העיתונאי הוותיק אילן כפיר מוציא בימים אלה את ספרו "אוגדת עזה נכבשה", שהוא הספר הראשון שמתפרסם בעברית על אסון ה-7 באוקטובר. בשיחה עם מעריב סיפר על אירועי אותו היום ועל התוכנית הגדולה של חמאס שנבלמה.
"הפסגה הייתה פשיטה על תל אביב": התוכנית המלאה של חמאס ל-7 באוקטובר נחשפת
הכתובת הייתה על הקיר: ההימנעות של ארה"ב בהצבעה משקפת אכזבה מישראל
למעשה אתה אומר כי הייתה תכנית הרחבה לתכנית שבוצעה בשבת השחורה?
"כן, תוכנית שלב ב' של החמאס: תל -אביב -דימונה. מבצע 'מבול אל אקצה' של החמאס הוא אחת ההפתעות האסטרטגיות בהיסטוריית המלחמות. ארגון גרילה עם רבבות לוחמים בודדים הצליח במקום שהיה שייך לצבאות גדולים בעולם: ההתקפה היפנית על פרל הרבור ב-7 בדצמבר 1941, מבצע 'בברוסה' - הפלישה הנאצית לברית המועצות ב 22 ביוני 1941, הצליחה המצרית ביום כיפור, 6 באוקטובר 1973 התקפת הפתע של החמאס 50 שנה ויום אחד אחרי מלחמת יום כיפור".
איך זה בא לידי ביטוי?
"ישראל מצאה עצמה מופתעת מדינית וביטחונית. ההנהגה המדינית בראשות נתניהו הייתה שבויה בקונספציית החמאס המורתע במחיר של 30 מיליון דולר לחודש סיוע לארגון הטרור וכשלה צבאית. הכתובת הייתה על הקיר, אבל לא הרמטכ"ל הרצי הלוי, לא ראש אמ"ן אהרון חליווה ,לא ראש השב"כ רונן בר, הצליחו לחשוף אותה בזמן ולהיערך לקראתה. ביום אחד ישראל ספגה את האסון הכבד בתולדותיה. יישובי וקיבוצי העוטף נרצחו, בסיסי צה"ל ובראשם אוגדת עזה נכבשה. קרוב ל-1400 הרוגים ונרצחים וכ-200 חטופים, אזרחים וחיילים שילמו את מחיר הכישלון".
מה אמור לבטא הספר אותו פרסמת?
"הספר 'אוגדת עזה נכבשה' אותו פרסמתי בשבוע שעבר הוא סיפור טרגדיה ישראלית, שעוד שנים ואולי דורות ייכתבו עליה, חקרו, יתעדו וישאלו איך זה קרה, איך זה יכול היה לקרות. מאז ישראל במלחמה שתהיה ארוכה ממלחמת יום העצמאות, רחוקה מהשגת המטרות - מיטוט החמאס וששחרור החטופים. הנהגה כושלת שמסרבת להכיר באחריותה".
ויש לך ביקורת להנהגה
"'לא משכו לי בכנף הבגד', אמר נתניהו אחרי אסון מירון. הוא אבי הקונספציה שהכתה שורשים ועשבים שוטים לפיו הסכנה היא ברשות הפלסטינית ולא בחמאס הממותן. חמאס נערך למעלה משנה למבצע הגדול ותרגל כל שלב ושלב בו. התצפיתניות בבסיס נחל עוז היו עדות לתרגילי החמאס-פריצה לגדר, פגיעה בטנקים, חטיפת בני ערובה וכיבוש הקיבוצים. הן דיווחו ונדחו עם איום שבפעם הבאה יישלחו לכלא על הטרדת קצינים בכירים. 15 מהן שילמו בחייהן, חמש מהן נחטפו לעזה".
מה למעשה אירע באותו יום שאולי לא כולם יודעים?
"לחמאס, מסוחרר מהצלחתו, הייתה תוכנית ב' לשלב השני של המלחמה. הכותרת: תל-אביב - דימונה. ובדרך שורה ארוכה של יעדים. בין הערים נתיבות, קרית גת, רחובות, ראשון לציון. בנתיב המערבי – הבסיס הצבאי של חיל האוויר בחצרים, מתקני הדלק באשקלון, כלא שקמה באשקלון ושחרור מאות מחבלים. כיבוש העיר שדרות וכל יעד אחר בדרך".
והתכנית, למעשה אנחנו יודעים, כשלה.
"כוחות הנוח'בה יצאו לדרך, אבל בנס נבלמו על ידי כוחות משטרה וצה"ל בנתיבות. אילו הצליחו - האסון היה כזה שמדינת ישראל מתקשה להתמודד עמו שנים ואלפי הרוגים, יותר ממלחמת יום כיפור".
ספר לנו בקצרה על הספר?
"הספר "אוגדת עזה נכבשה" הוא יומן אירועים מ-7 באוקטובר ועד לשלב הנוכחי של המלחמה. עבודת מחקר ארוכה, עשרות שיחות עם בני המשפחות, מפקדים וחיילים שנפלו במערכה, ומשפחות חטופים שחשות שיקיריהן הופקרו. בספר יש תקווה שבזכות גבורת הלוחמים והאזרחים שעשרות מסיפוריהם מופיעים, שיום אחד, תחת הנהגה אחרת ולקיחת האחריות על מי שכשלו, הכלניות שוב יפרחו בעוטף עזה ומדינת ישראל מוכת האסון תתעורר לבוקר חדש".
ואיך התגובות?
"התגובות על הספר בין "מרתק","מצמרר" "לא יאומן".תקראו ותפיצו. חובה שכל אזרח ישראלי ידע מה קרה, איך קרה ואיך האסון הגדול שפקד אותנו יכול היה להימנע".
איזה מסר חשוב לך להעביר לסיום?
"אצטט מדבריה של גיבורה אלמונית ,הנגדית ו' מיחידה 8200 ,היחידה בישראל שלא הופתעה מהמלחמה. היא ציטטה את פרויד:"הטעות לא הייתה שלי, אלא של האידיוטים שסירבו לשמוע לי...".