערר הפועלת מכוח חוק נכסים של נספי השואה, קבעה לאור הוראת סעיף 9 לחוק הירושה כי הואיל ואין ראיה לסדר הפטירות בין הירש לרבקה (כלומר לא יודעים מי נפטר קודם), יחול הכלל הקבוע בסעיף 9 לחוק הירושה הדן במצבים אלו ונקרא "שניים שמתו כאחד".

הכלל הבסיסי בדיני ירושה קובע כי יורש יכול להיות מי שהיה בחיים במועד פטירת המוריש. במקרה של שניים שמתו כאחד, מדובר במצב שבו לא ניתן לקבוע אם האישה מתה לפני או אחרי המוריש, שכן אם מתה לפניו היא אינה יורשת אותו ומכאן שתביעת יורשיה תדחה. מצב זה דומה למצב שבו שני בני זוג נהרגים בתאונת דרכים קטלנית ולא ניתן לקבוע מי מהם נפטר קודם.

סעיף 9 בחוק הירושה מבטא את מסורת המשפט העברי
הכללים הקבועים בסעיף 9 לחוק הירושה נלקחו ממסורת המשפט העברי ולא היו קיימים בחקיקה ראשית עד שנחקק חוק הירושה ב-1965.

הכלל קובע כי: "יורש ודאי עדיף על יורש ספק" – כלומר אם הירש נפטר ראשון, אחיו יורשים אותו יחד עם אשתו. אם הוא נפטר שני, רק אחיו יורשים (כי אשתו נפטרה לפניו). לכן אחיו (שהיו בחיים בעת פטירתו וצאצאיהם במקומם) הם יורשי ודאי, העדיפים על אשתו (ויורשיה שלה) "שיורשת ספק" כלומר יורשת שתלויה בסדר הפטירות.

על כן קבעה ועדת הערר כי בהיעדר יכולת לקבוע מי מבני הזוג נפטר קודם, יחול הכלל והאחים ירשו את כל העזבון. בשל הנסיבות הטראגיות של העניין ומשום הזמן הארוך שחלף, המלצתי ללקוחות לשלם סכום כלשהו ליורשי האישה שלפחות יכסה את הוצאותיהם המשפטיות.

מכאן חשוב שעו"ד העוסק בדיני ירושה ולפניו מקרה שיש בו מספר פטירות, יקפיד לברר את סדר הפטירות שכן, יש לו משמעות עצומה בקביעת היורשים הזכאים לכנס.

עורך דין דור לוי עוסק בדיני ירושה, איתור זכאים לנכסים עזובים בישראל ובחו"ל, השבת רכוש ועזבונות מורכבים ובין לאומיים. עו"ד לוי מנהל פורום השבת רכוש ונכסים באתר LawGuide. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לענייני ירושה LawGuide.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.