בימים אלה של הלחימה הקשה מול חמאס, עולה השאלה מה יעלה בגורל התמרון הקרקעי של כוחות צה"ל ברצועת עזה, ומתי הוא יחל. כדי להכריע בסוגייה המורכבת הדרג המדיני והצבאי צריכים להיות מאוחדים ולקבל החלטה תוך התחשבות בכל הגורמים וההערכות. על רקע הדברים האלוף במיל' עמוס גלעד, לשעבר ראש האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון, ראש חטיבת המחקר באמ"ן ומתאם פעולות הממשלה בשטחים, סיפר היום (שלישי) בשיחה עם "מעריב" על יחסי הדרג המדיני והצבאי וההשפעה על קבלת ההחלטות.
מקרון: "המטרה - שחרור החטופים"; החטופה ששוחררה: "הכו אותי במקלות"
סטודנטים בבן גוריון זועמים לאחר מעצר חשוד בהסתה: "התרענו ובאוניברסיטה התעלמו"
"בדרג המקצועי יש את הרמטכ"ל שהוא מייצג את עמדת צה"ל, קצינים שהוא מסמיך אותם וראש אמ"ן שיש לו זכות וחובה להציג את הערכת המודיעין שהיא שיפוט מיטבי של החומרים המודיעיניים, בין אם זה מקובל על מישהו או לא מקובל", אמר גלעד בפתח השיחה. "תמיד רצוי שיבוא גם רח"ט מחקר שבמבנה הייחודי של קהילת המודיעין יש לו סמכות וחובה להביע הערכה מקצועית, למרות שראש אמ"ן הוא מפקד שלו. בסוף מגישים את הערכת המודיעין, למשל אם חיזבאללה כן מתכוון לתקוף או לא ואז יש את הערכת המצב. הוא אומר מה הוא מקבל ומה הוא לא מקבל והאם יש לפעול להגנה מורחבת מחוזקת ועד להתקפת מנע".
באשר לדרג המדיני אמר גלעד, כי "שר הביטחון מביע את עמדתו. זו יכולה להיות גם דעה שונה ובסוף הדיון עובר לראש הממשלה. כמובן יושב קבינט מצומצם שיש בו שרים בלתי תלויים שגם נכנסו מבחוץ - גנץ ואייזנקוט, ובסוף מציגים את זה לקבינט המורחב. בסופו של דבר יש בישראל היררכיה ברורה: הדרג הצבאי כפוף לדרג המדיני. אם הוא יורה זה מה שיהיה ואם לא זה לא יהיה פשוט".
לדבריו, "כל המתיחויות האלה, כל התדרוכים של התקשורת זה רק מרפה ידיים. זה לא טוב ולא בריא. מניסיון יש דברים נכונים ויש כאלו שלא נכונים. יש מבנה שהוא שיש זוועה כזו שלא חווינו מעולם".
בהמשך נשאל אילו דילמות עומדות בפני מקבלי ההחלטות, ועל כך השיב: "הדילמות כאן מורכבות ורבות. חוץ מההחלטה לסלק את החמאס שיש בה דילמות איך עושים את זה ומה המחיר של כל אפשרות, מה ההשלכות ומה ההשפעה על מדינות באזור, על השכנות, על השלום, על ארצות הברית שמגישה לנו סיוע... אבל בסוף צריכות להתקבל החלטות ואי קבלת החלטה כמוה כהחלטה זה משפיע".
על קבלת החלטות בנושאים מבצעיים, כמו למשל כניסה קרקעית לעזה, אמר האלוף במיל': "יש גם עוד שיקולים. יש שיקול טקטי צבאי, יש שיקול מה המכשולים שיש על פי תמונת המודיעין המתעדכנת. המטרה היא ברורה - הוגדרה מטרה והיא לנטרל את החמאס מיכולותיו הממשלתיות הטרוריסטיות וכיוצא בזה, שהוא לא ישות שצריך לממש אותה. איך עושים את זה באמצעות כוחות אוויר וקרקע... ארצות הברית מייעצת לנו וצריך להאזין לעצות שלה. יש לארצות הברית אינטרס לקיים את ציר השלום שעלול להתערער אם נניח פתאום חס וחלילה הציר האיראני שאליו שייך חמאס יתחזק, והכי חשוב כמובן זה בני הערובה החטופים, מתינוקות ועד אנשים מבוגרים, שזו צריכה להיות מטרת העל - להחזיר אותם. רואים איך משלבים את כל הדברים האלה".
בהמשך נשאל האם יש גם שיקולים שאינם רק מדיניים ומבצעיים, כלומר שיקולים פוליטיים תדמיתיים או אפילו ניסיון ניגוח של אלופים בתוך הצבא. "אנשים מעצם היותם יש להם יצרים, מטרות, אגו וכו', אבל בסוף למערכת הביטחונית יש מדרג. קח לדוגמא את הרמטכ"ל הנוכחי הרצי הלוי. יש לי את הכבוד להכיר אותו, אני סמוך ובטוח במאה אלף אחוז שהאינטגריטי שלו מושלם, שהוא איש מאוד מבצעי וכל השיקולים שלו זה לטובת המדינה. אני משוכנע בזה, אין לי ספק בזה. אני גם רואה אותו איך הוא מתפקד עכשיו במשבר חסר התקדים הזה שהוא בא אליו מהמשבר של ההפיכה המשטרית שבו הוא ראה את צה"ל נחלש לנגד עיניו", אמר.
"צה"ל מתכונן לממש מהלך קרקעי כי זו הדרך היחידה כהשלמה לחיל האוויר, מודיעין וכו', להשיג את היעדים שהממשלה בעצמה הגדירה שאני מזדהה איתם", ציין גלעד, ומתח ביקורת על התנהלות הדרג הפוליטי אל מול האזרחים: "יש לי ביקורת איומה, אבל אני אחסוך אותה כעת. אילו שיקולים פועלים שם? האמת היא שאני לא יודע. אני מקווה שטובת המדינה לנגד עיניהם אבל יכול להיות שיש גם שיקולים אחרים. זה ההבדל בין הדרגים אך בסופו של דבר סמכות ההחלטה היא בידי הדרג המדיני וראש הממשלה הוא חשוב במיוחד כי הוא שולט על סדר היום של הממשלה או הקבינט או הקבינט המצומצם".