כבר ארבעה חודשים מתקיימים חילופי אש והסלמה גוברת בגבול הצפוני מול חיזבאללה במקביל ללחימת כוחות צה"ל ברצועת עזה. האם תחל מערכה אינטנסיבית גם בחזית הצפונית? אריה אלדד ורון קופמן דנו בכך הבוקר (שישי) ב־103fm עם תא"ל (מיל') אפי איתם, לשעבר מפקד עוצבת הגליל ושר בממשלות ישראל, אשר התייחס למתיחות.

אישום: תושב ישראל חצה לעזה, הצטרף לחמאס והתאמן עם הנוח'בה
ראשי הביטחון יצטרכו להסביר מדוע התעלמו מההצעות למיטוט מנהרות חמאס | נסטלבאום

"יש סיבה לא לצאת למלחמה בלבנון עכשיו, במקביל למלחמה בעזה", קרא איתם. "צה"ל, שנבנה בשנים האחרונות, לא נבנה ליכולת להילחם בשתי חזיתות באופן כל כך אינטנסיבי. הנושא הזה יתוקן מיד אחרי המלחמה, אבל כמו שהוא נבנה כרגע הוא צריך לסיים את הלחימה בעזה. זאת לחימה שחייבת להיות בסוף לחימה קרקעית. מעולם, החל ממלחמת העולם השנייה, בסוף השילוב של התנועה, האש, השמדת האויב וכיבוש הקרקע - עושה הכרעה. צה"ל נבנה במידה רבה כחלק מהקונספציה הזו. מלחמות מצור בעת המודרנית היו מעטות מאוד וארוכות שנים. אין מלחמה מודרנית כזו, אין מצור טוטאלי כזה. 

יש טעם לספק דלק לאויב?
"לא, אין טעם. ראש הממשלה אמר את הדברים באופן הבא, על מנת שנרוויח את הזמן הנדרש לקיים את המערכה הארוכה אנחנו צריכים להיענות לדרישות האמריקניות בתחום ההומניטרי, ואני מסכים לזה. אני רק חושב שההומניטרי הזה נעשה בצורה רשלנית וטיפשית - היה ברור שהיד שצריכה להאכיל, לתדלק, להעביר מים, תרופות, צריכה להיות יד ישראלית ליד של פליט אזרחי מתחנן ותלוי ביד הנותנת. כרגיל אצלנו ערבבו את הכול ואין מי שהיה אמור מיד לספק צורה של ממשל צבאי בשטח הכבוש, כמו שעשינו אחרי מלחמת ששת הימים. היה צריך להיערך מיד כחלק מהמאמץ המלחמתי לממשל צבאי שינהל את השטח הכבוש. הפחד התודעתי מזה שהצבא יהיה מעורב בניהול שטח כבוש, מה שהיה בכל ההיסטוריה, בכל העולם, דפק את העסק במובן הזה שאף אחד לא התכונן, הצבא לא רצה להתעסק עם זה, הדרג האזרחי התנהל במעין תמימות/אטימות. זו לא מלחמת מצור, אבל זו מלחמה שבה אנחנו מנהלים את הצד האזרחי כחלק ממאמץ המלחמה שחלקו הוא לא לתת לאויב להנות מהצד ההומניטרי. זה לא מצור, אצלנו זה פשוט טיפשות.

תקיפת עמדת התצפית של החיזבאללה (צילום :דובר צה"ל)

בהמשך, על ההסלמה בצפון, אמר כי "יש לנו אזור ביטחון של חיזבאללה עמוק בתוך שטח ישראל, כמעט 100 אלף אזרחים לא בבתיהם - זה מחיר הכניעה ללחצים פנימיים בתוך חברה שהיא חברה דמוקרטית, אבל שבהיותה כזו היא נוטה לפעמים לקבל החלטות כל כך טיפשיות, כל כך פזיזות, שאחר כך היא משלמת כמו עכשיו ריבית דה ריבית כדי לחזור למצב הפתיחה שהיה מונע".

הוא הוסיף: "הטעויות לא מתחילות לפני ארבעה חודשים. אבל לגבי הפינוי מהצפון אני מזכיר שההחלטה הייתה תחת ההנחה שכוחות רדואן עומדים מיד להצטרף למתקפה של שבעה באוקטובר בדרום. נפלה ההחלטה, וקשה לי מאוד היום עדיין לשפוט את זה, מה שברור לי שצריך לחזור להבנה שהתיישבות היא לא נטל שצריך להיפתר ממנו שמתחילה לחימה. אנחנו צריכים לחזור להתיישבות שאיינה זזה. את חרפתנו אני מזכיר היום, מי לא זז מהבית? הכפרים הדרוזים".

סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm