אילנה ראדה, אמה של תאיר ראדה ז"ל, שוחחה הבוקר (רביעי) עם ינון מגל ובן כספית ב-103FM, בעקבות פוסט שכתבה השבוע, בו המשיכה לטעון כי רומן זדורוב אינו הרוצח של בתה.
מה שלומך?
"בסדר בימים טרופים אלה".
קראנו את הפוסט המאוד כואב שלך שכתבת. אני מנסה להבין מה את אומרת בו. את רוצה שהשופטים יגמרו עם העניין הזה, ונראה לי שאת לא לגמרי משוכנעת מכל הסיפורים של הרוצח האלטרנטיבי.
"אני 14 שנה נלחמת, 14 שנה אני מנסה במאמץ רב ולא בקלות רבה לנסות למצוא את החומרים שהודרו ממני. כי אנחנו, משפחות הקורבן, לא חשופים. גם אם הייתי במשפט וראיתי את ההתנהלות, אני מדברת על המחוזי וראיתי את מה שהציגו שם והראו, הבנתי שיש דברים שהם נסתרים ולא גלויים ולא אמיתיים. לכן עם כל השנים האלה התחלתי לחשוף את הדברים וחשכו עיניי. אבל עדיין, אני עדיין מאוד זהירה ומאוד שקולה ואומרת, אני לא באה בצד של זדורוב, אני לא נלחמת את המלחמה של זדורוב, אני נלחמת על המלחמה למצוא את הרוצח האמיתי.
"אם זה יהיה זדורוב זה בסדר מבחינתי ושיירקב בכלא, אבל עד כה לצערנו כל מה שהובא, וגם אם תבואו ותגידו הוחלט בשלוש ערכאות והוחלט בעליון ערכאה אחת, עדיין יש גם אפילו בשופטים שלקחו את התיק הזה וניסו לפתוח אותו, עדיין יש להם את הספק הרב מאוד על ראיות מאוד משמעותיות, שזה אומר ראיות פורנזיות שלא שייכות לרומן זדורוב. מה עושה הפרקליטות? עושה ספינים שכביכול הדברים האלה הם הזויים, הם לא רלוונטיים, כמו למשל הראייה האחרונה".
את מתכוונת לא"ח?
"בוודאי, אני לא פוסלת את זה. אני אגיד ככה, יש דברים שכאילו לא תמיד, בגלל שאנחנו בתוך הסיפורים האלה בצורה מאוד מעמיקה ויסודית, נמצאה שערה שהיא בסבירות מה שנקרא אחד למיליון. עדיין ישנה אפשרות או שהיא שייכת לא"ח שהייתה חברה של א"ק לבשה את הסוודר שלו, את הג'קט שלו, אבל עדיין שייכת לא"ח. תיקחו את שני האנשים האלה, א"ח וא"ק. תעשו להם בדיקות, תיקחו אותם לחקירה כמו שצריך, לא כמו בצל של אמת, חקירה שהוסתרה מבתי המשפט, שלא דנו בה בבית המשפט, שעדיין שניהם מוגדרים מבחינה משפטית כחשודים ברצח שתבינו. עכשיו מה? אנחנו יודעים על א"ח שהוא סוחר סמים מאוד גדול, שהיה מקושר לתלמידים שחודש לפני הרצח של תאיר נעצרו 10 תלמידים על סחר בסמים מאוד מאוד קשים, שאחד מהם הוא היה מה שנקרא הלקוח של א"ח. זה דברים שאף אחד לא יודע אותם, אז אם אני מוצאת שערה כזאת ששייכת לא"ח, למה שאני לא אחשוב שהוא רצח?".
היית אמורה להיפגש איתו, נכון?
"נכון, קבענו איתו כמה פעמים, ניסיתי כי אני תמיד, וזו דעתי כמובן, אני מאוד רוצה לשבת מול אדם ולראות, לראות תנועות גוף, לחוש אותו, לראות איך הוא עונה לי בשאלות".
להסתכל לו בעיניים.
"להסתכל לו בעיניים, את זה עשיתי במשפט ובגלל זה הרשתי לעצמי כל השנים להילחם על מה שראיתי בעיניים. כי אני לא מסתמכת עם כל הכבוד לכם העיתונאים ויש לי הערכה לא לכתוב ולא לכותרת בטלוויזיה אלא רוצה לראות בעיניים שלי".
קבעת פגישה עם א"ח, שהוא החבר של א"ק הרוצחת האלטרנטיבית. את חושדת שהוא הרוצח. הפגישה התקיימה?
"לא, לא. פעמיים. פעם אחת הוא התנה לנו שהוא רוצה שניפגש ביחד עם העו"ד אמרתי שאין לי בעיה. אח"כ הוא התנה שהוא יבוא לבד עם חבר, אח"כ אמרתי לו שאם הוא רוצה להרגיש יותר בנוח 'אני מזמינה אותך אליי הביתה'. 'אתה רוצה שאגיע לתל אביב? אין לי בעיה'. הייתה שעה קבועה, לקחתי יום חופש מהעבודה אני באה לצאת מקצרין לכיוון המרכז, על הבוקר הוא מודיע שהוא מבטל את הפגישה, הוא מתנצל, הוא לא יכול לעמוד בזה".
מפחד? איך את מסבירה את זה?
"אם לא פגשתי בן אדם אני לא יכולה להגיד איך אני מגדירה את זה, אבל יכול להיות שהעו"ד הזהיר אותו ואלף ואחד דברים. אבל אני חושבת שאם לאדם יש את האמת שלו, והוא עומד מאחורה הוא יוכל לעמוד מול כל אדם ומול כל שאלה, זו דעתי".
את מאמינה שאי פעם תמצאי מנוח לנפשך ותדעי מי רצח את תאיר?
"כן, מאוד. אני יודעת היום יותר, יש לי הרבה יותר ידע היום שאנחנו נמצא את הרוצח".
זדורוב לא הרוצח.
"ב-99 אחוז. אני משאירה את האחוז הזה של משהו שאולי אני לא יודעת מתוך התיק".
מי כן הרוצח?
"אני כמעט בטוחה שזה מתחום בית הספר".
מה זה אומר?
"זה אומר שזה תלמידים".
לא א"ח או א"ק?
"יכול להיות ויכול להיות. אני יכולה להגיד דבר אחד שקצת אולי יזעזע אתכם. אנחנו מתוך, כמו בסרטים של הוליווד ששמים ה-FBI שלט על הקיר ובונה את הפאזל מכל ראיה שמוצאים. בנינו לנו פאזל כזה ואנחנו לאט-לאט מכל ראיה שמצאנו בתיק עם סימוכין לא ספקולציה לא דמיון ולא תחושת בטן שלי אלא ראיות, בדקנו והדבקנו את זה לפאזל המרכזי שמחפשים את הרוצח. 15 ילד, וזה עם תעודות, 15 ילד נכנסו ויצאו בזמן הרצח לתוך הזירה".
את יודעת מי הם?
"כן".
אם היית צריכה לנחש שם?
"אני לא רוצה לנחש, אני לא רוצה לשים אצבע, אני לא רוצה שיעשו במירכאות מה שעשו לזדורוב, להפיל תיק על בן אדם. אבל הייתי מאוד מצפה שכשהמשטרה בדקה וימ"ר צפון המהולל עשה את זה ועלה על הדברים האלה, הוא היה צריך באופן מאוד מאוד מאוד ברור ומוקצן והולך עם זה עד הסוף ובודק וחוקר לעומק ולא לקחת את הראיה הזאת ולשים אותה בצד. 'אנחנו לא נגע, זה ילדים, אסור לנו. זה כולה ילדים, זה הגיל, זה קשה, זה לא יכול להיות, זה לא ייתכן'. לא. אתה יודע שבחקירות של התלמידים נכתב, לא רק צוות אחד חקר אותם אלא כמה צוותים, חוקרי נוער מבית שאן ומנצרת, לקחו קבוצות-קבוצות וכל קבוצה הייתה צריכה להביא לימ"ר, לצוות החקירה, למר אזולאי, בוקר ושי את הממצאים. אתה יודע כמה ממצאים כאלה אחרי החקירות נכתב בסופם החשוד ברצח יש להמשיך את חקירתו באזהרה? יש לי הוכחות על כך".
כמה שנים חלפו?
"14 שנים".
נשמע שהכאב שלך מאתמול.
"אני אגיד משהו, אני עד היום לא חושבת שאני מעכלת שתאיר נרצחה. אני חיה אותה ואני עושה למענה, ואני נלחמת למענה. עד ליום שאני אדע מי עשה את העוול הזה הנורא לתאיר, ואני חושבת רק אז אני אעכל את האסון הנורא".
ממשיכים להשתתף בצערך ומאחלים לך שתגיעי לשלוות הנפש ותמצאי תשובות לכל השאלות.
"שנגיע למקום שלכולנו באמת יהיה מערכת משפט של צדק ואמת. זה מה שאנחנו מאחלים".