לאחר אישור הצעת החוק לצמצום עילת הסבירות השבוע במליאת הכנסת, כעשרת אלפים אנשי מילואים מימשו את האיום שלהם והודיעו למפקדם כי לא יתייצבו לשירותם. ענת דוידוב וניסים משעל דנו על כך בתכניתם ב-103fm היום (רביעי) עם האלוף (מיל') ישראל זיו, לשעבר ראש אגף מבצעים במטכ"ל, שהביע את דעתו בנושא.
ברקע מחאת המילואים, בצה"ל מודים: "החל תהליך פגיעה בכשירות"
חסן נסראללה מתייחס לסערה בישראל: "היום הגרוע בתולדותיה"
"המצב הוא מאוד מאוד מוזר וחמור. אני לא זוכר בהיסטוריה דבר כזה שלוח זמנים של רמטכ"ל לפגישה עם ראש ממשלה, בעיקר כשמדובר בפגישה דחופה כי הוא רואה בעיה לנגד עיניו - אני כרגע לא שופט את מהות הבעיה - וראש הממשלה שולח אותו להמתין כמה שעות, ובוודאי לא ששרים משתלחים בראשי המטה הכללי. אני לא מכיר דבר כזה, אלה דברים שלא ראינו אותם בעבר. יש פה או נתק או זלזול, אולי שניהם ביחד, אני לא יודע להגדיר את זה. בכל מקרה, השידור של זה כלפי הציבור, כלפי העולם - רע מאוד".
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמדי/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
כשנשאל כמה זמן הרמטכ"ל יוכל לפעול לבד, השיב: "זו עמדה מאוד קשה להיות בה, אני לא מקנא בו ואני גם לא חושב שזה נכון להיות שיפוטי כלפיו, משום שהוא ממש נקרע בין הכיסאות. מצד אחד, יש פה מניפולציה פוליטית שהגדירה את כל המתנדבים האלה כסרבנים, על אף שפיזית הם לא סרבנים. סרבן זה מישהו ששלחו לו צו והוא לא התייצב. הם רק הודיעו שהם לא רוצים להמשיך להתנדב. אם היו שולחים להם אגב צו 8, אני מניח שרבים מהם היו מתייצבים. הם לא סרבנים. אבל לממשלה הזאת יש לשון מאוד קלה לצאת כנגד כל מי שהיא חושבת שמאיים על המדיניות שלה או על הכיוונים שלה ודי גררו את המערכת הביטחונית לתוך הסיפור הזה. אני חושב שגם הוא וגם האחרים מבינים, 'רגע, על מי אנחנו יוצאים? על אלה שהם קודם כל מאוד אחראים, הם עוד לא סירבו, להפך, יש להניח שאם נחבק אותם בעת הזאת, אז הם התייצבו'. לכן יש פה הכנסה דורסנית ממש, הייתי אומר, אונס דורסני של הצבא לתוך המשבר הפוליטי-חברתי, ולא הצבא הכניס את עצמו".
זיו גם התייחס לתפקודו של השר גלנט: "עד להצבעה, אני חושב שהוא עשה כמיטב יכולתו. לפחות ממה שאני זיהיתי, הוא באמת ובתמים הבין את הדברים. אגב, לטעמי, היחידי. אני גם בניתי על זה שראש הממשלה מבין את זה, אבל זה כנראה טעות שלי, וגם הוא נקלע פה לסיטואציה בלתי אפשרית, כולל לדעתי בדקות אלה. אני מניח שהוא קם וחושב לעצמו מה הדבר הנכון לעשות - האם להמשיך בדהירה הזאת שהכיוון שלה הוא מאוד ברור, או לקחת אחריות אישית ולהתפטר, אבל מצד שלישי, אם הוא לא שם, אז את מי ישימו שם? את גולדקנופף, כפי שרצו לשים, או את בן גביר, או ימנו את סמוטריץ' לשר מלא. זה הכול ברירות נוראיות".
על הטענות לפיהן על גלנט להחליט להתפטר, הגיב: "אין פה החלטה נכונה. זה יהיה מעשה הירואי וציבורית הוא נראה נכון, באופן מעשי יש פה באמת עניין אמיתי של אחריות. גלנט הוא פוליטיקאי והוא רוצה לשרוד וכן הלאה, אבל אני לא חושב שזה כרגע הסיפור. למיטב הבנתי, הוא באמת ובתמים, מתוך ערכיות ואחריות שומר על הפוזיציה הזאת, הוא מבין שהוא חוטף על הראש, אבל את יודעת, הוא גם איש צבא, אנחנו לא עוזבים פצועים בשטח, הוא יקום ויילך? ואז רק נשאר הרמטכ"ל, הכול על הרמטכ"ל. הרמטכ"ל הזה איש מדהים, אחראי, רציני מאוד, אבל הוא לא בעולם הפוליטי, הוא לא היה במשבר כזה, אף רמטכ"ל לפניו לא היה במשבר כזה, ולהותיר אותו לגמרי בודד - אני חושב שזה לא הוגן. אם אני הייתי בנעליים של גלנט, עם כל הבעיה והקושי בזה והפגיעה בתדמית שלי, אני חושב שהייתי נשאר, רק בשביל לא להשאיר את המערכת הזאת כרגע חסרת הגנה מבחינה פוליטית".