עורך הדין אביגדור פלדמן, שייצג בעבר את רומן זדורוב, שוחח הבוקר (חמישי) עם ניסים משעל וגיא פלג על הדיון שצפוי להתקיים בתחילת השבוע הבא, ואמר: "אין ספק שזהו אירוע שמקדם את המשפט לקראת משפט חוזר. בד"כ ההחלטות במשפט חוזר לא ניתנות לאחר דיון עם הצדדים, אלא ביהמ"ש נותן אותן לטוב או לרע". לדבריו, במקרה הזה זומנו הצדדים והשופט מלצר רוצה לברר דברים, לשאול שאלות, אז זה מכוון את זה בהחלט למשפט חוזר, אין סיבה שלא. פרשת זדורוב ראויה וזקוקה למשפט חוזר".
אתה ייצגת בהרבה מאוד תיקים ונוצר אצלי הרושם שבראייה שלך את תיק זדורוב, הוא לא עוד תיק ושהאכזבה מדחיית הערעור שלו הותירה בך משקעים משמעותיים מאוד.
"אפשר להגיד, כן".
למה?
"משום שזדורוב באמת היה די קרוב למשפט חוזר, שופט אחד סבר שיש לזכות אותו, לכן החורים בזדורוב הם חורים גדולים מאוד. בחלקם, מה שקצת נדיר, הם חורים שהפרקליטות אחראית להם, לא נוצרו מעצמם. של דברים שלא נמצאו, שלא חיפשו אחריהם, שלא גילו אותם, ועכשיו צריך המייצג לאסוף דבר אחר דבר, ולרוץ אחר הפרקליטות. גם קראתי בעיון רב את ההתנגדות שלהם למשפט חוזר ואני שואל את עצמי - למה הם מתנגדים? יש בעיות? יש קשיים, אולי יש להם תשובות טובות או מצוינות? אבל צריך לעשות משפט חוזר, זה חיים של בן אדם. זה לא תיק מס הכנסה, זה דבר שצריך לבדוק אותו עד הסוף, ואין חולק שיש בעיות ויש קשיים. במקרה כזה צריכה המדינה לבוא ולומר אנחנו איתכם, הולכים איתכם למשפט חוזר".
הוא הוסיף ב-103FM: "אני מכיר את התיק והתיק הוא תיק שיש לבדוק אותו מחדש, טביעת אצבע - טביעת נעל זרה שהיא הביאה את דנציגר לזיכוי, עכשיו מסתבר כך אומר המייצג שטביעת הנעל שהשופט ייחס לכוחות ההצלה לא יכולה להיות כי יש בה טיפות דם". פלדמן הוסיף כי "צריך לבדוק שוב. שופטים טועים מכל מיני סיבות, קח למשל את השאלה שאף אחד לא שואל, למה? למה אדון זדורוב שיושב בארץ באשרת קבע, מה פתאום באמצע הצהריים בבית הספר, ילך אחרי ילדה וירצח אותה?".
פלדמן הדגיש כי "אין פה עבירת מין, אין עבירת כסף, אין פה כלום, למה? ההנחה שמתגלגלת אצלנו במשפט מההתחלה שאנשים שרוצחים הם לא הגיוניים, הם אנשים חייזרים, זה לא נכון. צריך להיות משהו ובמקרה הזה מבלי להיכנס לפרטים יש גם מועמדת לעניין הזה, אישה שבגלל נסיבותיה האישיות". לטענתו, הפרקליטות לא בדקה ולא החליטו לא להעמיד לדין. "הפרקליטות לא רצתה לבדוק וכאשר בדקתה אותה, היה ברור לה לגמרי שזה זדורוב. אז לפתוח את התיק מחדש ולבדוק?", טען הפרקליט הבכיר.
האם אתה יכול להישיר מבט ולומר שהפרקליטות מוכנה שאדם חף מפשע יבלה את שארית חייו במאסר עולם בכלא ובלבד שלא יבדקו וחלילה ימצאו שטעו טעות משמעותית?
"ננסח את זה קצת יותר עדין, הפרקליטות לא מוכנה להתאמץ התאמצות יתר כדי לבדוק את הדברים לאשורם, היא אומרת 'יש לנו הרשעה, הוא הודה, הוא יושב כמה שנים בבית הכלא, מה אתם רוצים מאיתנו שנפתח את זה מחדש, ב־40 מעלות חום?' הפרקליטות בארץ לא עושה מאמץ אמתי לבדוק את התיקים האלה. בעולם גילו ומצאו, השופטים טועים. גם כאשר תולים את האדם מתברר אח"כ שזו טעות שגויה שהלכו אחר דעה קדומה, או אחר ראיה לא טובה. יש בתיק הזה דברים שצריך לבדוק, יבדקו ויגיעו שוב למסקנה שהוא אשם? אז אי אפשר באמת למשוך דברים, אבל לבדוק את חומר הראיות בתיקים הללו – חיוני".
אילנה ראדה, אמה של תאיר ז"ל התייחסה לדיון שיתקיים ביום ראשון הקרוב ואמרה בגלצ: "אני יודעת שהוא קשור לטביעת נעל שאותרה בזירה, והממצא הוגש בתקיפה האחרונה". הוא טענה כי "זה הזוי, בהמשך לכל הדברים ההזויים והטעונים מאוד של הפרקליטות ובתי המשפט. מדובר בטביעת נעל שאותרה בזירה, והיה בה דם". ראדה הוסיפה: "לאורך כל המשפט טענו שהיא שייכת לאנשי החילוץ ואלו שנכנסו לזירה, ואחרי בדיקה פורנזית התברר שהיא שייכת למי שהיה במקום לפני הרצח, או במהלכו, ולא ייתכן שהדם המשיך לזלוג עד השעה חמש בה מצאו את תאיר".
מה החשד שעולה?
"החשד הוא שמדובר בטביעת הנעל של הרוצח. אני משוכנעת שזה לא רומן זדורוב - הייתי בכל הדיונים במשפט ושמעתי את שני הצדדים. אני רוצה לומר שמדובר לא בסתם רשלנות, אלא בפשע פלילי שנעשה על ידי החוקרים בנושא איסוף ובדיקת הראיות".
ראדה הוסיפה עוד: "אני עדיין לוקחת הכל בסימן שאלה עם שני פסים אדומים למטה, מאחר ואני אמא של קורבן ואני לא מעורה משפטית במשפט פלילי אז אני לא מקבלת את הראיות אני לא יודעת את הכל אלא רק מה ששמעתי במהלך הדיונים". לדבריה, היה כשל רב במקום. "מי שראה את ההתנהלות, ואת זירת הרצח, ומי שהכירו את תאיר ויודעים את הלך הדברים בעיר יכולים לומר זאת", אמר, "אם אתה עוסק במשפטים אתה יודע שהשופטים קוראים רק את מה שמגישים להם ולא את כל החומרים".
"לקחתי צוות מהימן, שאני לא יכולה לחשוף את החברים בו - אלא רק לציין שמדובר באנשי מקצוע בעלי דרגה בכירה", הדגישה, "הם הביאו חומרים מהתיק והראו לי את הפרטים המלאים, ולא ספקולציות. אני יושבת על החומרים ואומרת - "רצחו את תאיר פעם שנייה, ואלה הרוצחים האמיתיים".
איך את מרגישה עם העובדה שייתכן שהרוצח האמיתי עדיין משוחרר?
"מאוד קשה. זו מלחמה שנמשכת כבר 13 שנים ואני לא הולכת ונהיית צעירה או בריאה יותר. יש הרבה קירות בדרך, ומכות שמקבלים בדרך, מתוך זה שלא מאמינים לך ולא מקבלים את הדברים שלך. אני חושבת שגם החוקרים לא היו מוכנים לתרחיש שקמה האמא של הקורבן, ובמקום לשבת בבית ולבכות - מתחילה לבדוק את הפרטים, ומעורה מאוד בפרטים. אני המשכתי להתעקש ולנבור בכל הפרטים שהם הסתירו ולא הביאו לביהמ"ש.
ראדה הוסיפה: "אני קברתי ילדה בת 14, תלמידה מצטיינת, ילדה ענקית שאין אחד שיגיד עליה דבר רע. אני חובשת שזו היתה הפעם הראשונה במדינת ישראל שילדה נרצחת בכותלי בית ספר באמצע יום לימודים אז ככה שאני לא חושבת שצריך והייתי צריכה לעבור לסדר היום ולקבל את דבריהם". היא אמרה כי התקדמה בנושא לאורך השנים: "יבוא היום שמי שעשה את כל הפאשלות האלה פשוט ימצא עצמו מתחת לאדמה. אני לא אעבור על זה לסדר היום. זה לבוא ולקבור את תאיר פעם אחרי פעם בשקרים, בטיוח בקומבינות. זה לא חדש, אני פשוט מעזה לומר זאת בקול רם אחרי שחוויתי הכל על בשרי".