הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר
בכל יום מוגשות בישראל בקשות רבות לאישור תביעות כתביעות ייצוגיות. המשותף לכולן הוא שהן מצביעות על פגם או מחדל כלשהו אשר פגע לכאורה באופן דומה בקבוצה גדולה של נפגעים.
רובן המוחלט של הבקשות לאישור תביעות ייצוגיות נוקבות בסכומי פיצוי אסטרונומיים (לרוב מיליונים רבים, ובמקרים חריגים אף מיליארדי שקלים), אך נדירים הם המקרים בהם בית המשפט מגיע בסופו של דבר למסקנה שיש לאשר סכומי פיצוי אלה, או קרובים להם.
המקרים הקלאסיים בהם מוגשות בקשות רבות לאישור תביעות ייצוגיות עוסקים בסוגיות צרכניות כגון הטעיה בפרסום, סימון שגוי של מוצרי מזון, משלוח הודעות ספאם, חיוב בגין משקל אריזה בעת רכישת מוצרי מזון שנמכרים לפי משקל, פגמים ברכבים שנמכרו בישראל, חיובי יתר בניגוד לדין או חוזה, ועוד.
בשנים האחרונות מוגשות בקשות רבות לאישור תובענות ייצוגיות בנושאים הרלוונטיים לאנשים עם מוגבלויות ונגישות. אחת הסיבות לכך היא שבקשות אלה אינן כרוכות בתשלום אגרה, ולנתבעים אין אינטרס כלכלי לנהל הליכים אלה. מסיבה זו חלק גדול מאוד מהליכים אלה מסתיימים בהסדר פשרה או בהסתלקות מתוגמלת, בהם המרוויח העיקרי מהגשת ההליך הייצוגי הוא עורך הדין הזוכה בשכר טרחה. זו אחת הביקורות הקשות על הליכים ייצוגיים בנושא נגישות.
במקרים בהם הצדדים מגיעים להסדר פשרה או שבית המשפט מכריע בתביעה הייצוגית לטובת הקבוצה, הפיצוי הכספי מחולק לשלושה מרכיבים. 1. סכום הפיצוי העיקרי אמור להגיע לקבוצה בשמה נוהל ההליך הייצוגי. גם כשמדובר בפיצוי בגובה מיליוני שקלים לרוב כל אחד מאותם חברי קבוצה יראה שקלים בודדים. 2. הפיצוי לתובע הייצוגי – התובע הייצוגי נוטל על עצמו את הסיכון שהבקשה לאישור תביעה ייצוגית, או התביעה הייצוגית עצמה, תדחה והוא ישא בהוצאות משפט. כמו כן, התובע הייצוגי נדרש לשלם מכיסו עלויות רבות הרלוונטיות להליך הייצוגי (לדוגמה אגרת בית המשפט ולעיתים אף חוות דעת מומחה). מסיבה זו התובע הייצוגי צריך לקבל גם גמול מיוחד שאותו הוא לא צריך לחלוק עם חברי הקבוצה.
ככל שסכום הפיצוי לחברי הקבוצה יהיה גבוה יותר כך גם הסכום אותו יקבל התובע הייצוגי יהיה גבוה יותר. אם הקבוצה תקבל פיצוי כספי בגובה מיליוני שקלים רבים, אין זה מופרך שהתובע הייצוגי יקבל גמול בגובה מאות אלפי שקלים או אפילו סכום העולה על מיליון שקלים. 3. שכר טרחת עורך דין – בדומה לתובע הייצוגי גם עורך דין תביעות ייצוגיות מקבל שכר טרחה רק אם הוא נוחל הצלחה, וגם גובה שכרו תלוי בגובה הפיצוי שהושג לטובת קבוצת הנפגעים.
בכדי שהבקשה תאושר והתביעה תתברר, יש לעמוד במספר תנאים מחייבים, הנבחנים על ידי בית המשפט. בין היתר, יבחן בית המשפט קיומה של עילת תביעה אישית לתובע הייצוגי (האם התובע הייצוגי נפגע בצורה כלשהי או באותו אופן שנפגעו חברי הקבוצה) ויבחן האם יש לו סיכוי לכאורי לזכות בתביעה. על ביהמ"ש להתרשם כי התובע הייצוגי מביא בפניו עילת תביעה שמהווה בסיס משותף לתביעה של קבוצת תובעים גדולה שאין להם עניין להגישה בנפרד. אם סכום הנזק לכל אחד מחברי הקבוצה נאמד באלפים רבים, נטיית בית המשפט תהיה, לרוב, לא לאפשר את בקשת האישור, שכן, לכל אחד מחברי הקבוצה קיים לכאורה תמריץ מספיק טוב כדי להגיש תביעות אישיות.
תנאים נוספים שצריכים להתקיים: ניהול תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת, וקיים יסוד סביר שעניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאתעל אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
ליצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין שלחו וואטסאפ
הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר, במידה ומצאתם טעות בכתבה מוזמנים לשלוח את התיקון למייל: [email protected]
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).