בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית המשפט לנוער, בבאר שבע, גזר שש שנות מאסר, מאסר על תנאי, ופיצויים בגובה עשרות אלפי שקלים על נאשם שירה בשתי הזדמנויות שונות לעבר אנשים עמם היה מסוכסך. הנאשם שהיה קטין בן 17 בעת ביצוע העבירות, הורשע בעבירות חבלה בכוונה מחמירה, איומים, חבלה במזיד ונשק. נאשם נוסף הורשע בסיוע לאחר מעשה ונגזר עליו מאסר על תנאי.
מכתב האישום המתוקן, עולה כי בין הנאשם הראשון למתלוננים קיים סכסוך בנוגע לבעלות במקרקעין. לאור האמור, במהלך ינואר 2022 הגיע הקטין, כשהוא רעול פנים ונושא נשק, למתחם של המתלוננים, וחיבל בכוונה ברכבו של אחד מהם. שניים מהמתלוננים פנו אליו במטרה לברר את זהותו. בתגובה לכך, הקטין ירה מנשק שנשא עמו. מתלונן נוסף יצא עם אמו לבדוק מה קרה, והקטין בתגובה קילל, איים עליו, וירה מספר כדורים לעברם ולעבר רכב בו נהג מתלונן אחר.
למחרת, בשעות הצהריים יצא אחד מהמתלוננים עם רכבו, והבחין בנאשם השני מתהלך עם קביים ומסמן לו בידו, המתלונן עצר בסמוך אליו על מנת לבדוק האם הוא זקוק לעזרה. כאשר פתח את דלת הנהג, הגיח הנאשם הראשון והחל לירות באקדח לעבר המתלונן שניסה לסגור את דלת הרכב ללא הצלחה, ונפגע ברגליו. לאחר הירי, הנאשמים ברחו מהמקום. בנו של המתלונן ואדם נוסף הגיעו על מנת לסייע לאביו של המתלונן, הקטין הבחין בהם וירה לעברם מספר כדורים נוספים אשר החטיאו.
במסגרת הסדר טיעון, אשר לא כלל הסכמות לעונש, הודה הנאשם בעבירות חבלה בכוונה מחמירה, איומים, עבירות נשק וחבלה במזיד. בגזר הדין, ציין סגן נשיאת בית המשפט השופט אליהו ביתן: "בשנים האחרונות תופעת החזקת הנשק הבלתי חוקית עולה כפורחת והיא מביאה איתה רעות רבות וקשות. אחת מהן, שבאה לידי ביטוי כאן, הינה השימוש בנשק המוחזק שלא כדין לביצוע עבירות אלימות קשות".
"מבחינת ההשפעות ההרסניות הנגרמות לפרט ולחברה מהאלימות ומהשימוש בנשק, אין זה משנה כלל אם מבצע העבירה הוא קטין או בגיר. אדם שנורה, איננו מוצא נחמה בכך שמי שירה בו הוא קטין. וכך גם זהות היורה איננה ממתנת את המתח והחרדה שבחיים בסביבה של אלימות ושימוש בלתי חוקי בנשק. הפגיעות הן אותן פגיעות, וממילא הצורך וההצדקה לרסן את התופעה תוך שימוש בין היתר בענישה הולמת ומרתיעה, קיימים בשני המצבים", המשיך ביתן.
עוד ציין: "התנהגותו של הנאשם מזעזעת בחומרתה. אין המדובר במי שנקלע לאירוע מסעיר והגיב בצורה בלתי אחראית, אלא במי שיזם בעצמו פעולות נקם ושילם, אשר הגיע מרצונו למקום מגורי קורבנותיו ופגע ברכושם, וכאשר הם יצאו לבדוק מה מתרחש, הוא לא ברח מהמקום מבוהל, אלא עמד מולם כשאקדחו בידו, איים, התבטא בגסות ובכוחנות, ולא בחל בירי חוזר ונשנה, בנסיבות שהעמידו בסיכון לפגיעה. ולאחר מכן, הוא לא נעלם מהשטח מפחד התגובה כלפיו, אלא פעם נוספת ירה".
בית המשפט התייחס לעונש אותו ביקשה הפרקליטות תוך שהוא מונה את השיקולים שהובילו לשקלול העונש שהינם בין היתר קטינותו של הנאשם בעת ביצוע העבירה, עברו הנקי, הודאתו, וסיכויי שיקומו.