ב-19 לנובמבר 2023, השתלט כוח של החות'ים באמצעות מסוק על אוניית הסוחר גלאקסי לידר בבעלות בריטית, ואשר מופעלת על ידי חברת ספנות יפנית שאחד מבעליה הוא גם איש העסקים הישראלי רמי אונגר. ההשתלטות בוצעה בים האדום מערבית לעיר הנמל התימנית חודידה. האוניה הובילה מטען של מכוניות מטורקיה להודו, ואיש מ-25 אנשי הצוות לא היה ישראלי.
אחד מנציגי המשפחות טוען: "נתניהו וגלנט לא הציבו את החזרת החטופים כמטרה העליונה"
משפחת החטוף הגיעה לפרלמנט הבריטי; שלט להחזרתו הוחרם
הספינה הופנתה על ידי הכוח המשתלט לחוף התימני וגורמי ההנהגה החותית הודיעו כי "הם מחדשים את אזהרתם לכל הספינות השייכות לאויב הישראלי, או העוסקות בו כי הן יהפכו למטרה לגיטימית עבור הכוחות המזוינים החות'ים".
הצטרפות החות'ים, שלוחיה של איראן למערכה נגד ישראל החלה לפני מספר שבועות, אך עד כה התמקדה בניסיונות תקיפה של ישראל באמצעות טילים בליסטיים וכלי טייס בלתי מאוישים שסוכלו על ידי מערכת ההגנה האווירית של ישראל בסיוע כלי שייט של צי ארצות הברית שהוצבו בים האדום. כמו כן התפרסמו גם מספר ידיעות כי ישראל בחרה להגיב כנגד תקיפות אלה במרחב הקיברנטי.
ראוי לציין כי השתלטות הכוח החות'י על הגלאקסי לידר מסמנת את פתיחתה של חזית נוספת בים בלחימתם של החות'ים נגד ישראל. כפי שישראל משתדלת להכיל את המתרחש בחזית הצפון כדי לא לפגוע במאמץ העיקרי ברצועת עזה, סביר שזו תהיה גם האסטרטגיה בהתמודדות עם איום זה, אך כנראה שאיום זה עוד צפוי ללוות את ישראל גם לאחר סיום הלחימה, ולכן ראוי שישראל תגבש כבר עכשוו מדיניות ואסטרטגיה להתמודד עם איום זה.
בקביעת האסטרטגיה צריך להתייחס בין היתר למאפיינים הגאו אסטרטגיים הייחודיים של הים האדום כגון: הכניסה והיציאה ממנו/אליו נעשית דרך שתי נקודות משנק (מיצרי בבאב אל מנדב ותעלת סואץ) המאפשרות לשולט בהן שליטה על השייט. לישראל ניסיון עבר במקרים בהם ניצול מאפיינים אלה הביאו לתקיפת המיכלית הישראלית קוראל סי ביוני 1971 על ידי החזית העממית לשחרור פלסטין, או הסגר של הצי המצרי במלחמת יום הכיפורים בדרום הים האדום שבתמורה להסרתו הסכימה ישראל להסיר את המצור מעל ארמיה 3.
עם זאת, מבחינה כלכלית, אנו עדים לתזוזת מרכז הכובד הכלכלי העולמי למדינות מזרח אסיה, דבר שהביא לגידול בסחר הישראלי עם מדינות אלו, ושיעורו הוא כ 25% מהיבוא והיצוא אל/מ ישראל.
בשנים 2021-2019 הכניס צה"ל את המרחב הימי למערכה כנגד התגרענות איראן דבר שמצא את ביטויו בפגיעה במיכליות איראניות שהובילו דלק לסוריה. מהלך זה הוכח כשגוי ולא הניב את ההישג האסטרטגי הנדרש, ולעומת זאת הדבר דרבן את איראן ומשמרות המהפכה שלה לפתח דרכי תגובה במרחב הימי.
בין השנים 2019–2022 פגעו משמרות המהפכה האיראניים ב שישה כלי שייט בעלי זיקה לישראל, במפרץ עומאן ובים הערבי, בתחילה באמצעות הצמדת מוקשי עלוקה ובהמשך באמצעות כטבמי"ם חמושים. האירוע החמור ביותר התרחש ביולי 2021 בו בעקבות שתי תקיפות של מלטי"ם נהרגו שני מלחים מצוות האוניה מררסד סטריט. זוהי שיטה שאומצה בהמשך על ידי החות'ים לפגיעה בספינות ההצי הסעודי בשעתו, וכיום כנגד ישראל.
צירוף ישראל לפיקוד המרכז האמריקאי שבמסגרתו פועל גם הצי החמישי היה מהלך ישראלי נכון שהרחיב את שיתוף הפעולה בין שני הציים, במיוחד כאשר מדובר בפעילות הרחק מחופי ישראל. מן הראוי לחזק קשר זה אם כדי להרתיע את החות'ים, או אפילו כדי לגבות מחירים כנגד פעולות דומות בעתיד. גם כוחות המשימה הפועלים מכוח החלטת מועצת הביטחון של האו"ם הן כנגד פיראטיות והן כנגד הברחת אמל"ח וטרור יכולים לסייע בלחימה זו, אם כי רב הלאומיות שלהן פוגעת בהכרח באפקטיביות פעולתם.
מכיוון שהאיום החות'י על ספינות המובילות מטען לישראל וממנה לא ירד כנראה מהפרק גם וכאשר תסתיים הלחימה בעזה, חייבת ישראל לרתום גורמים נוספים למערכה זו: מצרים שכלכלתה תלויה בצורה מכרעת בהכנסות המבוססות על מעבר אוניות סוחר בתעלת סואץ, עלולה גם היא להיפגע כתוצאה מהפיכת הים האדום לאזור מסוכן לשייט, ולפיכך היא מפעילה מרכיבים של צי המלחמה שלה בדרום הים האדום ויש לה אינטרס משותף לזה של ישראל בנושא.
לסיום: ההתפתחויות האחרונות בדרום הים האדום מחייבות את מערכת הביטחון וזרוע הים של ישראל לבצע הערכת מצב בנוגע לדרך הפעולה שיש לנקוט כדי למנוע פעולות מסוג זה בעתיד. ישראל חייבת לעקוב אחר השינויים המתהווים באזורים אלו, ולגבש בנוגע לאזור מדיניות בתחומי הסחר הימי, חופש השיט ואבטחתו, וניצול המרחב הימי למימוש יעדיה האסטרטגיים כמו גם לבחון את מדיניות בניין הכוח הימי והפעלתו בזירת ים סוף שחשיבותה עולה בהתאם.
פרופסור חורב שאול הוא מייסד המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית ושמש בעבר כסגן מפקד חיל הים.