מי שהוטרדה מינית במקום עבודתה או במהלך שירותה הצבאי, נכנסת לעיתים למערבולת רגשות ולא תמיד מודעת לאפשרויות המשפטיות אשר מקנה לה החוק.
יודגש כי הכתבה מובאת בלשון נקבה אך מתייחסת לעוולות הנגרמות בשל הטרדה מינית לשני המינים.
בכתבה זו אבקש לסקור בקצרה את האפשרויות שבהן יכולה לנקוט מי שהוטרדה במקום עבודתה ומי שהוטרדה במסגרות אחרות, כגון במהלך שירות צבאי או שירות לאומי או הטרדה מינית במהלך התנהלות חברתית וחיי היום-יום.
לפניה ישירה אל עורכת דין אליס שמאי, לחץ/י כאן
הטרדה מינית יכולה להתקיים באופן מילולי ללא מגע גופני כלשהו
ראשית, חשוב להדגיש כי הטרדה מינית יכולה להתקיים גם אם בוצעה באופן מילולי ללא מגע גופני כלשהו, כולל הצעות לקיום יחסי מין, הערות מבזות ומשפילות על רקע נטייה מינית, שיחות/הודעות בעלות תוכן מיני, הצגת תכנים מיניים וכו'.
דוגמא למקרים שבהם לרוב המוטרדת לא מודעת לעובדה כי מדובר בהטרדה מינית שמעוגנת בחוק למניעת הטרדה מינית, הינה כאשר מדובר בסיטואציות של הטרדה סביבתית היוצרת סביבת עבודה עוינת. הטרדה במסגרת יחסי עבודה המעכירה את האווירה ומפריעה לתפקוד תקין של העובדת במהלך יום העבודה, בשל הערות על רקע מיניותה או על רקע מיני באופן כללי או הצגת תוכן מיני כגון סרטונים, תמונות, עיתונים וכו'.
המעסיק נושא באחריות ביחס להטרדות מיניות שמבצעים עובדיו
שנית, חשוב להבהיר כי על המעסיק חלה אחריות, גם לגבי הטרדות מיניות אשר מבצעים עובדיו. לפיכך, ניתן להטיל חבות כספית גם על המעסיק.
מעסיק חייב לנקוט באמצעים סבירים כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במקום העבודה. לפיכך, הוא מחויב למנות בעל תפקיד אשר אליו ניתן לפנות בתלונה על הטרדה מינית (בדרך כלל מנהלת משאבי אנוש) ולפרסם תקנון למניעת הטרדה מינית בין כל העובדים. את התקנון יש לתלות במקום בולט בתחום העבודה ובנוסף למסור העתקים לכל העובדים.
במקרה שמוגשת תלונה, הרי שעל המעסיק לפעול ולתקן את הפגיעה שנגרמה עקב ההטרדה או ההתנכלות.
במקרים רבים אישה שהוטרדה מינית נתקלת במחסומים בהגשת תלונה למשטרה. בין היתר ניתן לציין מחסומים רגשיים הנובעים לעיתים מפחד, אמפתיה, הדחקה, האשמה עצמית או לחץ חיצוני המופעל על הנפגעת על ידי התוקף עצמו או על ידי גורם כלשהו ממשפחתה של הנפגעת עצמה. במקרים כאלו הנפגעת תעדיף ליווי משפטי על ידי עורך-דין אשר יגיש בשמה תביעה אזרחית לפיצויים וילווה אותה לאורך כל ההליך.
פיצויים ללא הוכחת נזק בתביעות אזרחיות עקב הטרדה מינית
בהגשת תביעות אזרחיות לפיצויים בשל הטרדה מינית, אין צורך להוכיח כי ההטרדה המינית גרמה לנזק, או מה גובהו של הנזק. החוק למניעת הטרדה מינית קובע כי בית המשפט יכול לפסוק לנפגעת פיצויים, ללא קשר לגובה הנזק, כאשר אין חובה להוכיח שההטרדה גרמה לנזק. לצורך פסיקת פיצויים די בכך שהנפגעת תוכיח כי חוותה הטרדה מינית, בהתאם להגדרות החוק והפסיקה הענפה בעניין זה.
הלכה שהתקבלה לאחרונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה, מרחיבה את סכומי הפיצוי הנפסקים לטובת נפגעות הטרדה מינית. נקבע כי במקרה של מספר אירועי הטרדה מינית, יעמוד כל מעשה בפני עצמו, כך שכל אירוע עשוי לזכות את הנפגעת בפיצוי נפרד.
במקרים מסוימים ניתן לקבל פיצוי נפרד בגין כל מקרה של הטרדה מינית
פסיקה מרחיבה זו קובעת בעצם שבכפוף להתקיימותן של נסיבות מסוימות, ייתכן שמספר אירועי הטרדה מינית, יהוו מספר אירועים נפרדים, שבגין כל אחד מהם ניתן לקבל פיצוי נפרד.
אם כך, קיים תחום רחב של התנהגויות אשר עלול להיחשב כהטרדה מינית ומי שהוטרדה זכאית לתבוע פיצוי כספי, על פי החוק למניעת הטרדה מינית.
לצורך מימוש הזכויות מכוח החוק והפסיקה מומלץ לפנות לייעוץ במשרד עורכי דין המתמחה בנושא זה.
עורכת דין אליס שמאי עוסקת בתביעות הטרדה מינית, בתביעות הטרדה מינית בעבודה, דיני עבודה ותביעות לשון הרע. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין להטרדות מיניות LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.