ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין התריע אישית לפני ראש הממשלה בנימין נתניהו כי המשבר הפוליטי-חברתי בישראל מעודד את איראן, את חיזבאללה ואת חמאס להסתכן בפעולות נגדה, והם לא יחרגו מלעשות זאת במקביל - כך דיווח הערב (שני) חיים לווינסון בעיתון "הארץ".
"צבא טרור של מדינה": מומחה חושף את יכולות חמאס לקראת המשך הלחימה
לאחר ההדלפות מהקבינט - שיקלי תוקף: "יש אנשים שלא ראויים לשבת שם"
בשני מכתבים ששלח תת-אלוף עמית סער לנתניהו בשנה האחרונה, העומדים בלב המחלוקת על טיב האזהרה שמסר צה"ל מפני ההשלכות הביטחוניות של הרפורמה במערכת המשפט, נכתב: "אנו רואים התלבטות בשאלה אם לשבת על הגדר ולתת לישראל להמשיך ולהחליש את עצמה או לנקוט יוזמות ולהחריף עוד יותר את מצבה".
על פי הדיווח, סער פנה לנתניהו ב-19 במרץ, שבוע לפני הניסיון הראשון לאשר את חוקי הרפורמה וניסיון הדחתו של שר הביטחון יואב גלנט. בנוסף, תת-אלוף סער כתב גם ב-16 ביולי, שבוע לפני ההצבעה על ביטול עילת הסבירות בכנסת. לכל אחד מהמכתבים הוא צירף נספח של ידיעות מודיעיניות גולמיות, שהובילו אותו לניתוח הקצר שמזהיר מפני סכנה קרבה להסלמה צבאית.
המסמך הראשון נשלח עם הכותרת "דברים שרואים משם – איך נתפסת ישראל במערכת?". במכתב הוא ציין כי "כלל השחקנים במערכת מצביעים על כך שישראל נמצאת במשבר חריף, חסר תקדים, שמאיים על לכידותה ומחליש אותה (מודגש במקור, ח"ל). עבור אויבנו המרכזיים, איראן, חיזבאללה וחמאס, חולשה זאת היא ביטוי לתהליך לינארי שסיומו בקריסתה של ישראל, והמצב הנוכחי הוא הזדמנות להאיץ ולהעמיק את מצוקותיה".
המגמות שהצביע עליהן ראש חטיבת המחקר היו פגיעה בהרתעה, פוטנציאל להתלכדות זירות, הזדמנות לפגיעה בלכידות ופגיעה בישראלים בזירה המשפטית והבינלאומית. הוא הבהיר: "ניתוח זה הוא לא מבט פרשני על המציאות אלא הבסיס להערכת המצב של גורמי ההנהגה, אנשי מודיעין ומערכות תקשורת. הוא מוביל כבר לשינויים בקבלת החלטות ובנטילת הסיכונים של השחקנים השונים, שמנתחים וגוזרים השלכות ממצבה הפנימי של ישראל".
עוד כתב סער כי "המשבר הפנימי מייצר לישראל אילוצים משמעותיים שגורמים לה לנסות להימנע מהסלמה ביטחונית, ושמאפשרים את הגדלת הסיכונים מולה. לכך מצטרפת ההערכה כי התמיכה האמריקאית והאירופית בישראל נשחקת באופן שמצמצם את יכולתה להתמודד עם משבר ביטחוני רחב".
בנוסף, התייחס לאפשרות כי אויביה של ישראל יעשו נגדה יד אחת נגד המדינה: "זוהתה הזדמנות לייצר סערה מושלמת, משבר פנימי, הסלמה רחבה בזירה הפלסטינית ואתגר מזירות נוספות, שיצרו לחץ רב ממדי ומתמשך. להבנתנו, תובנה זאת עומדת בבסיס המוטיבציה הגבוהה של חמאס להוציא לפועל פיגועים מהצפון בעת הנוכחית, והיא גם מדרבנת את איראן להגביר את שליחיה לקדם פיגועים נגד ישראל".
לדברי סער, כל השחקנים מזהים הזדמנות למהלכי תודעה והשפעה שיעמיקו את קווי השסע הפנימיים. הוא ציין כי "גורמים נוספים באיראן, בחיזבאללה, בחמאס ובג'יהאד האסלאמי חושבים שישראל, בחולשתה, עלולה להסיט את תשומת הלב הציבורית למצב הביטחוני, ולכן תיזום הסלמה". על האפשרות שיינקטו צעדים נגד ישראל בעולם, הוא כתב: "ברשות הפלסטינית מזהים את שילוב הדימוי השלילי החריג של חלק מחברי הממשלה בזירה הבינלאומית עם שחיקת הדמוקרטיה ומערכת המשפט הישראלית כהזדמנות ממשית להגביר את הלחץ על ישראל בפורומים משפטיים ומדיניים".
מספר ימים לאחר שליחת המכתב, קרא שר הביטחון יואב גלנט "לעצור בעת הזו את תהליך החקיקה, שמוביל לסכנה ברורה ומיידית לביטחון המדינה". נתניהו הכריז כעבור יממה - כי הוא פיטר את גלנט, ובתגובה יצאו עשרות אלפים להפגין נגד המהלך. אז, ראש הממשלה חזר בו וביטל את ההצבעות על חוקי הרפורמה. בחודשים לאחר מכן, התקיים משא ומתן בין הקואליציה לאופוזיציה, אך לאחר שלא הושגו בו הסכמות קודם החוק לביטול עילת הסבירות.
לקראת סבב החקיקה השני, נשלח לרה"מ מכתב שכותרתו "החרפת המשבר הפנימי – השלכות על צד אדום (אויב בלשון המודיעין, ח"ל)". הוא נפתח בשורה התחתונה: "החרפת המשבר מעמיקה את השחיקה בדימוי של ישראל, מחריפה את הפגיעות בהרתעה הישראלית ומגבירה את הסבירות להסלמה. בעוד שבתחילת הדרך השחקנים האזוריים התלבטו אם מדובר בעוד סיבוב במשבר הפוליטי המתמשך, הרי ככל שעובר הזמן והאירועים מחריפים – הם מעריכים שמדובר במשבר עמוק ששם את ישראל באחת מנקודות החולשה מאז הקמתה".
סער הבהיר: "הערכה זאת נשמעת בפומבי, אבל היא נשמעת גם באופן אותנטי בלב הערכת המצב של אויבינו, בחדרים סגורים ובדיוניים מקצועיים של גורמי הביטחון באיראן בלבנון וברצועת עזה. עבור אויבינו, בדגש על המשטר האיראני וחיזבאללה, אין מדובר רק בהערכת מצב אלא בהתממשותה בפועל של תפיסת העולם הבסיסית שלהם: ישראל היא נטע זר, חברה חלשה ומפורדת שסופה להיעלם".
הסוגייה הדחופה ביותר, לשיטת ראש חטיבת המחקר, הייתה השחיקה בהרתעה הישראלית. "המצב מייצר פגיעה בשלושה עמודי תווך המרכיבים את ההרתעה: הברית בין ישראל לארה"ב, לכידות החברה הישראלית ועוצמתו של צה"ל", הוא פירט, "החיבור בין המשברים מבסס תובנה אצל חלק מהשחקנים כי מצבה הפנימי של ישראל, לכל הפחות, ימנע ממנה לנקוט יוזמות צבאיות משמעותיות, בדגש על תקיפה באיראן, פעולה בלבנון, ואפילו מהלך משמעותי מול חמאס ברצועה". הוא אמר. עוד ציין כי אין שינוי בנוגע לפעולות הצבאיות בגדה המערבית ובסוריה.
"העיסוק במצבה של ישראל לא נשאר רק במישור התיאורטי", הדגיש ראש חטיבת המחקר, "אי אפשר לנתק בין מהלכי ההתרסה של חיזבאללה בגבול ולקדם פיגוע נוסף בשטח ישראל, לבין נקודת החולשה הישראלית. אי אפשר לנתק גם את ירי הנ"ט מלבנון והגברת המאמצים להכניס מטענים רבי עוצמה ליו"ש מהתחושה שזה הזמן לאתגר את ישראל".
בסיכום דבריו, כתב תת-אלוף עמית סער כי האיום הגדול ביותר נשקף לישראל מכיוון חסן נסראללה: "למשבר הפנימי השלכות רחבות יותר, כמו היכולת לייצר איום אמין מול איראן, אך בשלב זה הסכנה הברורה והמיידית (היא) בהסלמה בזירה הלבנונית, לאור דימוי החולשה והפגיעה בהרתעה בשילוב התרסה גוברת של חיזבאללה". כזכור, ביום ההצבעה על חוק הסבירות ביקש הרמטכ"ל הרצי הלוי לפגוש את ראש הממשלה לעדכון ביטחוני לפני הדיון בכנסת. נתניהו סירב לקבל אותו, והצביע עם יתר 63 חברי הקואליציה על החוק הראשון של הרפורמה המשפטית.