מלחמת חרבות ברזל: על רקע יומה ה־76 של המלחמה מול חמאס, עולה השאלה מתי יצליח התמרון הקרקעי בשטחי רצועת עזה להוביל להפעלת לחץ על חמאס. הפרשן לענייני ערבים אהוד יערי ('חדשות 12') שוחח היום (חמישי) עם סיון כהן בתוכניתה ב-103FM וסיפר על הלך הרוח בחמאס ערב הלחימה.
שיגורים גם לחיפה? היערכות לשינוי המשוואה לאחר התקיפה החריגה בלבנון
קלינטון למשפחות החטופים: "תלחצו על ראש הממשלה - הוא עסוק בהישרדותו האישית"
בפתח הראיון אמר: "כרגע סינוואר רוצה הפסקת אש והוא לא יהיה מוכן, להערכתי, להפסקת אש של כמה ימים, לעוד איזו עצירה שאחריה תתחדש הלחימה. הוא יהיה מוכן לשקול את זה כאשר הוא יבין שחטיבת חאן יונס שלו, על ארבעת גדודיה, סיימה את חייה כמסגרת צבאית יעילה".
"היחסים בין סינוואר והנייה ושאר חברי הלשכה המדינית של חמאס שיושבים בחו"ל הם יחסים קשים מאוד", המשיך. "המריבה ביניהם גדולה. זה משפיע על היכולת של הנייה לשכנע את סינוואר במשהו, לקבל את הסכמתו. צריך לזכור עוד דבר שנעדר מהשיח ברוב האולפנים - האם סינוואר עצמו יודע כמה חטופים יש בידיו וכמה מהם הוא יכול לאסוף כדי לבצע חילופים נוספים".
כאשר נשאל אם הוא מאמין שחמאס דובר אמת לגבי כך שאינו יודע איפה חלק מהחטופים, השיב: "חד וחלק כן. חלק הוא יודע, חלק הוא לא יודע. על החלק שהוא יודע, הוא לא יודע אם הנסיבות מעל פני הקרקע, הוא הרי עמוק למטה, מאפשרות לאסוף אותם ולרכז אותם כמו שעשו בחילופים הקודמים".
"הוא כבר לא שולט ברצועה. הוא איבד את עזה עם החטיבה הכי גדולה, הכי חזקה, הכי מבוצרת שלו, וכמובן את צפון הרצועה, בחאן יונס הוא עכשיו נתון תחת לחץ כבד. הוא יודע בדיוק, כמו שאני מעריך, שאם חטיבת חאן יונס נשברת כמו שקרה לאחיותיה בצפון, החטיבות של מחנות המרכז ורפיח לא ממש יילחמו ולא ממש יעמדו", הוסיף.
במהלך השיחה, הסביר, כי "חמאס מכין כמה שנים תוכניות, לאו דווקא זאת שבוצעה לתקיפה שמטרתה העיקרית היא לקיחת בני ערובה כדי לשחרר אסירים. זה לא התחיל ב־2017 ולא התחיל עכשיו. זה כל הזמן משתנה. הם עמדו בפני הצורך להחליט - האם ללכת למתקפה גדולה כמו שהם ביצעו ב־7 באוקטובר, והם אגב התכוונו שהיא תהיה עוד הרבה יותר גדולה.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
הם התכוונו להגיע לחברון, כלומר לחבור לגדה המערבית, הם התכוונו להישאר בשטח ישראל ולהילחם ימים רבים, אולי שבועות, אחרי הפריצה. הם התכוונו להגיע לאשקלון ולאשדוד. סינוואר היה צריך לבחור. אתמול פתאום עשו משום מה איזו חגיגה גדולה סביב זה שדף יכול לקום מכיסא הגלגלים, הוא לא המתכנן והמפקד שמאחורי הדבר זה".
עוד הוסיף לגבי דף, כי "היה מי שהיה לו אינטרס להדליף את דבר קיומם של הסרטונים האלה שנתפסו בעזה. לא היה שום חידוש בין מה שנראה בסרטונים לגבי מה שהיה ידוע. האיש נכה, הוא כבר לא מתפקד שנים כמפקד העליון של הזרוע הצבאית של חמאס וזה לא חשוב מה אומרים באולפנים, זאת המציאות.
הוא לא האיש שמפקד בפועל באופן שוטף כבר שנים על הזרוע הצבאית של חמאס. יש מישהו אחר, קוראים לו מרוואן עיסא. מוחמד דף ישנו, הוא סמל, הם מכבדים אותו, הם מחשיבים אותו, הם מביאים אותו לבצע הקלטות כשהם צריכים איזו הודעה דרמטית כמו לרגל 7 באוקטובר. אבל הוא לא האיש שיושב ומתכנן ומאמן ומדריך ומשרטט את המפות".
"סינוואר לא הרוויח כלום. התוכנית שלו, זאת שהוא החליט ללכת עליה בסוף, ברגע האחרון כמעט, הייתה הרבה יותר גדולה ממה שהוא ביצע. היו הרבה מאוד שיחות בין אנשי חמאס ובין משמרות המהפכה וחיזבאללה על פעולה שחמאס ייזום. חמאס לא שיתף אותם, לא במתווה של ההתקפה ולא בשעת האפס שהשתנתה יותר מפעם אחת, אבל האיראנים וחיזבאללה נתנו לאנשי חמאס להבין שהם לא יישארו לבד, כי ברור היה לסינוואר שמתקפה בסדר גודל שהוא ביצע עם ההוראות שהוא נתן לנוחבה האלה, תביא למתקפה כוללת של ישראל".
לטענתו, "לכן האכזבה הגדולה שאתה שומע אותה גם לפעמים בפומבי מצד חמאס, על כך שציר ההתנגדות בראשותה של איראן. חיזבאללה מנהלת מלחמה מציקה אבל מוגבלת על קו הגבול בלבנון, את סוריה בכלל שחררו, נתנו לה פטור פומבי מהשתתפות בלחימה, המיליציות העיראקיות של האיראנים לא שותפות לעניין, איראן עצמה לא עושה כלום, נשארו החות'ים שזה עכשיו הפך לבעיה בינלאומית. לא לזה סינוואר כיוון את פניו. הוא חשב 'אני אתן את המכה הגדולה ואז ישראל תתקוף ואז ייפתחו חזיתות חדשות רציניות'".