מבקר המדינה מצא כי ביוני 2021 לכ-830,000 אנשים, היה רישום במרשם המשטרתי (אחד מכל 7.5 בגירים). לכ-450,000 (54%) בגירים היה רישום של תיק אחד, ולכ-166,000 מהם רישום בן יותר מ-11 שנים, כך קובע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, בדוח שמתפרסם היום (שלישי) על מדיניות סגירת התיקים הפליליים על ידי המשטרה. לנוכח מספר הגופים ובעלי התפקידים הרשאים לקבל מידע על תיקים סגורים, קובע המבקר, יש חשיבות להקפדה יתרה על סגירת תיק פלילי בעילה הנכונה. בדוח נכתב כי עילות הסגירה העיקריות של תיק חקירה הן כי "נסיבות העניין אינן מתאימות להמשך חקירה או להעמדה לדין, חוסר ראיות או העדר אשמה".
לדברי המבקר, מטרת תיקון הנחיית פרקליט המדינה בינואר 2018 הייתה לשנות את המציאות, כך שיותר תיקים ייסגרו בעילת "היעדר אשמה" ופחות בעילת "חוסר ראיות". נמצא כי בפועל לא פחת שיעור התיקים שסגרה הפרקליטות בעילה של חוסר ראיות (כ-59%). עוד נמצאו הבדלים של כ-20% בין מחוזות הפרקליטות בשיעור התיקים הנסגרים בעילות השונות. בשנת 2020 הסיכוי כי התיק ייסגר בעילה זו בפרקליטות מחוז צפון היה כ-33% ובפרקליטות מחוז חיפה הסיכוי ירד למחצית מכך, לכ-15%.
בדוח נאמר כי בכל שנה נסגרים בממוצע כ-21,000 תיקים פליליים לנילונים שלא נחקרו באזהרה בעילת "נל"ן" ובלי שהמשטרה מעדכנת אותם על כך. אדם בסיווג נילון שלא נחקר באזהרה אינו מיודע כי תיק בעניינו נפתח ואז נסגר ונמנעת ממנו הזכות להגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה.
עוד עלה כי בקרב מתלוננים, עורכי דין וגורמי משטרה קיימת אי-בהירות בנוגע לגורם שיש להגיש לו ערר של מתלונן על סגירת תיק חקירה. כן עלה כי לגבי 30% עד 40% מהתיקים שנסגרו לא נשלחה למתלונן או לחשוד הודעה על סגירת התיק. ההודעות נשלחות על ידי המשטרה בדואר רגיל, ואין דרך לדעת אם נמסרו כדין ומה המועד שבו התקבלו.
עוד נמצאו ליקויים בהיבטי היעדר נתונים על סגירת תיקים במשטרה בעילת "היעדר אשמה", סגירת תיקים חשודים במשטרה בעילת "חוסר ראיות", הסדרים מותנים במשטרה, בקשת חשוד לשינוי עילת הסגירה במשטרה ועוד.
המבקר אנגלמן ציין בדוח כי מומלץ שרשויות האכיפה והתביעה יפעלו לתיקון ליקויים המצביעים על חסמים במיצוי זכותם של חשודים ומתלוננים לערור על ההחלטה.
מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה: "אשר לעילות סגירת התיקים: בחינת התיקים ע"י הפרקליטות לעולם תהיה בחינה פרטנית, של חומר הראיות שנאסף בתיק הספציפי. גם אם במרבית תיקי החקירה נותר ספק בדבר אשמתו של החשוד, אין מדובר בברירת מחדל, אלא זו תוצאה של בחינה פרטנית עניינית, מקצועית ויסודית של הראיות והנסיבות בכל תיק. הנחיית פרקליט המדינה "הזיזה" אומנם את נקודת האיזון לטובת החשודים, אך לא ביקשה לקבוע קטגורית מספר או שיעור של תיקים שייסגרו מחוסר אשמה, שכן כאמור הבחינה לעולם תהיה בהתאם לנסיבות התיק.
באשר להגשת עררים על סגירת תיקים, הוסיפו כי "לאחרונה השקנו טופס מקוון להגשת ערר בתיקי הפרקליטות, אשר מקל על תהליך הגשת הערר ומסיר חסמים בהקשר זה".