בסוף חודש אוגוסט האחרון, 2020, קצת לפני חגי תשרי, התעוררה מהומה במליאת הכנסת בעקבות דיון מחודש בהצעה לשינוי חוק השבות. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' מהאופוזיציה (סיעת ימינה) העלה הצעה לתיקון החוק שמטרתה ביטול סעיף הנכד בחוק השבות. טענתו הייתה שמדינת ישראל היא המקום היחידי שבו העם היהודי יכול לשמור על קיומו ומוטלת עלינו האחריות ההיסטורית כיהודים לשמור על הצביון היהודי במדינתנו.
לפניה ישירה אל עורך הדין יהושע פקס ממשרד עו"ד כהן, דקר, פקס וברוש לחץ/י כאן
חוק השבות: רקע היסטורי על קצה המזלג
בשנת 1950 נחקק חוק השבות במטרה לעגן באופן חוקי את זכויותיהם של כל יהודי התפוצות, ולקבוע את זכאותם לעלות לארץ ישראל ולקבל אזרחות ישראלית הנובעת מעצם היותם יהודים. החוק לא הגדיר את המונח "יהודי", אלא קבע בפשטות כי "כל יהודי זכאי לעלות ארצה".
בשנת 1970 אושר תיקון לחוק השבות על ידי הכנסת, אשר מצד אחד, צמצם את מעגל הזכאים בכך שהגדיר את הביטוי "יהודי", וזאת בהתאם להגדרה הדתית מסורתית, כלומר: "בן לאם יהודייה או שנתגייר". ואילו מצד שני, הרחיב התיקון את מעגל הזכאים מפני שקבע כי הזכאות לחוק השבות, תוענק גם לצאצאיו הישירים של היהודים, קרי לילדיהם ולנכדיהם של היהודים, כולל בני זוג וילדים קטינים וזאת גם במקרים שהם עצמם אינם יהודים הלכה למעשה.
התיקון במסגרת חוק השבות נועד לאפשר לצאצאיו של אדם יהודי, לקבל את הזכויות המעוגנות במסגרת חוק השבות, כלומר עליה לישראל ואזרחות ישראלית, וזאת בעקבות האמונה שכל יהודי שהיה נרדף על ידי הנאצים זכאי לעלות עם ילדיו ונכדיו למדינה היהודית - ישראל. התיקון לחוק השבות אפשר, הלכה למעשה, את עלייתם של מאות אלפי אנשים בעיקר ממדינות חבר העמים, שעלו בשנות ה-90 לישראל, שלא בהכרח היו יהודים בעצמם, אלא שורשיהם יהודים.
יוזמת סמוטריץ' לתיקון חוק השבות: דיון סוער בכותלי הכנסת
בסוף חודש אוגוסט האחרון (2020) מליאת הכנסת סערה וגעשה. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', חבר מפלגת האופוזיציה, הגיש הצעת חוק פרטית לתיקון חוק השבות, שנועד לדבריו לשמור על הזהות היהודית של מדינת ישראל. במסגרת ההצעה הוצע תיקון לסעיף הנכד בחוק, שיקבע דה פקטו כי נכד לא יהודי אשר נולד ליהודי - לא יזכה לאותן הזכויות המוענקות ליהודי במסגרת חוק השבות. לדברי סמוטריץ': "החוק במתכונתו הנוכחית מאפשר לנכד של יהודי לקבל זכויות של עולה, גם אם הוא עצמו ואף לעיתים הוריו, כבר אינם יהודים. מצב זה יוצר ניצול החוק על ידי אנשים רבים שניתקו קשר עם העם היהודי, ובפועל מרוקן את החוק ממקורותיו, שנועדו לפתוח את שערי המדינה היהודית ליהודי התפוצות".
ההצעה לתיקון החוק נועדה לצמצם את זכויות בני המשפחה המוגדרים במסגרת חוק השבות, ולהעניק זכאות רק לילדיו של יהודי - אך לא לנכדיו, וזאת על מנת לשמור על הצביון היהודי ולמנוע מצב אבסורדי שמכוחו של חוק השבות הנועד ליהודי התפוצות, יעלו למדינת ישראל אנשים רבים שהם לא יהודים.
עוד ממשיך ומסביר סמוטריץ': "על מנת שמסירות הנפש של כל דורותינו בגלות לא תהיה לשווא, עלינו למנוע מצב שגם במדינה שלנו, היהודים, העם היהודי ילך לאבדון, יתבולל וייעלם מעל בימת ההיסטוריה, כפי שקרה להרבה מאוד עמים שנעלמו וזאת מכיוון שלא שמרו על זהותם".
קולות סוערים כנגד סמוטריץ' במליאת הכנסת
חופש הביטוי לא פעם חוצה את גבולותיו לעבר חופש השיסוי, ואיך לומר? היו כאלה שלא ממש אהבו את הצעתו של סמוטריץ' בלשון המעטה. תגובתו של ליברמן לא איחרה לבוא והוא השיב בתגובה לסמוטריץ': "לא יכול להיות שיש פה מישהו שעוסק בחילול השם, מטיח עלבונות תחת זכות הדיבור". עוד המשיך והסביר ליברמן בנימה אישית והטיח כלפי סמוטריץ': "הרי שאין שום קשר בינך לבין היהדות וכל מה שאתה עושה היא פגיעה ביהדות. מה שאתה עושה הרי זה פילוג ושיסוי, אין לך בכלל זכות קיום, אתה מלבה רק שנאה וחוץ משנאה אין לך אף מסר, זה המסר היחידי שלך שנאה ופילוג העם היהודי. ואילו סמוטריץ' השיב לו בתגובה: "לך לטיב טעם בשבת, דמגוג זה מה שאתה, דמגוג".
בנוסף לדבריו של ליברמן הצטרף לפיד והטיח בסמוטריץ': "אתה גם גזען וגם בור ועם הארץ. אתה לא מבין שום דבר בהוויה היהודית. נדמה לך שאתה תגדיר לנו מהו העם היהודי ומיהם היהודים. מי אתה בכלל שתקבע אם הם יהודים או לא יהודים? אם הם זכאים להיות אזרחים או לא? מי אתה ומי רבניך? חצופים. אין בכם נפש יהודית אחת ונשמה יהודית אחת באף מילה שאתם אומרים". בתגובה השיב לו סמוטריץ': יאיר מיהו יהודי לשיטתך? והשאלה נותרה בעינה, עקב דרישתו של יושב ראש הכנסת, יריב לוין לסיים את הדיון.
בתום הדיון הסוער במליאת הכנסת, החליט סמוטריץ' למשוך את הצעתו, לא לקיים את ההצבעה בעין הסערה ולשמור את הזכות להעלות את הצעתו בהזדמנות אחרת, אולי קצת פחות סוערת, כשיראה לנכון. בתגובה על נסיגתו מההצבעה והסרת ההצעה נשמעו כנגדו קולות במליאה: "אתה שפן, אתה פחדן, סמוטריץ', אם היית בשירות קרבי היית הולך להצבעה".
חוק השבות – ביטוי מרכזי של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
התיקון שהוצע לחוק השבות על ידי חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' הוביל לדיון סוער לכל הדעות, זאת מפני שחוק השבות, אשר כונה "אבן השתייה של מדינת ישראל" על ידי דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון, מהווה את הביטוי המרכזי של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ונוגע בנימים החשופים של חלקי העם השונים, כולל כמסתבר גם בחברי הכנסת עצמם.
חוק השבות לא תוקן כבר למעלה מחמישים שנה, ולמעשה כל פעם שעולות הצעות לשינוי, היוזמות נעצרות, וזאת עקב הקושי לגבש קואליציה פוליטית מוסכמת, עקב חילוקי הדעות בכנסת, אשר מבטאים חילוקי דעות עזים בחברה הישראלית. המצדדים בצמצום חוק השבות טוענים, כפי שכתב ח"כ סמוטריץ בדברי ההסבר להצעת החוק, כי החוק במתכונת הנוכחית מאפשר כניסה של לא-יהודים לארץ ושינוי הצביון היהודי של המדינה.
יחד עם זאת, חשוב לקחת בחשבון כי חוק השבות במתכונתו הנוכחית משקף הסכמה ציבורית רחבה כי ראוי לתת "מפתח כניסה" למדינת ישראל, ולאפשר עליה ארצה גם לבני משפחה של יהודים, גם אם אינם יהודים בעצמם על פי ההלכה האורתודוכסית. העולים החדשים האלה בדרך כלל מתערים היטב בתרבות ובחברה הישראלית, משרתים בצה"ל ותורמים למדינה את חלקם ככל אזרחים אחרים, ללא קשר על פי איזה סעיף של חוק השבות עלו ארצה.
הדיון הסוער שהתפתח בכנסת סביב ההצעה לתיקון חוק השבות מלמד כי מדובר בסוגיה רגישה, אשר נוגעת בשורשי הזהות האישית, היהודית והקולקטיבית של אזרחים רבים. ככל הנראה, הצעת החוק הפרטית של חבר הכנסת סמוטריץ', נועדה מבחינתו בעיקר לחשוף את חילוקי הדעות הקיימים בתוך הקואליציה הנוכחית בכל הנוגע לסוגיות של דת ומדינה. בכל מקרה, כל שינוי עתידי בחוק השבות יצטרך להיעשות על בסיס קואליציה פוליטית איתנה, אשר מבטאת הסכמה ציבורית רחבה.
הכתבה נכתבה בסיוע שני כנפו מחברת גולת הכותרת.
עורך דין יהושע פקס עוסק בעלייה והגירה לישראל, בהסדרת מעמד בישראל ובמשפט מנהלי ואזרחי. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לאזרחות ישראלית, ויזה ואשרות עבודה LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.