בישראל נפתחים מדי שנה מאות אלפי תיקים משפטיים כשחלק נכבד מהם הוא בתחום הסכסוכים העסקיים, והעומס על בתי המשפט קשה וגדול. התוצאה היא כמובן הימשכות של שנים בדיונים המשפטיים בישראל, בכל ערכאות המשפט השונות, מה שמצדיק את הפתגם הידוע - "טחנות הצדק טוחנות לאט".
אבל זאת יש לדעת - בניגוד לדעה הרווחת, בבית המשפט לא עושים צדק, אלא עושים משפט. יש הבדל מאוד גדול בין השניים: צדק הוא עניין של הסתכלות סובייקטיבית על מקרים. הצדק של האחד, הוא העוול של האחר; משפט הוא הניסיון לבחון באופן אובייקטיבי את עובדות המקרה, על פי כללים מוסכמים מראש, ולהכריע בסוגיה.
האם תביעות בכלל, והתדיינות ארוכת שנים בבתי המשפט, היא הדרך הטובה והנכונה לפתרון של סכסוכים עסקיים?
עו"ד אהוד ויסברוד, מתמחה בליטיגציה אזרחית ומסחרית, מגשר מוסמך בעל תעודת גישור וחבר ברשימת הבוררים של לשכת עורכי הדין, אומר כי "תביעות משפטיות צריכות להיות המוצא האחרון, כשכל הפתרונות האחרים כשלו".
מדוע עורך דין, המתפרנס מהתדיינות בבתי המשפט, אשר לכאורה האינטרס הכלכלי שלו הוא דיונים ממושכים בבתי המשפט, יאמר דבר כזה?
עו"ד ויסברוד מסביר: "חובת הנאמנות של עורך דין היא לטובת הלקוחות. לפעמים אין ברירה אלא להגיע לבית המשפט ולבקש אותו להכריע בסוגייה של סכסוך עסקי כזה או אחר, אבל זוהי דרך ארוכה יותר ויקרה יותר.
אז מהן הדרכים האלטרנטיביות לפתרון סכסוכים עסקיים?
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין אהוד ויסברוד, לחץ/י כאן
פתרון סכסוך עסקי באמצעות בוררות
הליכי בוררות הם "האב הרוחני" של הליכי הגישור, בהם נדון עוד מעט. בחוזים עסקיים רבים, וכן בחוזים בין אנשים פרטיים, נכללים סעיפי פניה לבוררות מוסכמת לפני הגשת תביעות על הפרת החוזה.
יש לכך יתרון מובנה: ראשית, הצדדים מסכימים על דרכי יישובן של מחלוקות, במידה והן תעלינה במהלך ההתקשרות העסקית; שנית, היא מכניסה את שני הצדדים להלך רוח של מציאת הסכמות ופשרה גם במקרים של מחלוקות כאלו.
הליך הבוררות מחייב כמובן מינוי של בורר מוסכם, אשר יכול לבוא מן העולם המשפטי או מתוך עולם מקצועי אחר לחלוטין, הנוגע לתחום המחלוקת. חשוב שהבורר יהיה נטול פניות, ללא ניגוד עניינים בדיון וההכרעה בין הצדדים, ובעל הבנה כמה שיותר מקיפה של המחלוקת והדרכים לפתרונה באופן משביע רצון ככל הניתן עבור שני הצדדים.
היתרונות של הליכי בוררות על פני הליך משפטי ארוך ומייגע הם גם התוצאה המהירה יחסית של ההליך, וההכרעה המהירה בו, וגם החיסכון הכספי הגדול ביחס להוצאה הצפויה על הליך משפטי, הכוללת אגרות, שכר טרחה של עורכי דין וזמן ממושך ה"נמרח" על פני שנים רבות לעיתים.
אחד החסרונות הבולטים בהליך בוררות הינו ההסכמה מראש לגבי תקפות התוצאה. בדרך כלל, כשנכנסים להליך בוררות, שני הצדדים מסכימי בכתב לקבל את תוצאת הבוררות. אם אחד הצדדים יצא לא מרוצה מן התוצאה, וירצה לערער עליה בבית המשפט, הוא ימצא שכמעט תמיד בית המשפט לא יתערב בתוצאות הבוררות.
עו"ד ויסברוד: "בוררות היתה ונותרה כלי יעיל, עליו מסכמים מראש בחוזים רבים, כדרך מועדפת לפתרון מחלוקות וסכסוכים. זוהי דרך מהירה, חסכונית וטובה, כאשר היא מבוצעת כהלכה, אולם בדרך כלל תוצאותיה מחייבות את שני הצדדים. חשוב להתייעץ עם עורך דין על כל המשמעויות שבכניסה להליך בוררות, וגם להיות מלווה בעורך דין בעת הבוררות עצמה. כמו כן, לברר היטב מיהו הבורר בתיק, לפני שמסכימים מראש לקבל את הכרעתו בטרם התחלת הליך הבוררות".
פתרון סכסוך עסקי באמצעות גישור
שינויי חקיקה, שניסו להתמודד עם העומס העצום בבתי המשפט, בין היתר מחייבים בשנים האחרונות לשלוח בעלי דין שהגישו תביעות בסכסוכים אישיים ועסקיים להליכי גישור. הכוונה היא לנסות לפתור את הסכסוך ללא התדיינות ארוכה ומיותרת בבתי המשפט.
בהליכי גישור הצדדים נפגשים אצל מגשר/ת, שהוא/היא בדרך כלל עורך/ת דין, ושם מנסים לפתור בדרכים יצירתיות את הסכסוך, על דרך הפשרה, כך שהצדדים יצאו וחלק מתאוותם בידם. אם הליך הגישור החל כתביעה משפטית שעברה לגישור, תוצאת גישור מוסכמת תקבל גם תוקף של פסק דין.
להבדיל מבוררות, המגשר אינו מכריע בתיק, אלא מציע פשרה לצדדים – כך שהם יכולים להסכים לה או לא. אם אחד הצדדים לא מסכים להצעת הגישור, הצדדים יכולים להתחיל או להמשיך בהליך משפטי מלא בבית המשפט.
אי הסכמה להצעת מגשר, באופן פורמלי, אינה פוגעת בסיכויי ההצלחה בבית המשפט, אולם אם אחד הצדדים מסרב להצעת גישור, בית המשפט עלול לזקוף זאת לרעתו בעת הדיון בתיק.
כמו בהליכי בוררות, גם בהליכי גישור חשוב להיות מלווה בעורך דין מנוסה, על מנת לקבל ייעוץ משפטי הכולל וגם ייעוץ טקטי ואסטרטגי בהתנהלות מול הצד השני ומול המגשר/ת, גם ניהול התיק מול הצד השני והמגשר/ת וגם הבנה מלאה של משמעויות הצעת הגישור, קבלתה או דחייתה.
עו"ד ויסברוד: "הליך גישור פתר לא מעט סכסוכים עסקיים, בין אם התחילו כתביעה בבית המשפט ובין אם הצדדים הגיעו לגישור לפני הגשת תביעה שכזו. עולם הגישור כולל מושגים וטרמינולוגיה משפטית שלא תמיד מובנת לקהל הרחב, ולהצעות גישור כאלו ואחרות יש משמעויות משפטיות מגוונות שעל הצדדים להבין לעומק. לכן גם במקרה זה, שהוא עדיף על פני התדיינות ארוכה ויקרה בבתי המשפט בדרך כלל, חשוב להיות מלווה על ידי עורך דין מנוסה המבין בהליכי גישור".
פתרון סכסוך עסקי באמצעות תיווך
תיווך בין צדדים למחלוקת עסקית הינו הליך לא פורמלי של שיחות ומשא ומתן בין הצדדים, בניסיון להגיע להסכמה. מתווכים כאלו יכולים להיות שותפים עסקיים של הצדדים, חברים, קרובי משפחה - וגם עורכי דין.
ניסיונות תיווך אינם כמובן מחייבים את הצדדים, והצלחתם תלויה ברצונם הטוב של הצדדים להגיע לפשרה במקום להגיש תביעות משפטיות יקרות שאורכות שנים. אין גם יותר מדי כללים לניהול שיחות משא ומתן ותיווך, ולכן מרחב הפתרונות ומשך הזמן של תיווך כזה הינו רחב וגמיש למדי. במידה וניסיונות התיווך כשלו, תמיד פתוחה הדרך בפני מי מהצדדים לגשת לערכאות משפטיות.
לניהול ניסיונות תיווך על ידי עורך דין מנוסה יש יתרון בהבנה המשפטית שהוא מביא איתו אל המקרה, הערכת סיכויי תביעה משפטית, וניסיון רחב ומגוון בהצעת פתרונות מניחים את הדעת עבור שני הצדדים במחלוקת העסקית שנוצרה.
בדרך כלל, החיסרון של ניסיונות תיווך על ידי עורך דין מצוי בעלות שלו - ישנו שכר טרחה שעל הצדדים לשלם, אולם הוא נמוך בהרבה, לאין שיעור, מהעלות החלופית של ניהול תביעה בבית המשפט.
עו"ד ויסברוד מעיד כי תיווך לא מעט בין בעלי מחלוקות עסקיות: "תיווך הוא הליך לא פורמלי ולא מחייב, אבל כזה שעל פי ניסיוני יכול להניב תוצאות טובות מאוד לשני הצדדים, בלי להסתבך בתביעות משפטיות והוצאות משפטיות גדולות. בהחלט קרה יותר מפעם אחת שהניסיון המשפטי שלי שירת את שני הצדדים בתיווך בין בעלי מחלוקת, חסך להם כספים רבים והביא את המחלוקת לידי פתרון משביע רצון עבור שניהם".
הדרך לבתי המשפט אמנם עמוסה, ארוכה ויקרה, אבל תמיד פתוחה בפני בעלי דין הרוצים לברר מחלוקות עסקיות. האם זו הדרך הטובה ביותר? לא תמיד, בהתחשב באלטרנטיבות. חשוב לשקול את כל המשמעויות של ניהול תיק בבית המשפט, ואז לשקול אותן מול הדרכים האחרות, הקצרות והזולות יותר לפתרונן.
רק אם אף אחד מהפתרונות הללו לא עוזר תמיד ישנה האופציה לפנות לבית המשפט ולנהל הליך משפטי רגיל תוך הסתייעות בעורך דין מנוסה בתחום עם יכולות מוכחות בליטיגציה.
עו"ד אהוד ויסברוד, מגשר מוסמך בעל תעודת מגשר וחבר ברשימת הבוררים בלשכת עורכי הדין, עוסק בתחום החוזים, משפט מסחרי, הגנה מפני תביעות, מקרקעין, משפט מנהלי ועתירות. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.