עמית סוסנה בת ה-40, ששוחררה משבי חמאס במהלך עסקת החטופים בחודש נובמבר, ישבה לריאיון עם הניו יורק טיימס, וחשפה את ההתעללות והפגיעה המינית שעברה במהלך שהותה בשבי. עד כה, סופרו עדויות על פגיעה מינית שעברו החטופות בשבי, אך זוהי הפעם הראשונה שחטופה משוחררת מדברת על הנושא בגוף ראשון.
המשלחת הישראלית עזבה את קטאר: "חמאס לא מעוניין בעסקה"
הטרור הפסיכולוגי של חמאס: הודיע כי אחד החטופים מת בשבי
בריאיון סיפרה כי כשלושה שבועות לאחר שנחטפה לעזה, האדם שהופקד על שמירתה, שכינה את עצמו מוחמד, תקף אותה מינית. באותו בוקר, שחרר אותה מוחמד מהשלשלת שאזקה אותה למיטה בחדר הילדים בו הוחזקה, ולקח אותה לחדר המקלחת. לאחר שהתפשטה והחלה לרחוץ את גופה, נכנס מוחמד לחדר וכיוון אקדח לראשה.
סוסנה התנגדה לניסיונותיו לגעת בה, וסיפרה: "הוא הכה אותי, ואז גרר אותי לחדר הילדים באיומי אקדח. קירות החדר היו מכוסים באיורים צבעוניים של בוב ספוג".
לאחר שסיים את מעשיו, יצא מוחמד מהחדר והשאיר אותה לבדה, עירומה בחשיכה. "כשהוא חזר הוא הביע חרטה, ואמר 'אני רע, אני רע, בבקשה אל תספרי לישראל'". ביום למחרת, מוחמד הציע לה פעם אחר פעם לאכול. היא דחתה את הצעתו, אך לבסוף לקחה את האוכל, מתוך חשש שעליה לספק את רצונו.
עוד סיפרה כי במהלך השבועות הראשונים לשבי, מוחמד הופקד באופן בלעדי על שמירתה, וישן מחוץ לחדר הילדים שבו הוחזקה. לעיתים קרובות הוא נכנס לחדר כשהוא לבוש תחתונים בלבד, תחקר אותה על חיי המין שלה, והציע לעסות את גופה. פעם אחר פעם הוא שאל אותה מתי היא צפויה לקבל מחזור. "כאשר המחזור הגיע לבסוף, הייתי מותשת ובתת-תזונה", היא נזכרת. "והוא נמשך רק יום אחד, אבל במשך שבוע שיקרתי לו שאני עדיין במחזור".
"לא יכולתי להסתכל עליו אפילו, אבל הייתי חייבת: הוא זה ששומר עלי. את איתו שם לבד, ואת יודעת שבכל רגע זה עלול לקרות שוב. ובתוך זה - לגמרי תלויה בו".
בריאיון סיפרה סוסנה גם על התקיפות הישראליות שהתקרבו לשכונה שבה הוחזקה, שלעיתים גרמו לחלונות הבתים להתנפץ. "בשלב הזה התחלתי לרחם על התושבים", סיפרה סוסנה. "תהיתי למה חמאס אף פעם לא בנה להם מקלטים, רק המחשבה על לגדול בסביבה כזאת - זה נורא מפחיד".
לקראת סוף אוקטובר, הועברה סוסנה מהבית בו נכלאה לדירת מסתור אחרת. כשהובאה לדירה היא ראתה שתי נשים צעירות משחקות בקלפים, וגבר ואישה מבוגרים. היא שאלה אותם: "אתם ישראלים?", והם הביטו בה - לבושה בבגדים פלסטינים מסורתיים שניתנו לה על ידי השובים, ושאלו בחזרה: "את ישראלית?"
כמה ימים לאחר שהובאה לדירה, קראו לה השובים לסלון הבית. הם עטפו את ראשה בחולצה ורודה, אזקו אותה והחלו להכות אותה בקת אקדח. לאחר כמה דקות הם כיסו את אפה ופיה במסקינג טייפ, קשרו את רגליה ותלו אותה מגפיה בין שתי ספות: "הרגשתי כאב כה עז שחשבתי שהידיים שלי ייפרקו ממקומן", סיפרה.
השובים שלה האמינו כי היא מחזיקה במידע ומסתירה אותו מהם, והכו אותה וחבטו בה - תוך התמקדות בכפות רגליה החשופות. "אני עדיין לא מבינה למה הם חשבו שאני מסתירה משהו, כל האירוע נמשך בערך 45 דקות. בשלב מסוים השומר הראשי הביא שיפוד, וקירב אותו לעין שלי כאילו הוא עומד לדקור אותה, והרחיק אותו ברגע האחרון. הם הכו אותי, בעטו בי וצחקו".
לבסוף הם שחררו אותה והניחו לה לחזור לחדר, אך אמרו לה שיש לה 40 דקות לספק את המידע שהיא מסתירה, אחרת יהרגו אותה. "אחת החטופות הצעירות הייתה מבועתת, היא שאלה אותי אם אני רוצה להעביר לה מסר אחרון למשפחה שלי".
באמצע נובמבר שתי החטופות הצעירות הועברו למיקום לא ידוע, וסוסנה ושני המבוגרים הועברו לבית המוקף שדות חקלאיים. כשנכנסו לבית, הם ראו חמושי חמאס רבים, שהורו להם לשבת על הרצפה. "הקשישה החלה לצרוח, היא הבחינה בפיר המנהרה ברצפה. אחד האנשים שהסיע אותנו אמר לה 'אל תדאגי, זה כמו עיר שם למטה".
"זה הרגע שבו הבנתי שאנחנו נכנסים למנהרות. כשהגענו לקרקע המנהרה, היה שם איש חמאס רעול פנים שצעק עלינו שישראל הרגה את המשפחה שלו, ואז לפתע הטון שלו השתנה", סיפרה. "הוא הוריד את המסכה, והציג את עצמו באנגלית בשם ג'יהאד. הוא סיפר שאבא שלו עבד עבור ישראלי, ואף אירח אותו בביתו לארוחת ערב פעם אחת, כשלישראלים עוד היה מותר להיכנס לרצועה".
"הייתי בהלם", היא משחזרת. "ברגע אחד הוא הפך להיות האדם שהתייחס אלינו בצורה האנושית ביותר מאז שנשבינו". על השהות במנהרות סיפרה: "היה שם חשוך ולח, וצר מכדי ששני אנשים יוכלו לעבור. המחסור בחמצן גרם לנו להיות מסוחררים כל הזמן, מתנשפים כל כמה צעדים".
אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית מסרה בתגובה לריאיון: "העדות של עמית סוסנה מרסקת את הלב, ומחייבת את העולם לפעול. הבחירה לומר את הדברים בקולה ובפניה היא גבורה אדירה. אנו מבקשות לחזק אותה ולעמוד לצידה בשעה זו, וממשיכות להדהד את הפשעים המיניים והמגדריים שבוצעו במלחמה.
"134 חטופות וחטופים נשארו בשבי החמאס, וחשופים להתעללות ולפגיעות מיניות. כל דקה בשבי היא סכנת נפשות. חובה על ממשלת ישראל ועל ממשלות העולם לעשות כל מה שדרוש כדי להחזיר אותם הביתה".