הלחימה בין צה"ל לבין מחבלי חמאס סביב בית החולים "נאצר" בח'אן יונס ובית החולים "שיפא" בעיר עזה מתעצמת. כוחות צה"ל ניהלו בעבר קרבות באותם מקומות בחודשים האחרונים ואמרו כי עוצבות חמאס באזורים אלה הובסו ופורקו, אך לפי ה"וול סטריט ג'ורנל", נראה כי עצם החזרה ללחימה במקומות הללו תאריך באופן משמעותי את המלחמה.
לראשונה מאז תחילת המו"מ: הצעד חסר התקדים של ישראל
מתקרבים לפירוק הממשלה? ח"כ מהמחנה הממלכתי: "צריכים בחירות בהקדם"
במאמר ב"ג'ורנל" נכתב, כי "המאמץ המלחמתי של ישראל בעזה נפגע בשל היעדר תוכנית כיצד לייצב את המובלעת לאחר דיכוי לוחמי חמאס", וכי "ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה את קריאות שותפותיה הבינלאומיות של ישראל, כולל ארצות הברית ומדינות ערביות מרכזיות, להקים רשות פלסטינית מתוקנת שתנהל את עזה".
עוד נכתב, כי "ללא סמכות אזרחית להשבת הסדר, הביטחון והשירותים הבסיסיים, וכאשר הצבא הישראלי אינו נוטה לכבוש מחדש את הרצועה במלואה עם חיילים בשטח, חלקים נרחבים מעזה הידרדרו לאנרכיה. היעדר הביטחון מעכב מתן סיוע הומניטרי ותורם למשבר רעב הולך וגובר, שלטענת ארגוני סיוע בינלאומיים דוחף את אוכלוסיית עזה אל סף רעב".
"הלחימה סביב בתי החולים העלתה חששות לגבי ההשפעה על המערכת הרפואית שכבר כורעת על ברכיה", נכתב במאמר, בו צוין גם כי "ואקום הביטחון והמשילות סייע למאמצי חמאס לחזור לאזורים שפונו על ידי הכוחות הישראליים".
"כשסופה של המלחמה אינו נראה באופק, דפוס הפשיטות החוזרות ונשנות על בתי חולים ושכונות בעזה הופך למסע ייסורים אינסופי עבור אזרחים ולמקור למתיחות דיפלומטית גוברת בין ישראל לבעלות בריתה, כולל ארה"ב", נכתב עוד.
כמו כן צוין כי "ממשל ביידן לוחץ על ישראל לסיים את המלחמה בקרוב, מחשש להחמרת ההשלכות הפוליטיות הבינלאומיות והפנימיות של הסכסוך המקטב מאוד. המלחמה הישראלית בעזה פילגה מצביעים שהנשיא ביידן זקוק לתמיכתם לקראת בחירתו מחדש בנובמבר".
"מטרתה המלחמתית המוצהרת של ישראל לחסל את חמאס כיישות צבאית ומדינית משמעותית מציבה רף גבוה שיהיה קשה להשיג", אמר יוסי מקלברג, אנליסט לענייני המזרח התיכון במכון המחקר צ'טהאם האוס בלונדון. "כל דבר פחות מזה ייתפס ככישלון".
"מנהיגים ישראלים הכריזו על ניצחונות מוקדמים מדי בעיר עזה ובח'אן יונס, שתי הערים הגדולות במובלעת", אמר מקלברג. כעת, כשחלק גדול מרצועת עזה נהרס ולוחמי חמאס צצים מחדש ומשתמשים בטקטיקות גרילה, ההנהגה הישראלית חצויה בשאלה כיצד לעצב תוכנית מלחמה קוהרנטית. "ממשלת נתניהו לא ששה לזוז ולחפש פתרון פוליטי כדי לסיים את זה", אמר.
שר הביטחון יואב גלנט אמר בתחילת השנה כי המלחמה תיכנס לשלב ממושך של פשיטות נגד נקודות ההתנגדות של חמאס שנותרו בצפון הרצועה. תקופת הפשיטות תפנה את מקומה לתוכנית לייצוב הרצועה, אמר.
מומחים ישראלים אומרים כי פעולות הלחימה החוזרות ונשנות בעיר עזה היו חלק מהתוכנית. "ברגע שהכוחות הישראליים נסוגים מאזור מסוים, אז זה הזמן להתאושש", אמר תא"ל בדימוס שלמה ברום. "ומה שאנחנו מנסים לעשות זה למנוע את זה, על ידי הפשיטה הזאת על 'שיפא' ופשיטות דומות אחרות שיבואו בעקבותיה".
לפי ה"ג'ורנל", גורמים צבאיים ומומחים ישראלים אמרו כי ישראל צמצמה מאוד את מספר חייליה ברצועת עזה, שירד משמעותית ממספר שיא של יותר מ-60,000. ישראל הפעילה מאות אלפי חיילי מילואים בתחילת המלחמה, אך שחררה את רוב אלה שנשלחו לעזה, בין היתר כדי להקל על הלחץ על הכלכלה הישראלית. "זה עובד לזמן קצר כשכל כך הרבה אנשים לא תורמים לכלכלה", אמר מקלברג. "לא למלחמה שנמשכת חצי שנה".