לעו"ד משה כאהן ניסיון רב שנים בטיפול ובייצוג של עסקים משפחתיים והוא אף מתמחה בייצוג צדדים בסכסוכים הקשורים לעסק משפחתי ובתכנון ויישום של העברה בין דורית. עו"ד כאהן עומד בראש משרד "משה כאהן, עורכי דין" הממוקם בתל אביב, והוא גם מרצה בנושא עסקים משפחתיים באוניברסיטת בר אילן.
בראיון מיוחד שערכנו עם עו"ד משה כאהן, הוא מרחיב על הנושא ומציע פתרונות:
עו"ד כאהן, באיזו דרך אפשר למנוע סכסוכים בעסק המשפחתי?
"בעסק המשפחתי קיימים לא מעט יתרונות שגורמים לו להיות מוצלח יותר וחזק יותר מעסקים אחרים. מצד שני, השותפות הכפויה של בני המשפחה בעסק ועניינים משפחתיים שאינם קשורים ישירות לעסק המשפחתי, עלולים להביא לקונפליקטים ולפילוגים בתוך המשפחה".
"כאשר כבר מתגלה סכסוך בעסק המשפחתי, אני יכול להציע פתרונות שונים. עם זאת, כדאי להקדים תרופה למכה ולנקוט בפעולות מוקדם ככל הניתן, כדי למנוע מראש את פרוץ הסכסוך. כאשר מתחיל להתפתח ויכוח מהותי בין בני משפחה על ענייני העסק, יש לפעול מיידית להוריד את הלהבות, אחרת הסכסוך המשפחתי עלול להיות בלתי הפיך".
האם כדאי בכלל לצרף בן משפחה לחברה משפחתית, אם כבר קיים חשש לסכסוכים?
"עבור בעלי עסקים משפחתיים רבים מדובר במהלך מתבקש, ואכן יש לו יתרונות רבים. לבן משפחה אכפת מהעסק, הוא רוצה שהעסק יצליח לטובת משפחתו ולטובתו האישית. קרובי משפחה יתגלו בדרך כלל כעובדים מסורים ונאמנים".
אבל אז הסכסוך המשפחתי הוא בלתי נמנע.
"כאשר בני משפחה עובדים יחד, עלולים להיווצר סכסוכים. פעמים רבות כאשר לעסק המשפחתי נכנסים צאצאים שהם דור שני או אפילו דור שלישי, מבלי שקיבלו הכנה והכשרה מתאימה, עלולים לפרוץ סכסוכים בעקבות כך. כניסתם של אלו לחברה המשפחתית עלולה לגרום למתחים בקרב בני המשפחה האחרים העובדים בעסק ולעיתים אף בקרב עובדים אחרים המועסקים על ידי החברה . לכן, במקרים כאלה אני ממליץ לבצע הכנה מקיפה לפני קליטת בן המשפחה החדש בחברה המשפחתית".
מה מומלץ לדעתך לעשות לפני כניסת בן משפחה לעסק?
"בשלב הראשון חשוב להכין את בן המשפחה לאופי העסק שאליו הוא עומד להיכנס. וזה אומר לא רק הכשרה מעשית וחניכה שתיעשה על ידי עובד ותיק שעובד בעסק המשפחתי כבר כמה שנים, אלא גם הכשרה מבחינת לימודים פורמאליים בתחום שבו מתמחה העסק. לפני ההצטרפות לעסק המשפחתי, מומלץ מאד לגרום לבן המשפחה לעבוד במקום עבודה אחר שהוא מחוץ לעסק המשפחתי. בשלב השני, חשוב להכין את העובדים הרלבנטיים בחברה לקליטת בן המשפחה ואת בן המשפחה לקליטתו בחברה המשפחתית. יש לקבוע מראש איזה תפקיד ימלא בן המשפחה הנכנס, מהם תחומי אחריותו ואילו סמכויות יהיו לו, למי ידווח ולאילו כללים הוא יהיה כפוף.
תכנון מוקדם והגדרה ברורה של תפקיד, כפיפיות וסמכויות, ימנעו מצבים שבהם בן המשפחה לא ייקלט כדבעי בעסק המשפחתי. בדרך זו ניתן יהיה גם למנוע גם תופעות של יחס עוין מצד בני משפחה אחרים העובדים בעסק המשפחתי."
ישנם מקרים לא מעטים שבהם נוצרות מחלוקות בין אחים , כשהם מכניסים את ילדיהם לעסק המשפחתי. מה דעתך על כך?
"אחים הם בדרך כלל הבחירה הטבעית לשותפות בעסק. בילדותם, הם גדלו יחד, שיחקו יחד וגם רבו, למדו לכבד זה את זה ולמדו גם על היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם. כשמדובר בניהול עסק, הם יצליחו ללמוד במשך השנים שהם עובדים ביחד, להכיר את הרגישויות של כל אחד מהם, להשלים זה את זה, להימנע מעימותים מיותרים ולהגיע לפתרונות מוסכמים במקרים של מחלוקת . הבעיה נוצרת כאשר כל אחד מהצדדים מעוניין להכניס את ילדיו לעסק. בשונה מהאחים, ילדיהם (בני דודים) לא בילו זמן רב כל כך יחד ולא למדו להכיר טוב אחד את השני.
לפיכך, עלולים להיווצר סכסוכים שונים בקרב בני הדור השני. לדוגמה, סכסוכים על רקע התגמול שיקבל כל ילד, האצלת סמכויות, תחומי אחריות, חלוקת תפקידים ועוד. בעיות אלה ואחרות ניתן לפתור באמצעות הסכמים שייחתמו מראש, ובהם ייקבעו נושאים כמו תנאי הכניסה של הילדים לעסק המשפחתי, קביעת סמכויות, תנאי ההעסקה של בני המשפחה הנכנסים וכדומה. אם נסכם, בני הדור השני והשלישי המעוניינים להיכנס לעסק, מוכרחים לדעת מראש מהם הזכויות והחובות שלהם, וכמובן לקבל הכשרה מיוחדת לפני הכניסה לתפקיד".
ומה קורה כשבני הזוג של הילדים נכנסים לעסק המשפחתי? זה לא פתח למחלוקות?
"בני הזוג של הילדים עשויים להיתקל בבעיות מורכבות אף יותר, כשהם מצטרפים אל העסק המשפחתי. מכיוון שהם אינם חלק מהמשפחה הגרעינית, ההצטרפות שלהם עלולה ליצור אנטגוניזם מצד חלק מבני המשפחה. זאת במיוחד כאשר אותם בני זוג מקבלים תפקידים בכירים. גם את הסכסוכים האלה ניתן למנוע באמצעות קביעת כללים ונהלים ברורים שיש להם תוקף משפטי, לפני שבני זוג נכנסים לעסק. מסמך המעוגן משפטית נועד לענות על שאלות כמו: באילו תנאים יועסקו בני הזוג, האם הם רשאים להחזיק במניות החברה או לרשת אותם, אילו סמכויות יואצלו להם ועוד".
ואיך אתה מתייחס לעניין תגמול בן המשפחה הנכנס לעסק?
"סביב הנושא הזה מתפתחות לעיתים מחלוקות . באופן כללי, עניין התגמול מורכב ממספר גורמים: המרחב העסקי שבו פועלת החברה המשפחתית , מבנה הבעלות (חברה פרטית או ציבורית), הדרג של בן המשפחה, התפקיד שלו, כישוריו של בן המשפחה והתרומה שלו לעסק וכדומה. עם זאת, אני מכיר משוואה פשוטה שנועדה לפתור מחלוקות משפחתיות הנוצרות סביב התגמול של בן משפחה הנכנס לעבוד בעסק המשפחתי. הבסיס הינו שבן המשפחה הנכנס אמור לקבל תגמול זהה לזה של עובד מן השורה (שאינו בן המשפחה) הממלא את אותו התפקיד.
כמו כן, תוספת התגמול לבן משפחה, לא תעלה על 20 אחוזים מהשכר המשולם לעובד רגיל שאינו בן משפחה. הגבלת השכר לפי המשוואה הזו מונעת אנטגוניזם ותחושות קנאה מצד בני משפחה אחרים שכבר נמצאים בעסק, כמו גם מצד עובדים בחברה שאינם בני המשפחה. כמובן, לתוך המשוואה הזו נכנסים בונוסים רלוונטיים והטבות הנוגעות לעובדי העסק במעמד זהה: טלפון סלולרי, רכב, משכורת 13 ועוד".
ומה לגבי שאלת תגמולם של בני משפחה שאינם מועסקים בעסק המשפחתי?
"כאשר מנהלים עסק משפחתי, אכן קיימת בעיית תגמול של בני משפחה נוספים שאינם מועסקים בחברה. בני המשפחה שאינם מועסקים בעסק המשפחתי עלולים לזעום על גובה התגמול של בני המשפחה המועסקים בו, שכן הכספים שהללו מקבלים גורמים להפחתת רווחי העסק השייך לכלל בני המשפחה. אני חושב שאם קיימת אפשרות כלכלית כזאת, יש צורך להעניק תגמול גם לבני משפחה שאינם נמצאים בעסק, אם כי בהיקף מופחת משמעותית מהתגמול שמקבלים בני המשפחה שעובדים בעסק ותורמים להתפתחותו. ניתן, למשל, לקבוע חלוקת גובה דיבידנד קבוע או תשלום של דמי ניהול על מנת שכל בני המשפחה יוכלו ליהנות מהכנסות העסק".
ומכאן אנחנו מגיעים לשאלה, כיצד מבצעים נכון העברה בין דורית בעסק משפחתי?
"אם נסתכל על זה מבחינה משפטית, כשמדובר בעסק משפחתי שהוא חברה, ישנן שתי מערכות דינים שאליהן כפופה ההעברה הבין דורית: דיני החברות ודיני הירושה . מסיבה זו, אם בעלי העסק מעוניינים לבצע העברה בין דורית, עליהם לערוך כמה סידורים מבחינה משפטית: לערוך צוואות המסדירות את עניין העברת הבעלות במקרה שבו הבעלים הולכים לעולמם, לערוך הסכם משפחתי, וכן להתאים את התקנון של העסק המשפחתי. מדובר במסמכים משפטיים לכל דבר ועניין שחשוב להתייעץ עם בני המשפחה תוך כדי הכנתם, כדי לאפשר לכולם להתרגל לשינויים ולמצב העתידי. ".
אנחנו מכירים לא מעט מקרים שבהם ההעברה הבין דורית מתעכבת. מה קורה במצב כזה?
"לא פעם מתגלים ויכוחים ואחת הבעיות המרכזיות נוצרת כאשר דור המייסדים, הדור הראשון, אינו מוכן להעביר את המושכות של ניהול העסק המשפחתי לדור הבא. הסיבה העיקרית לכך היא שהמייסד שהוא הדור הראשון, בנה את העסק, הקים אותו מאפס ועיצב אותו לפי ראות עיניו ואישיותו הייחודית. לפעמים הוא מאמין שבסופו של דבר אין אדם בעולם שיכול לנהל את העסק טוב כמותו.
כדי לפתור את הבעיה הזו, על המייסדים להבין כי לא קיימת שיטה נכונה אחת לניהול העסק, וכי עליהם להאציל סמכויות גם לבני משפחה אחרים, על מנת שהניהול לא יישען רק על המייסד. במקרים מסוימים אפשר להביא מנכ"ל חיצוני מקצועי לחברה שאינו קרוב משפחה של בעלי העסק, אשר יהיה כפוף לדירקטוריון החברה. בדרך זו, יוכל הדור המייסד לפקח על העניינים ולהכין את הקרקע לקראת ההעברה הבין דורית".
כיצד בוחרים במסגרת ההעברה הבין דורית את בן המשפחה הספציפי שיהיה אמון על הניהול השוטף בעתיד?
"מדובר בנושא רגיש ולא פעם טעון מאד. ברגע שהמייסד בן הדור הראשון מעדיף את מינויו של קרוב משפחה אחד למנכ"ל על פני האחר, בחירתו עשויה להוביל לאי שביעות רצון בולטת (לשון המעטה, לפעמים) של בני המשפחה האחרים המעוניינים גם הם לנהל את העסק. עניין זה עלול בהמשך אף להוביל לסכסוך משפחתי חמור. מסיבה זו, אין להודיע לבני המשפחה על המינוי המועדף, בהפתעה וללא כל הכנה מראש. חשוב מאד לשתף את בני המשפחה בתהליך וגם להכין אותם להחלטה. מוצע לבחור את בן המשפחה שהולך לנהל את העסק בעתיד בעיקר על סמך כישורים מעשיים, ולא רק על סמך העדפה וסימפטיה אישית ".
הזכרת מקודם את עניין העסקת מנכ"ל חיצוני שאינו בן משפחה. תוכל להרחיב על זה?
"בוודאי. מינויו של מנכ"ל חיצוני אשר אינו שייך למשפחה של מייסדי העסק המשפחתי נועד לפתור מצב שאין בין בני המשפחה מישהו שראוי לניהול העסק המשפחתי או למנוע את הקונפליקט שעלול להיווצר במקרה של העדפת בן משפחה אחד על פני האחר. עם זאת, לאחר שכבר מתקבלת ההחלטה למנות אדם חיצוני לתפקיד המנכ"ל, בתוך העסק עצמו עשויים להיווצר מתחים המאיימים על עבודתו ויעילותו של המנכ"ל, כמו גם על ההשפעה שלו על החברה.
צריך להבין שמנכ"ל חיצוני הוא אדם זר המגיע לעסק המשפחתי עם רעיונות חדשים משלו כיצד יש לפעול ולקדם את העסק, וזה עלול להרתיע בסופו של דבר את בני המשפחה, או את חלקם, לכל הפחות. לפיכך, חשוב למצוא פתרון לבעיה זו בכמה מישורים. ראשית, על המנכ"ל החיצוני הנכנס להבין את אופי העסק, את העובדה שמדובר בעסק משפחתי המנוהל בצורה מסוימת, אופי ההתנהלות בעסק כזה אשר לא תמיד רגיל לזעזועים וכן הלאה. שנית, בני המשפחה המצויים בעסק צריכים להניח למנכ"ל החיצוני לנהל את העסק באופן עצמאי ככל הניתן, בעניינים השוטפים, ומי שאינו עוסק בניהול השוטף, ישקול לעבור לכהן כדירקטור .
בדרך זו אפשר להמשיך לנהל את החברה ולשתף פעולה עם המנכ"ל מבלי לפגוע בסמכויות שלו ומבלי "להתנגש" עמו. ולבסוף, אחד הגורמים המשמעותיים יותר לצמצום ויכוחים וסכסוכים עתידיים הוא עריכת תיאום ציפיות ברור בין המנכ"ל החדש לבין בני המשפחה. המנכ"ל צריך להבין מהן הסמכויות שבאחריותו, , מהן המטרות שעליו להשיג וכדומה. לאחר שהכול סוכם, חשוב לעגן את הדברים מבחינה משפטית כדי למנוע מחלוקות בהמשך".
עו"ד כאהן מסכם את דבריו ואומר כי "את מרבית הסכסוכים הנוצרים בעסק המשפחתי אפשר למנוע מראש על ידי תכנון וגיבוש של מערכת הסכמית ותקנונית מבעוד מועד".
לאתר של עו"ד משה כאהן