לאחר שבוע גשום: מערכת חורפית נוספת, קרה וסוערת אף יותר, שזכתה לשם "ברברה", החלה היום (שני) עם רוחות עזות שיגיעו למהירות של 100 קמ"ש. הסופה, שהגיעה לישראל מיוון, צפויה להימשך עד ליום רביעי. "גשמי הברכה משמחים את כולנו, אך הסערה גם עלולה לגרום לנזקים, לגוף ולרכוש, כמו בתים מוצפים, מטלטלין שניזוקו משטפונות, עצים שנפלו על רכבים חונים וחפצים שהתעופפו ברוחות העזות ופגעו בגוף וברכוש", אומרים עוה"ד ורד כהן ורענן בר-און, הממליצים על שורת פעולות נדרשות שעל נפגעי סערה לבצע.
"ברוב המקרים, אין מדובר ב'כוח עליון', כי אם ניתן לתבוע את האחראים השונים", הסבירו ופירטו בנושא. ראשית - נזקי הצפה ורוחות סערה: "כמקובל, מכסות פוליסות ביטוח של דירות מגורים נזקי סערה, לרבות נזקי גשם, שלג, ברד, שיטפון ונזקי ברד. זאת, בנבדל מנזקים כתוצאה מחדירת מי גשם מבעד לתקרה, או הקירות, אשר אינם מכוסים בפוליסה".
עוה"ד כהן ובר-און מבהירים, כי יש לשים לב שפוליסות ביטוח של בתי עסק אינן כוללות, בבסיסן, פיצוי בגין נזקי סערה. "ניתן להוסיף נזקים אלה, תוך הרחבת הפוליסה, בתמורה לתשלום פרמיה מוגדלת", הוא אומרים.
לדבריהם, עלות הפרמיה בגין כיסוי נזקי טבע עומדת על כ-0.4% מסכום ביטוח המבנה. "מומלץ לוודא, כי אכן הפוליסה כוללת כיסוי בגין נזקי טבע. מבוטחים רבים אינם מיחחסים לכך חשיבות בשל נדירותם של נזקים אלה. אולם, כאשר הדבר מתרחש – עלולים נזקי סערה לגרום להפסדים כלכליים רבים, ולהוצאה כספית עצומה", הם מתריעים.
"יש להניח, כי תתעורר מחלוקת עם חברת הביטוח מהי ההגדרה ל'סערה'/'שיטפון', כאשר חברת הביטוח לנסה להוכיח, כי אין להגדיר את האירוע ככזה ובדרך זו תנסה לחמוק מתשלום פיצוי", היא מציינים – "בתי המשפט אינם ממהרים לקבל את הפרשנויות הרחבות של חבורת הביטוח בנסותן לדחות את תביעות המבוטחים".
עוה"ד כהן ובר-און מספרים שבאחד המקרים, קבע בית המשפט, שהפוליסה במהותה נוגעת לאפשרות של פיצוי בגין נזק שייגרם כתוצאה מסערה, גם אם הוא נזק מים שנגרם כתוצאה מחלחול לקירות או לתקרה ובלבד שהוא נגרם כתוצאה מהסערה ולא כתוצאה מבעיות שונות במבנה.
"בפוליסות ביטוח סטנדטיות – אין כיסוי לנזקי קרה – נזקים שנגרמו כתוצאה מפיצוצים בצנרת עקב הקרה, או מקפיאת מים בדודים. לכך, ניתן למצוא פתרון במסגרת הכיסוי לנזקי צנרת", הם מסבירים עוד, "לחברות הביטוח יהיה קשה מאוד להוכיח, כי פיצוץ הצנרת אירע דווקא כתוצאה מהקרה ולא מפיצוץ צנרת 'רגיל'. בכל מקרה, אם הלקוח רכש כיסוי עבור נזקי טבע ובנוסף, רכש כיסוי עבור נזקי צנרת – לא תהה לחברת הביטוח אפשרות לחמוק מאחריות מפיצוי בגין פיצוצי צנרת, שכן חברת הביטוח תהא אחראית בין אם מכוח הכיסוי עבור נזקי טבע (אם תידחה טענתה, כאילו מדובר בנזקי קרה) ובין אם מכוח הפיצוי עבור נזקי צנרת".
עוה"ד כהן ובר-און ממליצים עוד לשים לב, שבעלי ומחזיקי מקרקעין מחוייבים לבצע תחזוקה תקינה – פתיחת תאי ניקוז בחצרות ומרזבים וביצוע פעולות להקטנת נזקים צפויים.
עם זאת, חבורת הביטוח אינן הכתובת היחידה, שכן "רשויות מקומיות מחוייבות לנקוט באמצעים סבירים על מנת לדאוג לשלומם ובטחונם של המצויים בשטחים ציבוריים, אשר בשליטתן והחזקתן. זאת, לרבות איתור מפגעים ותחזוקה שוטפת", הם מסבירים – "הרשויות המקומיות אחראיות על מערכות תיעול וניקוז בתחומיהן ומחוייבות לפעול על מנת שמערכות אלה יפעלו באופן תקין".
לדבריהם, בתי משפט דחו, פעם אחר פעם, נסיונות של רשויות מקומיות לטעון, כאילו הצפות שאירעו בתחומיהן הינן בבחינת 'כוח עליון'. "בתי משפט חזרו ופסקו, כי הרושת המקומית חייבת להיות ערוכה למצבי מזג אוויר חריג, מה גם שמקרי ההצפות נעשים מידי חורף ואין הם בבחינת הפתעה בלתי צפוייה", הם מסבירים עוד - "על הרשות המקומית מוטלת חובה לשמור על הדרכים והמערכות שבבעלותה, לתחזק אותן ולדאוג לתקינותן. הרשות המקומית לא תוכל להסתתר בטענת 'כוח עליון', אם יוכח, כי תחזוקה שוטפת עשוייה היתה למנוע את ההצפות והנזקים".
עוה"ד כהן ובר-און אומרים עוד, כי מעבר לכך, ניתן לבדוק הטלת אחריות על גורמים נוספים. "באחד המקרים ביצעה מע"צ תיקונים בכבישים וההצפות מילאו את הבורות והשקיעות שנוצרו בכביש. נהגים נקלעו לתאונות דרכים, בשל השקיעות בכביש שהתמלאו במים, אותן לא ראו בשל החושך והסערה. הוטלה על מע"צ אחריות בגין היעדר שילוט מספיק".
נזקים מעצים שקרסו: "חדשות לבקרים מתפרסמות תמונות של עצים שקרסו בסערה וגרמו נזקים לגוף ולרכוש. במקרה כזה ראשית דבר יש לבדוק מי אחראי על העץ שקרס – האם הרשות המקומית, או שמא אדם פרטי שהעץ מצוי בחצרו", הוא מסבירים – "אם העצים מצויים באחריותה של הרשות המקומית, יש להוכיח כי זו הפרה את חובתה לתחזק את העצים, לגזום אותם, לוודא ששרדו. על הרשות המקומית להוכיח, שפעלה כראוי בתחזוקה של העצים, איתור עצים מועדים לקריסה וטיפול נכון בהם. ההנחה היא שהיתה רשלנות שלה רשות המקומית, שהרי אין דרכו לש עץ ליפול מעצמו".
לדבריהם, במידה שמוכח כי הרשות המקומית הפרה את חובתה - ניתן לחייבה בתשלום פיצויים בגין הנזק שנגרם. לצורך כך, נדרש התובע להוכיח את נזקיו (נזקי גוף, נזקי רכוש, חוות דעת שמאי, הוצאות, אובדן ימי עבודה וכיוצא בזה)."גם כאן, לא יועיל לרשות המקומית הניסיון להסתתר מאחורי טענת 'כוח עליון', אם התובע יצליח להוכיח, שתחזוקה שוטפת עשוייה היתה למנוע את קריסת העצים והנזקים בעקבות כך.
"כמובן, לא כל עץ שקרס יגרור אחריו הטלת אחריות על הרשות המקומית. אם זו תוכיח כי פעלה כנדרש ובכל זאת אירע מה שאירע – היא לא תישא באחריות", הם מבהירים, "אם העץ שקרס היה בגינה פרטית, יש לבדוק את אחריות בעליו, כמו גם אחריות ועד הבית המשותף, חברת האחזקה/הגננות והאם רשלנותם גרמה לקריסת העץ".
לדבריהם, בכל אחד מהמקרים, אם נגרם הנזק במהתך עבודה, או בדרך אליה או ממנה, ניתן להתייחס אל האירוע כתאונת עבודה ולתבוע גם את המוסד לביטוח לאומי בגין כך. "כמובן, ענפי עץ שפגעו בכלי רכב, ניתןל לנסות לתבוע גם את חברת הביטוח של הרכב, בתנאי שיש לכך כיסוי הולם בפוליסה", הם אומרים.
נזקים מחפצים שעפו ברוח: "חפצים עפים ברוח עלולים לגרום נזקים רציניים ביותר. כך למשל, סערה שגרמה לנפילת פרגולות, סוככים, מבנים קלים, רמזורים, דלתות ועוד", מסבירים עוה"ד כהן ובר-און – "לאחרונה פורסם על דלת מכולה שעפה ברוח וגרמה נזק ואפילו תחנת אוטובוס שעפה בסערה ופגעה ברכב".
לדבריהם, לנפגע יש זכות להגיש תביעה נגד מי שהיה אחראי על החפצים האמורים, בטענה, כי החפצים לא הותקנו כראוי או לא תוחזקו כראוי. "כך למשל, סוכך של חנות שעף ברוח ופגע בהולך רגל. יש לבדוק את אחריות בעל החנות (שהיה צריך לדאוג לסגירת הסוכך בזמן הסערה), אחריות יצרן הסוכך (במידה שהנזק נגרם מפגם בייצור), או אחריות מתקין הסוכך (במידה שהנזק נגרם בשל התקנה לא נכונה)", הם מסבירים – "בעלי ומחזיקי מקרקעין מחוייבים לבצע פעולות למניעת נזקים מעין אלה, כדוגמת חיזוק אנטנות, דודי שמש, פינוי חפצים שאינם מוחזקים ועלולים ליפול ממקומות גבוהים (עציצים, אדניות) וכיוצא בזה".
הם מבהירים שאדם שהניח עציץ במרפסת ביתו, או כל חפץ אחר וברוחות העזות הם עפו וגרמו לנזקים – ישא באחריות למחדליו. בנוסף, קבלן הבונה באתר בנייה והותיר במקומות פתוחים חפצים כבדים, העלולים לעוף ברוחות עזות, עלול להימצא אחראי לנזקים.
נזקים מהפסקת חשמל: "ברגיל, הפסקות חשמל אינן מכוסות בפוליסות הביטוח של תכולת הדירה ועדיין, ישנם מקרים, בהם תישא חברת החשמל באחריות לנזקים, לרבות נזקים למכשירי חשמל שניזוקו כתצוצאה מהפסקות חשמל", אומרים עוה"ד כהן ובר-און, "לצורך כך, שומה על תובע להוכיח שחברת החשמל לא פעלה כראוי כדי למנוע את הנזק אותו יכולה היתה למנוע. ניתן לטעון, כי שומה היה על חברת חשמל להיערך כראוי לאור הביקוש הצפוי לחשמל ולמנוע קצרים והפסקות חשמל שנוצרו עקב ביקושי יתר". עם זאת, לדבריהם, מקרים רבים, בהם אין מוכחת רשלנותה של חברת החשמל – לא תישא זו באחריות לנזקים שנגרמו.
ההתנהלות מול חברות הביטוח: עוה"ד כהן ובר-און ממליצים עוד לעדכן בדחיפות את חברת הביטוח או את הסוכן, מיד לאחר כל פגיעה, ולהימנע מפעולות העלולות להקטין את גובה הפיצוי (למשל, מבוטח שניסה לייבש שטיחים שניזוקו מהצפה וגרם להם נזק בלתי הפיך, פוצה בסכום נמוך משמעותית מהנזק שנגרם לו).
"חלה חובה לפעול באפן מיידי להציל רכוש וצמצום הנזק. חבר הביטוח לא תשלם על נזק שניתן היה למנוע או לצמצם באמצעים סבירים – כדוגמת הרמת חפצים מהרצפה, על מנת שלא ייפגעו מהצפה", הם מסבירים – "חשוב מאוד לצלם ולתעד. לא לחסוך בתמונת, אלא לתעד את המקום מזוויות שונות ומרחקים שונים. יש להציג בפני שמאי חברת הביטוח את כל הנתונים, לרבות התמונות והמסמכים".
לדבריהם, גם יש להימנע מהשלכת חפצים שניזוקו, גם אם אינם ברי תיקון. "מה שנזרק ולא תועד בדרך כלל לא יוכר כבר פיצוי על ידי חברת הביטוח. רק אחרי תיעוד ובדיקת השמאי ואישורו לכך, ניתן להשליך את החפצים", הם מדגישים – "ניתן להמציא לחברת הביטוח חוות דעת שמאי נגדית, מידה שחוות דעת השמאי מטעם חברת הביטוי אינה משקפת. גם יש לשמור את כל החשבוניות והקבלות בגין תיקונים וגם יש להקפיד לבצע את כל ההתנהלות עם חברת הביטוח בכתב".
