במקרה בו עובד הוראה מקבל זימון לשימוע לשם בדיקת השעייתו, נוכח תלונה שהוגשה נגדו, נדרש שעובד ההוראה יכיר את זכויותיו, מה הטענות שכדאי לו להשמיע וממה עליו להימנע.
ישנם מספר הליכים המתנהלים במקביל אשר לכל אחד מהם ראוי שהעובד ישים לב. בפרט אמורים הדברים בכדי שהעובד יהיה מודע למלוא זכויותיו וחובותיו בהליכים אלו.
כאשר מוגשת תלונה נגד עובד הוראה, נפתחת חקירה פלילית במשטרה. העובד מוזמן לחקירה בתחנת המשטרה לשם מתן עדות. בשלב זה מומלץ לעובד להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום הפלילי, טרם הכניסה לחקירה. יובהר כי בכל מקרה זכותו של העובד, על פי חוק, לבקש היוועצות עם עורך דין לשם מניעת הפללתו העצמית של העובד.
במקביל להליך הפלילי המתנהל במשטרה ו/או בפרקליטות, נפתח גם הליך משמעתי נגד העובד. הליך משמעתי זה מנוהל על ידי משרד החינוך. גם לנציב שירות המדינה ישנה סמכות מקבילה לנהל הליך משמעתי.
הצעד הראשון שננקט בהליך משמעתי נגד העובד הוא עריכת שימוע לעובד אשר מטרתו ליתן לעובד להשמיע את גרסתו למקרה בגינו הוגשה התלונה.
שלב זה, הינו שלב חשוב ביותר עבור העובד שכן מדובר בהתרשמות ראשונית של המשרד לגבי המקרה מושא התלונה, מזווית מבטו של העובד. בפרט מאחר שחומרי החקירה מהמשטרה חסויים בשלב זה, ולעובד ישנה יכולת גבוהה להשפיע על הצגת הסיפור מצידו. לפיכך, ככל שייטיב העובד להעלות את טענותיו באופן הנכון, סיכוייו למנוע השעיה או לכל הפחות למנוע השעיה לצמיתות, עולה באופן משמעותי.
הטיעון המרכזי בו מתחשב המשרד בשלב השימוע הוא מידת אמון הציבור במערכת ככל שהעובד יישאר בתפקידו או במילים אחרות "תדמית השירות הציבורי". ככלל, ככל שהמשרד יחשוש כי האמון במערכת החינוך ייפגע אם העובד ימשיך בעבודתו, הסיכוי להשעיה גובר. בפרט, מתייחס המשרד למידת האמון שיתנו ההורים בבית הספר או בגן במידה ועובד ההוראה ימשיך להיות מועסק במסגרת החינוכית בזמן בירור התלונות נגדו. ככל שלמשל ידאג העובד להציג מכתב תמיכה והבעת אמון מצד ההורים הדבר עשוי לסייע לו.
ישנן טענות נוספות בהם מתחשב המשרד בשלב השימוע. בין היתר יתחשב המשרד בסיכון של הישנות העבירה ככל שהעובד יישאר בתפקידו. מן הסתם, ככל שהחשש להישנות המקרים גבוה, ישנו גם סיכוי גבוה כי העובד יושעה.
גם מצבו הכלכלי של העובד מהווה חלק משיקולי המשרד. כדאי לדעת, במקרה של השעיית עובד, במשך שלושת החודשים הראשונים של ההשעיה, מקבל העובד מחצית משכרו. לאחר שלושה חודשי השעיה, העובד יתחיל לקבל משכורת מלאה על אף שהוא מושעה. הסדר זה נועד בין היתר כדי לתמרץ את המערכת לסיים בהקדם האפשרי את הליכי החקירה בכדי לא להיות במצב בו משולמת משכורת לעובד, על אף שהוא אינו עובד בפועל.
טיעון נוסף בו מתחשב המשרד הוא התנהגותו הקודמת של העובד. בין היתר יבחן המשרד את עברו המשמעתי והפלילי של העובד. ככל שהעובד יוכל להציג חוות דעת חיובית עליו מצד הפיקוח במשרד החינוך, הדבר עשוי להועיל לו.
כפי שצוין לעיל, בשלב השימוע, חומרי החקירה חסויים בפני העובד והמעביד-משרד החינוך. לפיכך, בשלב זה יכולת בחינת חומרת העבירה, היקפה וסוגה, מוגבלים ולא ניתנים להערכה מדויקת. רמת חומרת העבירה וסוגה אמנם יילקחו בחשבון בעת עריכת השימוע וקבלת ההחלטה בעניין ההשעיה, אולם נוכח מגבלות גילוי הראיות בשלב זה, ההחלטה בדבר ההשעיה לא תהיה מבוססת בעיקרה על ראיות אלא על יתר השיקולים שצוינו לעיל.
מכל האמור ניתן להבין כי שלב השימוע הינו שלב קריטי עבור העובד, והעלאת טיעונים מבוססים ורלוונטיים, יכולים לעשות את ההבדל בין אי השעיה, השעיה קצרה העברה לתפקיד אחר או השעיה בלתי מוגבלת בזמן. ברם, ברוב המצבים, העובד מגיע לשימוע במצב אמוציונלי ורגיש מאוד. במצב שכזה, עלול העובד להעלות במהלך השימוע טענות לא רלוונטיות אשר במקרה הטוב לא יועילו לו, ובמקרה הפחות טוב עלולים אף להזיק לו.
לפיכך, ככל שעובד קיבל זימון לשימוע טרם השעיה עקב הגשת תלונה פלילית נגדו, מומלץ מאוד לעובד להיוועץ בעורך דין מומחה בדיני חינוך ובדינים הרלבנטיים לעובדי הוראה, אשר ילווה וידריך את העובד לפני השימוע ובמהלכו, על מנת לסייע לעובד להשמיע את מלוא טענותיו בצורה הטובה ביותר.
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il