הגישור "המשפטי" הוא פעולת משא ומתן בין צדדים הנמצאים בחוסר הסכמה, סכסוך, קונפליקט וכו' המסתייעים ב"איש מקצוע", הוא המגשר לאחר ששני הצדדים קיבלו אותו על עצמם באופן וולונטארי. תפקיד המגשר הוא לסייע לצדדים להגיע להסכמה ביניהם, הסכמה שתסיים את הסכסוך ביניהם ותייתר את הדיון המשפטי בבית המשפט, בין אם הוא התחיל ובין והוא קיים בפוטנציה. הגישור הוא שיח של אינטרסים בין הצדדים בניגוד לשיח של זכויות בין צדדים שמנוהל בבית המשפט.
לפניה ישירה אל מגשר עו"ד ורו"ח אבי דהן, לחץ/י כאן
קבלת תוקף של פסק דין להסדר גישור שגובש על ידי הצדדים בניהול מגשר
הגישור הוא הליך של משא ומתן המתקיים בין צדדים לסכסוך בניהולו של המגשר ותוצאתו, אם הוא צלח, היא "הסדר גישור" בין הצדדים שמחייב אותם. את הסדר הגישור ניתן להגיש לבית המשפט ולבקש ממנו לתת לו תוקף של פסק דין. משניתן לו תוקף פסק דין, ובמקרה שאחד הצדדים אינו פועל כמוסכם בהסדר הגישור, ניתן לפנות ל"הוצאה לפועל" כדי לממשו.
הליך גישור שלא צלח, הליך בו הצדדים לא הגיעו להסכמה על סיום הסכסוך, ולא נחתם הסדר גישור בין הצדדים, מחזיר את הצדדים לנקודת ההתחלה. במקרה שהליך הגישור הגיע למגשר מבית המשפט, התיק חוזר לבית משפט והצדדים חוזרים וממשיכים את ההתדיינות שלהם בפני בית המשפט במקום שבו היא הופסקה על ידי בית המשפט. במקרה כזה, דברים שנמסרו במסגרת הליך הגישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי.
הליך גישור אינו כפוף לכללים משפטיים נוקשים ולדיני ראיות
הליך גישור בשונה מהליך משפטי בבית המשפט מאופיין בכך שאינו כפוף לכללים משפטיים נוקשים של דיני ראיות, חובות משפטיות החלות על הצדדים, כולל על השופטים הדנים בתיק, למשל: הכלל האוסר על השופט לפגוש את אחד הצדדים שלא בנוכחות הצד האחר. בגישור, המגשר פוגש כל צד בנפרד, בפגישות אישיות וכל הנאמר בהן יישאר סודי, אלא אם כן הצד לפגישה ויתר על סודיות זו.
הליך הגישור אומץ על ידי המחוקק בחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד - 1984. המחוקק בסעיף 79 ג רבתי, מגדיר מהו גישור, מהו הסדר הגישור ומה תפקידו של המגשר. ובסעיף 79 ד רבתי של החוק, הסמיך המחוקק את שר המשפטים להסדיר תקנות בעניין הגישור והכישורים של המגשר. על פי ההגדרה אנו רואים ש"מגשר" יכול להיות כל אדם שהצדדים הסכימו ביניהם שהוא יסייע להם להגיע להסכמה על יישוב הסכסוך שביניהם, ואין הוא חייב להיות בעל השכלה מסוימת או ידע מסוים.
צדדים לסכסוך רשאים לפנות לכל אדם שישמש מגשר ביניהם
שר המשפטים השתמש בסמכות שניתנה לו כאמור לעיל והתקין את תקנות בתי המשפט (גישור) התשנ"ג - 1993. מכוח התקנות נקבע, בין היתר, מי הוא מגשר שבית המשפט רשאי להעביר אליו סכסוכים שיתנהלו על ידו בתור מגשר. המגשר במקרה זה חייב להופיע ברשימת המגשרים מטעם הנהלת בתי המשפט. מגבלות אלו חלות רק על תיקים המועברים ע"י בתי המשפט, אך צדדים לסכסוך רשאים לפנות לכל אדם שישמש מגשר ביניהם לצורך פתרון הסכסוך שהתגלע ביניהם והם אינם מחויבים לרשימת המגשרים המפורסמת על ידי הנהלת בתי המשפט.
כאמור, הגישור נועד למצוא פתרון מחוץ לכותלי בית המשפט. מקובל לחשוב שזהו פתרון שהוא מהיר יותר, זול יותר, מאפשר לצדדים להמשיך ביחסים ביניהם לאחר הפתרון לסכסוך הנקודתי, כאשר באופן כללי מדובר בהליך גמיש יותר וסודי ביחס לניהול הליך משפטי בבית המשפט. הגישור הגיע למערכת המשפט משתי סיבות עיקריות: א. כדרך חיים, שינוי חברתי, סובלנות הדדית, פתרון בהסכמה לסכסוכים. ב. הקטנת העומס על בתי המשפט - סיבה שהמערכת לא אוהבת ולא תמיד תסכים להודות בה.
גישור כהליך משא ומתן התקיים מאז ומעולם
המידע שהובא לעיל מתייחס לגישור בעת החדשה, אך הגישור שהוא בעצם משא ומתן, התקיים מאז ומעולם. הגישור לא תמיד מתקיים עם "מגשר", כל משא ומתן בין אנשים הוא סוג של גישור, שכן במשא ומתן נבנה גשר בין שתי עמדות שונות ולפעמים שונות מאוד, גשר שמאפשר לשני הצדדים ללכת האחד לקראת השני. סוג של גישור כזה, ללא מגשר, אנו פוגשים בספר בראשית פרק יח' פסוקים יז' עד לג'. "גישור" ללא מגשר בין בורא עולם ואברהם אבינו. שם מסופר שבורא עולם החליט להפוך את סדום ועמורה משום ש"זעקת סדום ועמורה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאוד" לעומת עמדתו של אברהם, איש החסד, "האף תספה צדיק עם רשע". העמדות הראשוניות הן קיצוניות. מתנהל משא ומתן בין הצדדים שמתחיל עם "חמישים צדיקים" בעיר ונחתם עם "עשרה צדיקים" בעיר. בסופו של דבר הצדדים מגשרים ביניהם ומסכימים שאם יש עשרה צדיקים בסדום, בורא עולם לא יהרוס את העיר.
אבי דהן, מגשר עו"ד ורו"ח, עוסק בגישור בתחום האזרחי, המסחרי והעסקי בסכסוכים בין שותפים, בני משפחה, ספקים ולקוחות ועוד. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.