מפקד חטיבת הנח״ל, אלוף משנה יאיר צוקרמן מצא את עצמו מקבל את המינוי בנסיבות כאובות, לאחר נפילתו של מפקד החטיבה יהונתן אהרן שטיינברג בקרב עם מחבלים סמוך לצומת מגן, בשבת השחורה. צוקרמן, שמונה לתפקיד בשיחת טלפון ממפקד פיקוד דרום, אלוף ירון פינקלמן, סיפר בשיחה עם "מעריב" על גבורתו של המח"ט שנפל, ועל הכניסה לתפקיד בשיא הלחימה.
צפו: תיעוד דרמטי מהקרב שבו נפל קצין בכיר בנח"ל
לא רק חמאס מנצל את ההפוגה: כוח האש שצה״ל ינחית במכה השניה
על הגבורה של שטיינברג, סיפר צוקרמן: "הוא היה בבית, הבין שיש אירוע קשה שבו נהרגים מפקד פלוגה וסמג״ד בסיירת בכרם שלום וקופץ לבדו מהבית לבדו כשהוא אפילו לא ממתין לנהג או איש צוות אחר מהחפ״ק שלו על מנת לקפוץ לשטח. הוא קופץ מהבית בגבורה ואומץ מתוך הבנה שצריך להגיע ולהיות חלק המענה המבצעי והפיקודי. בדרכו לשם הוא נהרג בלחימה בקרב מול מספר מחבלים".
גם מפקד הסיירת סגן אלוף יהונתן (ברנש) צור ז״ל קופץ מהבית בדרך לסייע ללוחמי הסיירת בלחימה בכרם שלום שני הקצינים הבכירים לא מספיקים לחבור אחד לשני, רק לאחר מכן התברר כי נהרגו בקרבות עם מחבלים לא רחוקים אחד מהשני.
"הוא היה קרוב מאוד למפקד הסיירת, לברנש, שגם קפץ מהבית, ללא נהג כי הוא הבין שהוא לא יכול להתמהמה", אמר צוקרמן. "שניהם היו בדרכם ליחידה כי הם הבינו שיש מצב מבצעי שמחייב מפקדים בכירים. הם קפצו ללא היסוס, תוך ניסיון יצירת קשר עם חטיבה דרומית ולתת מענה מבצעי הולם.
בהמשך סיפר צוקרמן על נתון מדהים שמעיד על רוח הלחימה של לוחמי החטיבה. "יש לנו פצועים – מפקדים ולוחמים מכל הגדודים שלי, שחזרו ללחימה אחרי פציעתם. סדר גודל של 40%", אמר. "זה מעיד על הבנה של גודל האירוע וההבנה על מה אנחנו נלחמים, ועוד יותר זה מעיד על הדור של הלוחמים.
"אם היו לנו תהיות על דור ה-Y ודור ה-Z, זה מעיד על גודל הדור הזה, דור של אריות. עוצמת המילואים, לא מעט מספרים האלה של הפצועים זה אנשי המילואים. המילואים שלנו הם מקור עוצמה, של מקצועיות, של שיקול דעת".
בימים של הפסקת אש מספר המח״ט על המציאות בשטח והאתגרים לשמור על מתח מבצעי ודריכות וכמובן על המוטיבציה של הלוחמים שעלולה להיפגע ככל שההפוגה נמשכת. "המשימה המרכזית כרגע היא עתודה אוגדתית למקרה שיתפתח אירוע במהלך ההפוגה, וגם הכנה להמשך הלחימה, הגברת כשירות ורענון".
"כרגע אנחנו לא בשלב של יציאות הביתה", הוא מוסיף. "גם אני לא ראיתי את הבית משבעה באוקטובר. כשלוחם יוצא החוצה, מחכה לו תחנת רענון שמאפשרת לו להתרענן ולחזור למשימה".
תקופת הפוגה עלולה גם לתסכל את הלוחמים, ככל שהזמן עובר עשויה להיות גם פגיעה במוטיבציה שחיקת מתקופת ההמתנה הארוכה, המח״ט סבור שהלוחמים מבינים היטב את הסיטואציה המורכבת והמגבלות מה השיקולים להפסקת האש, את השיקולים בנוגע להשבת החטופים ונערכים להמשך הלחימה.
"יש לנו לוחמים עם ראש על הכתפיים ומפקדים מדהימים שעסוקים בתיווך של האתגר הזה", אומר צוקרמן. "הגדרנו בכל רגע נתון באיזה סיטואציה הלוחם נמצא, אם הוא בעתודה, בהגברת כשירות, נוהל קרב, או רענון.
"אנחנו ממשיכים במשימות שלנו, ממשיכים בהכנת הכוחות. כל יום שיש לנו מנוצל להכנת הכוחות ואת נוהל הקרב להמשך. ברור לנו שהמשימה שלנו לא הושלמה, ברור לכולם שהעסק הזה יהיה עוד ארוך, מפקדים אצלנו מדברים על חודשים. ברגע שיגידו לנו שההפסקה הסתיימה, האש תתחיל".
המח"ט לא נבהל מהאפשרות שהפסקת האש תתארך עוד ימים ואף שבועות במסגרת עסקת שחרור החטופים. לדבריו, "המפקד הישראלי יצירתי, יוזם, מתאים את עצמו למצבים המתפתחים. ראיתי את זה בכל שנות פיקודי. אם נדרש להמשך הפוגה, אנחנו כמפקדים נמצא את השיטה לתווך את הדברים נכון ולהתכונן לשלב הבא. זה אתגר, לא יותר ולא פחות למנוע ברחובות שאטי. נעמוד במשימה".
לאחר כשלושה שבועות של לחימה בתוך עזה, בשבוע האחרון המציאות שבה לוחמי צה״ל נמצאים בלב שכונות העיר עזה, ללא שמתרחשת כמעט לחימה בשטח, היא מוזרה ומורכבת בפני עצמה. "ברוב המקומות, הצבא קבע את הקווים איפה שהוא עצר. יש ניסיונות של אזרחים לנסות לחזור, וגם שם קבענו כללים איפה מותר ואסור להתקדם", הוא אומר.
"סיפקנו ללוחמים ולקצינים הצעירים כללים ברורים למענה במידה וההפוגה תאותגר, תיפרץ. אנחנו מול עם שחפר את עצמו לדעת מתחת לאדמה ומתעלל בעם שלו. אנחנו במלחמה על עצם קיומה של מדינת ישראל והרעיון של מדינת ישראל. מבינים את גודל האתגר, חיים את הרצון לעמוד במשימה ולהשלים אותה".
על הקרב שניהלו לוחמי החטיבה לכיבוש מוצב 17, בעיירה על עטטרה הממוקמת כקילומטר מהגבול עם ישראל, סיפר: "הקרב הגדול היה על מוצב 17. קרב חטיבתי, לאחר שמחבלי חמאס חזרו למוצב לאחר קרב קודם שהתנהל שם.
"מחבלי חמאס חזרו למוצב הזה פעם שניה, היו להם דברים גדולים להסתיר שם, נכסים שהם לא רצו שיפלו. החטיבה מצאה שם אמל"ח רב, ממצאים שהצבא הפיק מהם מודיעין רב שסייע מאוד להמשך התמרון של האוגדות.
הוא מרחיב: "מצאנו מפות, אמצעי לחימה רבים, פקודות מבצע, מסמכים שהופקו מהם מודיעין רב להמשך הלחימה. במוצב 17, חוץ מזה שנהרגו 25 מחבלים בקרבות פנים מול פנים וגם עם סיוע של חיל האוויר, מצאנו פירי מנהרות, אחד מהם היה פיר מאוד אסטרטגי, שהתחבר למנהרות רבות בכיוונים שונים". המח״ט למעשה סבור שמדובר בתוואי מנהרות שמוביל לעיר עזה ומאפשר העברת תגבורי כוחות מגזרה לגזרה.
לאחר הלחימה בעטטרה המשיכה החטיבה בתנועה רגלית של לוחמיה למחנה הפליטים של שאטי ולאחר הלחימה שם לקחו הלוחמים חלק בלחימה על פאתי ג׳באליה ושם נעצרה כאשר נכנסה לתקוף הפסקת האש. לדבריו, "גם במרחב של ג׳באליה התחלנו להרוג אויב, להוציא שבויים, הוצאנו מהלחימה עשרות שבויים החוצה.
"יש לנו חוקרי שבויים בתוך השטח, שילוב זרועות יחד עם אמ"ן. מקיימים חקירת שבויים בתוך השטח כדי למצוא נכסים במרחב שאנחנו נמצאים בו. זה הביא לנו לא מעט מידע. גם בשאטי, גם בתוך הבית חולים, במחנה פליטים הוצאנו לא מעט שבויים ופעילי חמאס, שחלקם נתנו מודיעין במקום וחלקם הוצאו לגדר ולמתקני השב"כ והביאו לא מעט מידע".
על הממצאים שחשפו לוחמי החטיבה במהלך התמרון, אמר: "לא הופתעתי מסוג האמל"ח, הופתעתי מהכמויות שנמצאות בכל בית. בכל בית שנכנסנו יש מטענים, קלצ'ניקובים, מטענים על כל סוגיהם. המשימה שלנו הייתה להיות במרחב מסוים ששם למשל החמאס פורס את התלול מסלול הבינוני והארוך טווח לכיוון אשקלון, ראשון לציון, תל אביב.
"המיקום של הכלים האלה במרחב האזרחי, צמוד לבתים. בגינה, בפרדס, ליד הבתים, ליד שירותים, אתה רואה תיל דו-גידי נפרס לכיוון מערכות ירי שיורות לשטח הארץ. אתה מגיע לבית בשאטי ואתה רואה בו דירה מבצעית עם כל האמצעים של היחידה הימית של חמאס, חליפות צלילה, מטענים ימיים. אתה נכנס לבתים שאתה חושב שהם אזרחיים, כמות האמל"ח שהייתה בבתים הפתיעה אותי.
"היכולת שלנו להגיע למקומות האלה לפני שהם נערכו או תוך כדי שהם היו בנסיגה, בעיניי היה הצלחה. אני אומר את זה בצניעות", הוא מסייג. "עוד לא סיימנו את העבודה. אנחנו נמצאים בלמידה מתמדת".
בהמשך התייחס המח"ט לאתגר המנהרות. "הכמות לא הפתיעה אותנו, אבל האתגר הוא למצוא אותן. הייתי בצוק איתן רל"ש של אלוף פד"ם וראיתי את אתגר מציאת המנהרות. צה"ל עשה היום קפיצת מדרגה במעלה שנייה ביכולת איתור המנהרה וחקירתה, ובמענה המבצעי. יש לי למה להשוות, בצוק איתן היה אתגר משמעותי איך מוצאים את המנהרה והמענה המבצעי והטיפול בה. הצבא עשה קפיצת מדרגה משמעותית עם השילוב של חיל ההנדסה בתמרון, באיתור המנהרה, וכמובן גם בשילוב עם אמ"ן , גם בחקירה והחקירה שלה, וגם במענה מבצעי".
על היכולות המבצעיות של חמאס אמר: "במוצב 17 ראיתי מיני מערכת שמנסה להביא כוחות מגדודים שונים, כולל שימוש באזרחים, כולל הגעה ממספר כיוונים, ושימוש במספר נכסים, על קרקע ותת קרקע. מה שראינו בעין", אומר צוקרמן. "זה סדר גודל של 25-30 מחבלים, כאשר במקביל עושים ניסיונות הגעה ממזרח, מג'באליה, של כוחות נוספים".
עוד הוסיף: "אני מעריך שהטיפול שלנו בפירים מתחת לאדמה קבר מתחת לאדמה לא מעט מחבלים. זו הייתה פעולה נכונה. אופן ההכנה של החטיבה עם יצירת אגפים נכונים לכיוון ג'באליה והפעלת אש משמעותית לכיוון דרום, גם מנע מכוחות נוספים להגיע וגם אפשר לנו לפעול את מול 25 מחבלים. זה היה קרב חטיבתי שבו לקחו חלק 3 גדודים, 24 שעות של פעולה אינטנסיבית".
הקרב על מוצב 17 ככל הנראה היה אחת הפעמים הבודדות שעד עכשיו נלחמה חטיבת הנח״ל מול מסגרת גדולה ומאורגנת יותר של מחבלים. "בדרך כלל הם יוצאים מפיר או דירה מבצעית, יורים ירי RPG שזה הירי המועדף עליהם. זה שהגענו לקרב הזה עם שני צק"גים רגליים אפשר לנו לתפוס שליטה".
הוא מסכם: "חמאסניק זה לא לוחם צה"ל. חמאסניק שנמצא בפיר הרבה זמן, אולי הוא עושה פעולה טקטית אבל אין ספק שהלוחמים שלנו עדיפים, גם באמל"ח, גם ברוח, גם באמצעים, ובטח שבכמות והאיכות".