היי חברים,

פרשת השבוע שנקרא השבת, מספרת על התחלת השעבוד של בני ישראל במצרים. יעקב נפטר, אחריו ילדיו שהיו זקני הדור, ועם פטירתם ובהיעדר הנהגה משמעותית, החלו המצריים לשעבד את בני ישראל. 

ההיסטוריונים טוענים שהשושלת הפרעונית שמשלה בזמן יוסף הייתה שושלת חיתית שמקורה היה בכנען, ובגלל זה ליוסף שהיה במקור מכנען היה קל להתמנות למשנה למלך המצרי, שכאמור גם הוא היה במקור מכנען והיה לו קל יותר לסמוך על מישהו שאיננו מצרי מקומי אלא זר מכנען כמוהו.

לאחר חילופי השושלות ועלייתה של שושלת מצרית מקומית לשלטון במצרים, הרי שהם ראו בבני ישראל, כנטע זר שמקורו בכנען, וחששו שאם תחל מלחמה על השלטון במצרים עם השושלת הקודמת שכאמור הייתה כנענית, הרי שבני ישראל יחברו ל"אויבי מצרים" הכנענים ויהוו גייס חמישי כלפי המקומיים. 

עורך הדין אמיר ברכה (צילום: אימפקט שירותי הפקה)

לאור זאת ובמטרה להחליש ובהמשך להשמיד את "עם בני ישראל" החלו המצרים לשעבד את הישראלים בעבודת פרך, ובמקביל להרוג את הילדים הזכרים, בהתחלה ע"י הוראה למיילדות, ולאחר מכן, ע"י השלכתם ליאור "וַיְצַ֣ו פַּרְעֹ֔ה לְכָל־עַמּ֖וֹ לֵאמֹ֑ר כָּל־הַבֵּ֣ן הַיִּלּ֗וֹד הַיְאֹ֙רָה֙ תַּשְׁלִיכֻ֔הוּ וְכָל־הַבַּ֖ת תְּחַיּֽוּן׃"    

למרות שפרשת השבוע כוללת עבירות של כליאת שווא, עבדות, והמתה נעסוק דווקא בעבירה של גניבה של עובד ממעבידו. 

זה המקום להזכיר, כי לפני ששבני ישראל יצאו ממצרים הם נצטוו על ידי הקב"ה לשאול מהמצרים כלי כסף, כלי זהב ובגדים, כשהם מציגים למצריים מצג שווא שלכאורה מדובר בחג בן 3 ימים שלאחריו יחזרו למצרים ויחזירו להם את הרכוש.

העבירה שראינו לנכון לדבר עליה היום הינה עבירה שכיחה ביותר, שאולי נתפסת בעיני הציבור כ"קלה" יחסית, אך בתי המשפט רואים אותה בחומרה רבה והענישה בה מפתיעה בחומרתה, גם כלפי אנשים אין להם עבר פלילי.

נקדים ונאמר שעבירת הגניבה כשלעצמה הינה עבירת עוון הנושאת עימה עונש של עד 3 שנות מאסר. אבל החוק קובע מקרים בהם העונש על הגניבה יהיה חמור הרבה יותר, ויעמוד על 7-10 שנות מאסר.

שתים מהעבירות האלה עוסקות בגניבה של עובד ממעבידו, החמור יותר כשמדובר בעובד ציבור שגנב ממעסיקו – היינו המדינה, והחמור פחות שעומד "רק" על 7 שנות מאסר זה עובד שגנב ממעסיקו. בשני המקרים על הגניבה להיות גבוהה בשוויה מ-1000 ₪.

הרעיון מאחורי החומרה היתרה, הינו פשוט – פלוני הכניס אותך אליו לעסק, נתן לך עבודה, ואתה העזת לנצל את האמון שניתן בך ולגנוב, תשלם ותשלם הרבה, יותר ממי שסתם פילח ארנק או טלפון בלי היכרות מוקדמת עם הקורבן.

בואו נדבר קצת על משפט יווני קדום, בזמן שלטונו של אלכסנדר מוקדון, אשר משל כידוע כמעט על כל העולם המוכר, הגישו המצרים תביעת פיצויים לפתחו של הכובש הגדול, במסגרתה הם תובעים מהיהודים להשיב להם את כל הציוד שהם "שאלו" ממעבידיהם המצריים, שלא על מנת להחזיר. 

עורך הדין אמיר ברכה (צילום: אמיל מושיאייב)
עורך הדין אמיר ברכה (צילום: אמיל מושיאייב)

את היהודים, ייצג אדם שהתלמוד קורא לו גביהא בן פסיסא (כאשר ע"פ ההיסטוריון יוספוס פלוויוס אין זה שמו האמיתי) והוא טען כי בטרם הדיון בתביעה המצרית, על המלך הגדול לדון בתביעה הישראלית, לתשלום המשכורת עבור 600,000 יהודים, שהועבדו בפרך בלי לקבל משכורת ובלי תנאים סוציאליים נאותים במשך 210 שנים. טענה זו, השתיקה את המצריים והתיק הסתיים.

מכאן גם נלמדת ההגנה על מעשיהם של בני ישראל, הם בסך הכל "הקטינו" את הנזק שנגרם להם ממילא בעבדות בכך שלקחו מהמצרים כלים יקרי ערך כשבני ישראל רואים בזה פיצוי בזעיר אנפין ל210 שנות שיעבוד.

בהקבלה למקרנו, האם עובד יכול לטעון שהוא גנב ממעסיק על מנת להבטיח לעצמו תשלום כזה או אחר שמגיע לו כמו פיצויים וכיו"ב. על פניו התשובה תהיה לא, אבל בתי המשפט, כבר קבעו לא אחת כי יש מקרים בהם אדם שגנב מהמעסיק יהיה זכאי אף הוא לפיצויי פיטורין, והכל כמובן כמו בכל עניין משפטי, תלוי נסיבות. 

לסיכום,
גניבה ממעסיק היא עבירה חמורה באספקט המוסרי, אל תעשו את זה. אבל אם החלטתם לעשות את זה תצטרכו סיבה טובה מאוד להסביר מדוע עשיתם זאת. נסיבות חיים קשות יכולות להביא הקלה מסוימת בעונש אך לא להשמיט את הקרקע מהתיק הפלילי, יחד עם זאת אם תצליחו להראות שהמעסיק הוא זה שגנב מכם, ואתם רק ניסיתם לצמצם הפסדים כמו בני ישראל, יכול בהחלט להיות שהדבר הזה יספיק כדי להעביר את התיק להליכים אזרחיים, מבלי שיוגש כתב אישום. 

בכל מקרה אל תקבלו שום החלטה מבלי להיוועץ בעו"ד פלילי בעל ניסיון כדי שיטווה לכם את הדרך הנכונה לצעוד בה.

שבת שלום.

הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il

הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר, במידה ומצאתם טעות בכתבה מוזמנים לשלוח את התיקון למייל: [email protected]  
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).