הקרב החריף בין בית המשפט העליון לבית הדין הרבני הגדול על הסמכות לפסוק בתיקי מזונות ילדים מתחדש במלוא התוקף. בימים האחרונים ניתנה החלטה ארוכה ומנומקת על ידי שלושת דייני בית הדין האזורי בבאר שבע – אב בית הדין הרב אהרן דרשביץ, הרב עובדיה חפץ יעקב והרב אברהם צבי גאופטמן, הקובעים כי "הלכת שרגאי", שלפיה הסמכות לדון במזונות ילדים נתונה לבית המשפט האזרחי בלבד – מעולם לא הייתה תקפה.
מדובר בקביעה שניתנה בעקבות קבלת פנייתה של אמא לבית הדין הרבני האזורי בבקשה שזה ידון בכלל הנושאים שבמחלוקת בינה לבין הגרוש שלה, ובכלל זה דמי מזונות הילדים שהיא תובעת ממנו לשלם. האב התנגד לכך. פרקליטה של האם, עו"ד אבי גפן, מסביר כי בשנים האחרונות מתחולל קרב בין מערכות המשפט האזרחית והדתית בשאלה מי מהן תדון במזונות קטינים. בעוד שחוק שיפוט בתי דין רבניים קובע כי בית הדין הרבני מוסמך לכך, חלק משופטי ביהמ"ש העליון קבעו בעבר כי לא כך הוא.
פרקליטת האב טענה כי לבית הדין הרבני אין סמכות לדון במזונות מכוח אותה "הלכת שרגאי" שהתקבלה ב־1969, וקבעה כי "אין בית הדין הרבני מוסמך לדון בתביעת מזונות ילדים אלא לאחר שכל הנוגעים בדבר הביעו הסכמתם לכך", ובספטמבר 2019 זכתה לחיזוק משמעותי בפסיקה של בית המשפט העליון שהוביל השופט בדימוס מני מזוז.
הרציונל של השופט מזוז, שהיה ידוע כשופט ליברלי, היה כי מאחורי הצורך לשמר את הלכת שרגאי עומדת דאגת בית המשפט לטובת הקטינים כדי שזכויותיהם לא ייכרכו בשאר ההיבטים של סכסוך הגירושים, וכך יהוו חלילה עוד כלי ניגוח בין ההורים המתגרשים. גפן מעריך כי היות שהדיינים עמדו על כך כי פסיקתם תתפרסם, ועל רקע תמיכתו רבת השנים של בית הדין הגדול ברוח ההחלטה, ייטו כלל בתי הדין הרבניים מעתה ואילך לדון בסוגיה הנפיצה.
עו"ד גפן מעריך כי ההחלטה קיבלה ללא ספק רוח גבית מהקמת הממשלה החדשה, שבה תבעו המפלגות הדתיות יותר סמכויות ועצמאות לבתי הדין הרבניים והן מחזיקות במשרות השרים האמונים עליהם. "מאחר שבית הדין הרבני רשאי ממילא לדון בכל סכסוך בין הצדדים, החרגה של מזונות ילדים גורמת לפיצול מלאכותי, ופעמים רבות יולדת צורך מיותר להתדיינות בשתי ערכאות שונות", אומר גפן. המציאות הפוליטית כאמור סייעה לו לדחות את תביעת האב בבית הדין הרבני, בניגוד לפסיקות בית המשפט העליון מהעבר.