אלפי בני אדם הגיעו היום (שישי) לבית העלמין גן שורק בנטעים, כדי ללוות בדרכו האחרונה את לוחם צה"ל במילואים, סרן יובל זילבר ז"ל, בן 25 מרמת גן ומ"מ בגדוד חי"ר 7007 בחטיבת הראל שנהרג מירי צלף חמאס אתמול בצפון רצועת עזה.
"נער צנוע ואהוב מאוד": לוחם הצנחנים סמ"ר יאיר ניפוסי נפל בקרב בעזה
״ממשיכים בתמרון עד הניצחון״: הקרב ההרואי של לוחמי גולני בעזה | צפו
סרן זילבר, בוגר תיכון אהל שם, היה בטיול הגדול במזרח וכאשר שמע על פרוץ המלחמה החליט לחזור לארץ ולהתגייס בצו 8. כהוקרה והצדעה לקראת הלוויה מאות עמדו עם דגלי ישראל משני צידי הדרך המובילה לבית העלמין.
האם יעל: "יובלי, ילד שלי אהוב, כך נפתחה כל ברכה שלי ליום ההולדת שלך. הפעם זה לשמור על הזיכרון. הבכי נשאר בתוכי, בתוך הלב. עצוב לי וכואב לי עד אין קץ. כל חלקיק שלך בתוכי הוא אור מתמשך. קשה לי, צריכה אותך מקרוב, תמיד אתגרת אותי, המסע הגדול נקטע בשביל ישראל והספקנו שנינו רק שני מקטעים. גאה שהייתי אמא שלך. תודה שהבאנו ילד כזה לעולם".
האחות שירה : "יובלי, איך אפשר לסיפורים כשאתה לא נמצא? תמיד משדר שהכל טוב, פשוט מעריצה אותך. תסתכל עליי - יובלי. אם רק יכולתי להגן עליך. אני יודעת שרצית ללכת אבל לא ללכת בלי לחזור. אתה הכל בשבילי".
דודו בועז ספד לו: "מגיע הלילה והלב נקרע. יעל אחותי הקטנה מאבדת בן. אז כבה האור וחושך על פני תהום. אני אוהב אותך כל כך, אחיין שלי. למרות גילך הצעיר, למדתי ממך המון. אני מכיר את הנתינה האין סופית שלך. רציתי להגיד שאני אוהב אותך. סיכמנו שאחרי שתחזור נקים ביחד גשר לאיחוי הקרעים בחברה הישראלית השסועה. אעשה הכל כדי להיות עם משפחתך".
חברו עומר סיפר: "לפני יומיים בערב לקחו לי אח. קיבלתי שיחת טלפון שפחדתי ממנה בימים האחרונים. היית ילד מבריק וחד שיודע הכל. הלכת בלי הזדמנות להגיד לך תודה - תודה על הסיפורים, על הנתינה, על האוכל הטבעוני, על שהגנת עלינו".
בת הזוג נועה טברסקי: "יובל שלי, לא אשכח את היום שנפגשנו בתאילנד. שנינו ידענו שקיבלנו משהו מיוחד, שקיבלנו מתנה, רק שלא ידענו שזה יהיה לזמן קצר. לימדת אותי לאהוב, ראינו את הטוב, עכשיו נשארתי לבד. הייתה לי הזכות להיות איתך וללמוד ממך. רק שנינו יודעים עד כמה מיוחד היה הקשר שלנו".
חברו, תומר פלד, אמר: "יובל, היית החבר כי טוב שלנו. כל הסיבות לבכות עליך. בדרך כלל אני לא בוכה, בימים האחרונים יש הרבה סיבות לבכות. זילבר, באתי להיפרד ממך כי תמיד צחקנו על זה שנכתוב הספדים אחד לשני. אתה החבר הכי טוב שלי. חבר הכי קרוב אליי, אח תאום. מפחיד אותי שלא יכולתי לשמור עליך - חבר עליון שלי. בפעם האחרונה ששיתפת אותי, הלכנו לעשות צלילה חופשית בתאילנד. אז דיברת על האהבה הגדולה שלך לנועה. היית גיבור, הרגעת אותנו. הייתה בך עוצמה של גיבור אמיתי. דיברנו רגע לפני שעלית לאוטובוס, הלוואי שהייתי לידך במותך. הייתי אומר לך - אוהב אותך אחי, עוד נתראה. הייתי יכול לזייף שאני בסדר עכשיו, אבל אני כל כך אוהב אותך. מקווה שזו לא הייתה טעות ועשית את ההחלטה הכי חשובה שלך, שהייתה מצפן עבורך. היו לנו הרבה טיולים בצפון, בשביל ישראל, בטרק בספרד. אני אוהב אותך אחי, אני שלך, החבר העליון שלך".
סא"ל דב: "כולנו עומדים כאן המומים וכואבים. יובל בחר להתגייס לשירות קרבי מתוך תחושת שליחות. יובל, היית דוגמא ומופת כמפקד, הראשון להתנדב לכל משימה. בחרת להפסיק את הטיול הגדול בתאילנד למרות שלא קיבלת צו 8. נלחמת בגבורה, חתרת למגע. אתמול הונף דגל ישראל במקום בו יובל נהרג בקרב. ברגעים קשים אלו נבצר מחבריו להגיע. הלחימה נמשכת ונמשיך לעשות הכל כדי להשיב את השקט והביטחון. בשם חיילי ומפקדי חטיבת הראל אני מצדיע לך".
נציג הפלוגה רס"ל שלומי: "יובל הצטרף אלינו בתחילת המלחמה, לאחר שקיבל בעת הטיול הגדול את הבשורה הקשה. יובל הביא לנו רוח חדשה, רוח אופטימית. חיילי ומפקדי הפלוגה ממשיכים להילחם בעוז ברצועת עזה".