ביום ראשון בבוקר הגיעה אלי ברכה. אני מלווה את ברכה כבר כמה חודשים במסגרת תיק הגירושין, הכל כך רגיש וכואב שלה. בחרתי לשתף עמכם את השיחה האחרונה שקיימנו במשרדי:
ברכה: אני לא עוזבת את הילדה לרגע.
אני: הילדה בת 15 היא כבר נערה בוגרת. היא יכולה לישון בבית עם אבא שלה.
ברכה: טוב.
אני: החלוקה של זמני השהות תהייה שווה בשווה
ברכה: מה למה?
אני: את זוכרת שזה היה ככה עד עכשיו.
ברכה: שאני אבין, אתה נגדי?
אני: בשום פנים ואופן לא. אני לטובת הילדים שלך שיהיה להם קשר עם אבא. ככה סיכמנו בפעם הראשונה שנפגשנו: הילדים לפני הכל.
ברכה: טוב.
אני: באיזה ימים את רוצה לקבל את הילדים?
ברכה: שאני אבין. מה לא הבנת במילים: הילדים לא ישנים אצלו?
אני: אני יודע כמה זה כואב וכמה זה כואב לך אחרי כל מה שעברת.
ברכה: אתה לא מבין כמה זה קשה לשחרר. אתה לא היית אף פעם אמא שלוקחים לה את הילדים אפילו אם זה ללילה אחד.
אני: אבל חייקס בעלך שמר על הילדים שבוע כשהיית בחתונה של אחיך באריזונה.
ברכה: זה לא נחשב זה היה בהסכמה שלי.
אני: אז אולי גם עכשיו תסכימי?
ברכה: תגיד לי השתגעת? למה שאני אתן לבוגד העלוב הזה את הילדים?
אני: אני יודע כמה זה קשה להיות חסרת אונים, בלתי נראית, חלשה ונבגדת.
ברכה: אתה לא מבין כמה. אתה אף פעם לא היית בהריון וילדת. ואז ביום בהיר כשהקטנה שלך בת 15 והגדול שלך בן 24 לקחו לך אותם ללילה אחד פעם בשבוע.
אני: ברכה. אמרתי חלוקת זמני שהות שווים.
ברכה: מה שווים?
אני: שווים ברכה שווים.
ברכה: רעל עכברים.
שני החוקים הרלוונטיים: רגע, מי זו ברכה?
אז ככה: ברכה היא דמות בדיונית והסיפור שלה מבוסס על מקרים אמיתיים שקורים במשרדי עורכי דין למשפחה והדין האזרחי תוך שינויי שמות ופרטים ג'נדריאלים. יכול להיות שאוסיף למישהו/מישהיא ילדים אבל לעולם לא אחסיר. כל זה טרחתי כדי שתוכלו לקבל נקודת מבט אמיתית על הסכסוכים בהליכי גירושין, על כמה הם מכוערים וכך, תוכלו לקבל החלטה מושכלת אם להתגרש או שפשוט עדיף להמשיך ולסבול בשקט.
הנושאים "משמורת" ו"הסדרי ראיה" עברו שינייים גדולים לאחרונה וכדאי שתדעו:
החוק הרלוונטי הוא: חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959. חדי העין ישאלו מדוע יש רלוונטיות לחוק בנושא מזונות לענייני שהייה עם ילדים? האמת שהצדק עמכם. כך סבר גם בית המשפט המחוזי בתיק:ע"מ (מחוזי תל אביב-יפו) 1098/07 פלוני נ' אלמוני – קטין (נבו 31.08.2008) "השופט ישעיהו שנלר – אב"ד: 1. סעיף 3א' לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 (להלן – החוק), קובע כדלקמן: "(א) אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו. (ב) בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא". מהי הפרשנות הראויה להוראה זו, מה היחס שבין הוראה זו לבין הוראות סעיפים 6 ו- 7 לחוק, בכלל, ומה ההשפעה, אם בכלל, להיות הקטין במחיצת אחד מהוריו יתר על הימצאותו במחיצת ההורה השני, בפרט." עד כאן הכל ברור. בואו נבדוק מה אומרים סעיפי החוק המוזכרים בפסק הדין:
6. היקף המזונות, מידתם ודרכי סיפוקם ייקבעו, באין הסכם בין הצדדים, על ידי בית המשפט בשים לב לנסיבות, ופרט למזונות על פי סעיף 3 – לפי מחסורו של הזכאי ויכולתו של החייב.
7. היו שנים או יותר בני אותה קירבה חייבים במזונות לזכאי, רשאי בית המשפט לקבוע את מידת החיוב של כל אחד מהם, ורשאי הוא לחייבם ביחד ולחוד..
הרציונאל העומד מאחורי הדברים הוא שהמלחמות בדיני משפחה הן על זמני שהות ולא הסדרי ראיה והמושגים היום הם כבר לא משמורת או לא משמורת או משמורת משותפת. היום יש אחריות הורית משותפת לכל ההורים ההבדל הוא בחלוקת זמני השהות וברף ההכנסות. במקרים כאלו עורך הדין לענייני משפחה משתמש בנוסחאות קבועות בפסיקה והוא הופך לטכנוקרט של הדין. שום דבר מרגש לא קורה שם. מה שכן, חשוב פוטנציאל ההשתכרות.
מה זה פוטנציאל השתכרות?
בתיק בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (נבו 19.07.2017) "ביהמ"ש העליון קובע, בהסכמה מלאה, בהרכב מורחב של 7 שופטים, בפרק הדין של אב"ד כבוד השופט השופט פוגלמן כי שני ההורים באופן שווה חייבים במזונות ילדיהם וזאת מדין צדקה בגילאי 15-6.כל זאת, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה. עכשיו מגיע הפרט החשוב: כל זאת, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל. אז שוב. מה הרלוונטיות של חוק מזונות לזמני שהות ואחריות הורית?
אני אשאיר אתכם עם השאלה הזו.
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.ilניתן ליצור קשר עם עו"ד בנימין פרימר-דקל ב- Whatsapp: