הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
לאחר שבני זוג נישאו, סייע אבי הכלה לרכישת דירתם ובעקבות זאת נחתם הסכם המקנה לאישה 75% מהדירה וכך נרשם גם בטאבו. אף שההסכם אושר על ידי נוטריון ולא בביהמ"ש כמתחייב, קבע ביה"ד הרבני האזורי בת"א כי הוא בעל תוקף. כפי שתקראו בהמשך הכתבה, מקרה זה ממחיש כמה חשובים הצעדים שאנחנו עושים לפני ואחרי הנישואין, וביתר שאת לאחר הפרידה.
לפרטים נוספים אודות עו"ד ונוטריון גיל אלימלך לחצו כאן
בפני דייני בית הדין הרבני האזורי בת"א, ניצבו בני זוג שהתגרשו במהלך השנים האחרונות. ואולם, בין הצדדים נותרה מחלוקת עיקרית הנוגעת לאופן בו יחלקו ביניהם את הבית שרכשו ובו התגוררו עד לפרידתם.
הדירה רשומה בטאבו 75 אחוזים על האישה עקב השקעה של אביה בקניית הדירה בסכום של כ-500 אלף שקל ועל כך איש לא חלק., 25 האחוזים הנותרים רשומים על שם הגבר. בפני בית הדין טען האיש כי יש לשנות מהרישום בטאבו ולחלק את הדירה שווה בשווה.
הגבר טען כי הדירה נרשמה במהלך הנישואין ומדובר ברכוש משותף. לדבריו, רישום לא שוויוני אינו מוריד מהשותפות. עוד טען כי הייתה לצדדים כוונת שיתוף ספציפית למשך תקופה של 15 שנות נישואין. בנוסף ציין כי הדירה עברה שיפוצים חמש פעמים וכי רק בשנת 2016 כשרצו הצדדים לקחת משכנתא נוספת, הוא הופתע לגלות שיש לו רק 25% בדירה.
לגבי המימון של אבי הכלה וההסכם בין הצדדים שנחתם לאחר מכן, טען הגבר כי לא מוכר לו הסכם הלוואה כלשהו. לדבריו, כל מטרת הרישום הייתה להבטיח החזר של הסכום שהוא נתן לצורך קניית הדירה. בסיכומו של דבר הוא טען כי מדובר במסמך מזויף.
עוד הוסיף, כי מעשי האישה כנגד האיש, הכוללים נישולו מהעסק והפלת חובות עליו, מחייבים הפעלת סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון. בנוסף, החלוקה של הרישום אינה משקפת את ההוצאות על הדירה, שכן המשכנתא שולמה באופן שווה על ידי הצדדים. כך שהסכום שהאב נתן היה קטן יחסית למכלול ההוצאות.
האיש תבע גם דמי שימוש מהאישה ודרש לשלם לו 5,000 שקל לחודש שכירות, מספטמבר 2019, שכן, לשיטתו, היא גרה עם בן זוג בחלקו של האיש.
האישה הכחישה כי נערך כל שיפוץ בבית במהלך השנים. לגבי התנהגות הגרוש, ציינה האישה כי תפסה אותו בקשר עם אישה זרה. לעניין דמי השימוש, בנובמבר 2016 כשהאיש עזב את הבית ונקבע שהאישה תמשיך לגור בבית עם הבנות ותהיה חלוקת תשלומים על השמכנתא. אילו ידעה שיהיו עוד תשלומים מעבר לזה, לא הייתה נשארת בדירה. הכחישה שיש לה בן וטענה כי היא גרה עם הבנות ושיש לה זכות כגרושה לגור עם בן זוג.
בנוסף, כך טענה, היות ועזב מרצונו וללא סיבה, אין לו זכות לתובע דמי שימוש. יותר מכך, מטרת העזיבה הייתה לגור עם אישה אחרת.
בפני הדיינים עמדה שאלת היסוד והיא כיצד להתייחס לרישום בטאבו? לדברי הדיינים, במקרה דנן הדירה רשומה בטאבו בחלקים שאינם שווים. וזאת עקב כך שמשפחת האישה נתנה סכום כסף משמעותי ששימש לרכישה, הדברים גובו גם בהסכם שאושר על ידי נוטריון, אם כי לטענת האיש ההסכם מזויף, וגם אם הוא לא מזויף הוא חסר תוקף משפטי, היות וזה הסכם ממון לאחר הנישואין.
הדיינים ציינו, כי נכון הוא שהחוק גובר על הרישום, ואף נטיית ביהמ"ש היא להרחיב את החוק גם לנכסים הרשומים על שם צד אחד ומלפני הנישואין בתנאים מסוימים.
באשר להסכם הממון, שנחתם לאחר הנישואים, קבעו הדיינים כי אף שחלו ליקויים באישורו, עדיין ישנה אפשרות ליתן לו תוקף. "במקרה דנן", כתבה בהחלטתם, "הוסכם בכתב שיהיה רישום לא שוויוני והנכס לא יאוזן במקרה של גירושין. אמנם ההסכם לא אושר בביהמ"ש כי אם על ידי נוטריון והחוק דורש אישור הסכם לאחר הנישואין רק בביהמ"ש למשפחה או בביה"ד הרבני. לעניין זה יש לומר שהפסיקה המקובלת כיום היא שיש תוקף גם להסכם שיש ליקויים בהליך האישור כאשר יש נימוקים של ממש לתת לו תוקף. כאשר הרישום בטאבו תואם השקעה ומצורף לו הסכם בכתב מאושר על ידי נוטריון הרי שאין לפקפק בכך שרישום זה משקך חלוקה נכונה וצודקת לעת הגירושין".
עוד לדברי הרבנים, יש בהחלט מקום להפעלת סעיף 8(2) המאפשר חלוקה שאינה שוויונית במקרה בו ביה"ד סבור שיש הצדקה לכך, היות וההשקעה לא הייתה שווה מלכתחילה, נראה שיש בהחלט מקום לחלוקה לפי הרישום בטאבו. באשר לדמי השימוש, נקבע כי האישה אינה חייבת בהם, ככל שתסדיר את עניין קניית הדירה מהאיש בהקדם, בכפוף שלא יהיו עיכובים נוספים מצד האיש, משפטיים ואחרים.
כוחו של הנוטריון, כך נראה בהחלטה זו של בית הדין הרבני, הובילה לכך שהמסמך המשפטי שנחתם בין הצדדים בנוגע לדירה, אף שלא אושר על ידי ביהמ"ש או בית הדין הרבני, הוא בעל תוקף. מסקנה זו מלמדת אותנו עד כמה חשוב להיעזר בייעוץ משפטי נכון, מקצועי ומנוסה ועד כמה, העובדה שהאישה פנתה לנוטריון מאושר, תרמה להחלטת בית הדין שקיבלה את עמדתה.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפרטים נוספים אודות עו"ד ונוטריון גיל אלימלך לחצו כאן
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר