שופטת בית משפט השלום בבאר שבע שרה חביב גזרה את דינם של חברת קצא"א ומנהליה בפרשת זיהום נחל צין בשנת 2011 – שני אירועים סביבתיים שגרמו לפגיעה אקולוגית מהגדולות שארעו במדינה.   

בגזר הדין קבעו השופטים כי חברת קצא"א תשלם קנס בסך 1.6 מיליון שקלים, על מנכ"ל קצא"א דאז, יאיר וידה, נגזר קנס בסך 75 אלף שקלים על סמנכ"ל ההנדסה בקצא"א ואחראי על עבודות השיפוץ בעת האירועים, שלומי לוי, נגזר קנס כספי בסך 150 אלף שקלים ועל מנהל הפרויקט מטעמה של קצא"א, ניר סביון, נגזר קנס בסך 100 אלף שקלים.

בית המשפט קבע כי חברת קצא"א ומנהליה נושאים כל אחד לפי חלקו באחריות למחדלים ולכשלים שהובילו לזיהום שטח נרחב בנחל ובסביבותיו דליפת במאות אלפי ליטרים של דלק סילוני, ועקב כך נגרמה פגיעה סביבתית בהיקף עצום. בית המשפט הותיר את הרשעת הנאשמים על כנה וקבע כי "בחינת חומרת העבירוה בנסיבותיה מובילה למסקנה כי אין לבטל את הרשעת הנאשמים בדין. לאור הנזק החמור שנגרם לאיכות הסביבה, העובדה כי מדובר בשני אירועים סמוכים יחסית ולאור העובדה כי מדובר בהתנהלות היורדת לשורש עיסוקם של הנאשמים כמנהלים בחברה שכלל עיסוקה הוא חומרים מסוכנים".

8 נאשמים נוספים בפרשה, ובהם שני תאגידים, כבר נידונו והוטלו עליהם קנסות משמעותיים בסך כולל של מאות אלפי שקלים.  

כזכור, המחלקה להנחיית התובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה הגישה לבית המשפט כתב אישום נגד חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ (קצא"א), חברת רולידר בע"מ, חברת מובילי הר הנגב בע"מ ו- 12 עובדים ומנהלים בחברות אלה בתקופה הרלוונטית, בגין 2 אירועים בהם נפגע צינור הובלת הדלק הסילוני של קצא"א במהלך עבודות שיפוץ בחודשים יוני וספטמבר 2011. כתוצאה מפגיעות אלה, נגרם זיהום כבד של נחל צין וסביבותיו.

כתב האישום שהוגש ייחס לנאשמים, כל אחד לפי חלקו, ביצוע עבירות סביבתיות ובהן בין היתר עבירות של זיהום מים בנסיבות מחמירות, השלכת פסולת חומר מסוכן ולכלוך רשות הרבים וגרימת מפגע ריח, וכן אי מניעת עבירות אלה על ידי נושאי המשרה.

על פי כתב האישום שהוגש נגד הנאשמים ע"י עו"ד עדי דמתי שגיא מהמחלקה להנחיית תובעים הפרקליטות המדינה, בהחזקתה ובניהולה של חברת קצא"א צינור, אשר מחבר בין אילת ואשקלון. חלקו של הצינור, כ-153 ק"מ המשתרעים בין אשל הנשיא ובין שיזפון, משמש לצורך הובלת דלק סילוני. בבדיקה שנערכה לצינור מטעם קצא"א בסוף 2007 נמצא, כי בעטיפת הצינור קיימים מספר רב של ליקויים שמשמעותם היא כי לאורך חלקים נרחבים של הצינור אין הוא מוגן מפני דליפות.

עוד נמצא, כי בחלקים מסוימים הצינור חשוף ואינו טמון באדמה. בעקבות כך, ב- 2008 הפסיקה קצא"א את הזרמת הדלק הסילוני בצינור. בהמשך הוחלט על שיפוץ הצינור באמצעות קבלני משנה. חלק מתוואי הצינור שנועד לשיפוץ, עובר בגן לאומי "גן הפסלים", סמוך לנחל צין, מהגדולים והחשובים בנחלי הנגב, שאורכו 120 ק"מ.

כעולה מהכרעת הדין, במסגרת עבודות שבוצעו במקום להעתקת עץ שעמד בתוואי חפירה לחשיפת הצינור שבוצעה ע"י חברת מובילי הר הנגב, נפגע הצינור מכלי צמ"ה – באגר. כתוצאה מכך, פרצו מאות אלפי ליטרים של דלק סילוני בעוצמה גבוהה על נחל צין וסביבותיו. חלק מהדלק זרם במורד אפיק נחל צין וחלקו הותז במעלה הנחל ועל הגבעות שסביב לו. כתוצאה מהפגיעה, זוהם שטח של כ-60 דונם בנחל ובסביבותיו.

במהלך ביצוע עבודות השיקום, פונו מהנחל וסביבותיו כ-26,500 טון קרקע מזוהמת. על אף פינוי הקרקע המסיבי, חלק נכבד של הדלק הסילוני נשאר בערוץ ובגדות הנחל גם לאחר סיום עבודות השיקום. פריצת הדלק הסילוני העמידה את האקוויפרים המצויים מתחת לנחל צין בסיכון של זיהום. בנוסף, שרר באפיק נחל צין וסמוך לו ריח חריף של דלק במשך תקופה ארוכה של מספר חודשים לפחות לאחר האירוע.

לפי חוות דעת מומחים שהוגשו על ידי המדינה, נגרם אובדן בית גידול של ערוץ הנחל ונשקפה סכנה לבעלי חיים וביצי בעלי חיים שבאו עמו במגע, ולבעלי חיים שניזונים מצמחיה שנפגעה מהדלק. כתוצאה מביצוע עבודות השיקום, נחסמה הדרך למעלה צין למטיילים מאזור מדרשת שדה בוקר למשך 3 חודשים.

בשל התרחשות האירועים, הורה המשרד להגנת הסביבה על הפסקת עבודות השיפוץ ובהמשך אישר המשרד את המשך העבודות, בתנאים שונים, שמטרתם הייתה הבטחת היערכות הולמת לטיפול בפריצת דלק סילוני במהלך עבודות השיפוץ. בהמשך, במסגרת עבודות שבוצעו במהלך הפרויקט עם כלי צמ"ה - שופל, שוב נפגע הצינור, ושוב פרצו ממנו כמה מאות מ"ק של דלק סילוני אשר גרמו לנזק סביבתי. במהלך עבודות השיקום, הוצאה מהאזור כ-7200 טון אדמה מזוהמת בדלק סילוני.

בית משפט השלום בב"ש השופטת שרה חביב, קבעה בהכרעת הדין, כי על מנהלי קצא"א חובה לפקח באופן אפקטיבי על העבודות שמתבצעות ושיש בהן סיכון, כדי למנוע את הסיכון וכי קצא"א לא קיימה חובה זו. "אין זה די לפקח על טיב ביצוע עבודות השיפוץ, על איכות הצבע והעטיפה של הצינור, ובוודאי אין זה מספיק לשלוח לשטח שני מפקחים, שאינם מיומנים בחירום או בתגובה לחירום... שני מפקחים באתר עבודה דוגמת זה דנן, עלול להצביע על זניחת הפיקוח האפקטיבי באתר במובנים של תהליכי העבודה ובטיחות", ציין בית המשפט בהכרעת הדין.

עוד צוין, כי הנהלת הפרויקט זנחה את נושאי הטיפול באירוע חירום לחלוטין וככל שהיו נוקטים בפעולות מסוימות, זה יכול היה לצמצם את הנזק הסביבתי. בנוסף קבע בית המשפט כי הנאשמים כשלו ולא פעלו להנחות או לתרגל התנהלות באירוע חירום דומה לאלו שארעו בפועל.