בעבר, דרך המלך להבאת ילדים לעולם הייתה במסגרת תא משפחתי של אבא ואמא שנישאו זה לזו במטרה להקים משפחה. כיום המציאות המורכבת שבה אנו חיים ואורח החיים המודרני שמקדש פיתוח קריירה והגשמה עצמית מביא לא מעט אנשים לחפש אפשרויות חלופיות להבאת ילדים לעולם מחוץ למסגרת משפחתית מסורתית. בכתבה שלפניכם יפורטו ארבע דרכים ייחודיות להפוך להורים שלא במסגרת משפחה מסורתית.
לפניה ישירה אל עורכת דין תהל בירן, לחץ/י כאן
- הורות של אם יחידנית באמצעות תרומת זרע מבנק הזרע של תורם אנונימי
אפשרות אחת ומוכרת להורות היא אם יחידנית שמקבלת תרומת זרע מבנק זרע בישראל על ידי תורם ישראלי. בישראל קיימת אפשרות לקבל תרומה מתורם ישראלי אך ורק במקרה והתורם הוא אנונימי כך שמעולם לא יוכלו לא הילדים ולא האם לדעת מיהו התורם. לתורם לא יהיו לא זכויות ולא חובות. קביעה זו מעוגנת בחוק וגם מבחינה משפטית אף אחד מהצדדים לא יוכל לדרוש זכויות או חובות כלפי הילדים בכל הקשור לירושה, אפוטרופסות או כל זכות אחרת. - הורות של אם יחידנית באמצעות תרומת זרע שלא מבנק הזרע
אופציה שניה היא שהאם נושאת הביצית וההיריון תיקח תרומה באופן ישיר שלא בדרך של בנק הזרע מתורם שנותן מיוזמתו את הזרע. כאן יכול התורם להצהיר בכל דרך שירצה, על ההסכמות בין ההורים בכל הקשור לזכויות וחובות. במקרה בו התרומה נלקחה באופן עצמאי ולא במסגרת בנק, לאב התורם יהיו זכויות וחובות מלאות בכל מקרה בו ירצה לדרוש את זכויותיו כלפי הילדים או שהילדים או האם ירצו לדרוש את זכויותיהם כלפי האב. בכל מקרה בו יסדירו הזוג בכתב למשל, היעדר זכויות התורם - הרי שהסכם זה לא יוכל לקבל תוקף חוקי. - הורות משותפת בין שני הורים ביולוגיים שאינם חיים כזוג ולא מנהלים משק בית משותף
בראש ובראשונה עדיף כי האם היחידנית שקיבלה תרומת זרע ידועה, ובמסגרת היחסים בין התורם והיא כנושאת ההיריון והביצית, תערוך הסכם להורות משותפת לפיו יתחלקו היחסים שלה עם התורם באופן רשמי. הסדרת היחסים תהיה כלפי הילדים בכל הקשור לענייני משמורת, מזונות, הסדרי ראיה, מגורים חלוקה בהוצאות ובזמני השהות עם הילדים, יחס מול המשפחה המורחבת ועוד. במקרה כזה להבדיל מהמקרה הקודם, ניתן להסדיר את היחסים לפרטי פרטים אשר מכירים בהורות המשותפת אבל לא ניתן לנתק את היחסים והחובות בהסכם.
הסכם כזה יכול להתאים לאימהות שרוצות לגדל את ילדיהן עם הורה משותף ולא באופן יחידני ולאבות יחידניים שלא הביאו לעולם ילדים בדרך אחרת. במקרה כזה שני הצדדים יעדיפו תורם מוכר בעל זכויות וחובות ולא תורם אנונימי לא ידוע וללא זכויות וחובות.
בהורות משותפת יערכו שני ההורים הביולוגיים הסכם המפרט את זכויותיהם, חובותיהם ותנאי ההורות להם הסכימו יחד. במסגרת ההסכם יפורטו ההסכמות שהושגו בין הצדדים ביחס להורות משלב ההיריון ועד לשלב שבו הילד הופך להיות בגיר. את ההסכם חשוב לערוך לפני שמתחילים את הליך ההיריון וכן יש לאשרו בפני בית המשפט לענייני משפחה לפי הוראות סעיף 3 בחוק בתי המשפט לענייני משפחה, אשר מסדירות את סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. - קבלת תרומת זרע מחו"ל מתורם שזהותו ידועה לאם
חשוב לציין כי בישראל ניתן לקבל תרומה מחו"ל על ידי תורם שאיננו אנונימי אלא שבמקרה כזה מדובר יהיה בתרומה מחו"ל רק של גוי (בגלל חשש הלכתי) ומלבד הידיעה מי הוא התורם לא יהיו בישראל כל זכויות או חובות לתורם כלפי הילדים, בדומה לתרומה אנונימית.
הכרה משפטית בהורות ורישומה במשרד הפנים
אגב, מבחינת משרד הפנים כאשר מדובר בזוג נשוי האב נרשם אוטומטית כהורה אם מדובר בגבר ואישה. אם מדובר באם רווקה באפשרותה לרשום אב במשרד הפנים במהלך השנה הראשונה מהלידה ללא הליך משפטי. אם מדובר בהורות מורכבת יותר הרי שכדי להוכיח שישנו אבא ביולוגי נדרש לתביעת אבהות ובדיקת אבהות ואם מדובר בזוג שאחד הצדדים לא ביולוגי ואין אב ידוע אחר הרי שההורים גם למשל זוגות חד מיניים, יצטרכו להוכיח כוונה ליצור הורות משותפת או יחסים זוגיים לפני הכניסה לתהליך ואז לבקש צו הורות מבית המשפט.
עורכת דין תהל בירן עוסקת בין היתר בתחום דיני המשפחה, משרדה עורך הסכמי הורות משותפת כולל אישור בבית המשפט ונותן ייעוץ בבחירת הדרך להורות לרבות כל השיקולים המשפטיים. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.