״סיומה של הפוגת הלחימה בעזה - סימנה גם את חידוש הלחימה ב-1 בדצמבר בגבול לבנון, כמתבקש על פי העיקרון שקבע נסראללה אודות המתאם בין פעולותיה של ישראל מול עזה - לתקיפותיו של חיזבאללה נגד ישראל״, מסבירה אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, לשעבר סגנית המל״ל. ״הלחימה בצפון נמשכת מהנקודה שבה הסתיימה עם תחילת ההפוגה, במאפיינים דומים ומוגבלים מבחינת אמצעי הלחימה וההיקף הגיאוגרפי, אך בעצימות ובאינטנסיביות גבוהה, המסמנת אפשרות להסלמה נוספת״.
בארה"ב טוענים: זו הסיבה שחמאס סירב לשחרר את שאר בנות הערובה שבידיו
נאבקת במחבלים ומסרבת להיחטף: הגבורה של עמית סוסנה
כמתואר, חיזבאללה מעוניין להפגין סולידריות עם הפלסטינים, להעסיק את צה״ל בלחימה בצפון, ולהפעיל לחץ כדי לסייע לחמאס, אך אינו מעוניין להיכנס למלחמה רחבה. כל זאת, מתוך עניינו של חיזבאללה בתיאום עם איראן לסייע לחמאס ע״י המשך הלחץ על צה"ל בצפון כדי להפריע ולרתקו בפעולותיו בעזה״.
״במקביל, גוברים הלחצים על חיזבאללה בקרב גורמים פוליטיים בתוך לבנון, נוכח החשש מפני גרירתה של המדינה למלחמה רחבה תוך אזהרות בצד גורמים מערביים כמו צרפת וארה״ב מפני המשך הלחימה והסלמתה״, מתארת.
עוד מוסיפה מזרחי בנוגע לגורמים המדיניים, שנאחזים ביישום החלטת מועצת הביטחון 1701: ״ניכרת ההישענות על החלטת 1701 בקרב גורמים פוליטיים בלבנון שקובעת כי יש לדחוק את חיזבאללה מעבר לנהר הליטאני כולל דרישה לפירוק הארגון מנשקו, והאופוזיציה לחיזבאללה אף דורשת את יישומה המלא של ההחלטה. בו זמנית, ניכר מאמץ מצד גורמים בינלאומיים ואזוריים להשפיע על חיזבאללה שלא להוביל למלחמה רחבה שתפגע קשות בלבנון״.
״בתגובה לכך, חיזבאללה פועל במרץ למניעת כל אפשרות להסדרה שתפגע במעמדו ובחופש הפעולה שלו בתוך לבנון ומול ישראל. במקביל להמשך הלחימה, הוא מקפיד על התיאומים עם שותפיו לציר ההתנגדות - בעיקר איראן וחמאס, מבטיח פיצוי לאזרחים הלבנונים הנפגעים מהלחימה בישראל, פועל למניעת יישומה של החלטה 1701 או לאימוץ שינויים בה שיש בהם כדי לפגוע בו, ומכשיל את כל הניסיונות של המתווכים החיצוניים כמו לה דריאן הצרפתי, הוכשטיין האמריקני והשליחים מקטר וסעודיה לקדם פתרון המשלב בין מתן מענה למינוי נשיא המתעכב למעלה משנה וסיוע לכלכלת לבנון לבין השבת השקט לגבול עם ישראל על בסיס החלטה 1701״.