ד"ר מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר וראש תחום העולם הערבי באוניברסיטת רייכמן, התראיין היום (רביעי) ברדיו צפון 104.5FM בתכניתה של ליאת רון, והתייחס למצב המורכב בצפון, מול ארגון הטרור חיזבאללה. "אני אומר את זה בזהירות, שיש כאן ניסיון להמתין לראות אולי בכל זאת תהיה סגירה מדינית של הסיפור הפתוח הזה. אני משער שמלחמה היא עניין של זמן", טען.
בלינקן פותח הכל: הצ'אנס של ישראל לתת לאיראן את המכה הקשה ביותר
"איזנקוט יחתוך לעצמו את היד לפני שידליף": הציטוט שהסעיר את האולפן
בהמשך, הוסיף: "אלה לא שני האזרחים היחידים שנהרגו במלחמה הזו, היו עוד פגיעות באזרחים ואני לא מדבר על חיילים שנפלו בגבול הצפון. אנחנו צריכים לספר לעצמנו סיפורים ברורים במקום לגבש נוסחאות מעורפלות כמו השלב השלישי בעזה. המזרח התיכון לא מכיר כאלה דברים. בגבול הדרום אנחנו מנסים לברוא מציאות היברידית של גם וגם, ומה שקורה זה שחמאס יורה מטחים של עשרות רקטות כי מבחינתם ישראל מתחילה להתגבש".
הוא הביע דאגה בנוגע למצב הנוכחי: "צריך אסטרטגיה לכאן או לכאן, אי אפשר להתנהג רק על בסיס המציאות הטקטית בשטח. כבר שנים שאין לנו אסטרטגיה, יש לנו התנהלויות טקטיות, כך לא מתנהגת מדינה שראתה את עצמה כאימפריה אזורית, כך מתנהגת שכונה, לא מדינה. בנושא הפלסטיני זה מאוד בולט, אנחנו זורמים, אין לנו אסטרטגיה. אנחנו לא באמת רוצים להיות מוכנים להכרעות, צריך לקדם הכרעות, לא רק פלסטרים לכל מיני בעיות שצצות וסותמים אותן".
כמו כן, הוא התייחס לסוגית הכואבת של החטופים: "אין יותר מצבי ביניים של גם להצליח לקדם את המיטוט וגם להצליח לשחרר חטופים. יש שתי ברירות: או שהולכים לעסקה שמשמעותה היא הפסקת הלחימה, אולי אפילו נסיגה מעזה, ברור שזו הכרה בכך שחמאס שרד ומתישהו צריך לחשוב מתי רוצים להכחיד אותו אבל זה לא עכשיו.
הברירה השנייה היא שרציניים לגמרי באופציה של מיטוט חמאס, ואז חייב להיכנס לכל עזה. אם אתה רציני, אתה חייב לכבוש את כל הרצועה על כל המחיר שזה אומר. אין אמצע, אמצע לא מוביל לשום מקום חוץ מתסכול ציבורי, הפסדים מדיניים וייאוש קולקטיבי. אני מרגיש שמנסים למכור לנו שאפשר גם וגם".