צה"ל פתח הלילה (שבת-ראשון) במבצע צבאי בג'בליה בהובלת אוגדה 98, לאחר שהתקבל מידע מודיעני לפיו חמאס שיקם את יכולותיו וחזר לפעול מחדש באזור. לאור עובדה זו, ד"ר עומר דוסטרי, חוקר ב"מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון", ב"מרכז לאסטרטגיה רבתי לישראל", ובתנועת "הביטחוניסטים", התראיין ל'מעריב'. 

בין היתר, אמר דוסרטי כי המטרה המרכזית של צה"ל היא להשמיד את תשתיותיו ויכולותיו המחודשות של חמאס, והמבצע נערך במסגרת פשיטה צבאית ממוקדת, בהתאם לחומר המודיעיני שהושג. 

לא רק ישראל: האיום הפנימי שמאיים להפיל את המשטר באיראן
מלחמת הסייבר עולה מדרגה - מומחה איראני מנסה לעשות סדר

חטיבת הנחל בזייתון (צילום: דובר צה''ל)
חטיבת הנחל בזייתון (צילום: דובר צה''ל)

ב-9 במאי 2024, פשטו כוחות צה"ל למרחב שכונת זייתון בעיר עזה, בהובלת אוגדה 99, במטרה דומה להשמיד את יכולותיו ותשתיותיו המחודשות של חמאס. שתי הפשיטות החלו לאחר לילה של תקיפות אוויריות נגד יעדי חמאס.

במקביל, בשבוע האחרון החל צה"ל לפעול גם באזור רפיח, השתלט על מעבר רפיח וכיתר את החלק המזרחי של פאתי העיר – אך הפעילות באזור מוגבלת ביותר בשל ההתנגדות האמריקאית והפעלת הלחצים המלווה אליה. לצד זאת, כמפעיל צה"ל אש-מנגד באמצעות כלי-טיס וארטילריה נגד יעדים במחנות המרכז, אולם גם פעילות זו נעשית בעצימות נמוכה מאוד.

מה הן המשמעויות של הפעילות הצבאית הנוכחית?
"צה"ל למעשה כבר כבש את האזורים שבהם הוא פועל כעת (למעט רפיח), ועתה נאלץ לשוב ולכבוש אותם. ברמה האסטרטגית-הצבאית, המציאות מראה פעם אחר פעם כי בכל מקום שצה"ל עוזב, חמאס ממהר לחזור ומצליח לשקם את יכולותיו ותשתיותיו הצבאיות והשלטוניות". 

עוד הוסיף דוסטרי כי עדות לכך התקבלה גם במבצע "ניתוח מקומי", שבמסגרתו צה"ל השתלט מחדש על בית החולים שיפא בעזה ב-18 במארס 2024. זאת לאחר שבית החולים נכבש כבר ב-15 בנובמבר 2023, אך לאחר שצה"ל נסוג ממנו, הוא חזר לשמש את מחבלי החמאס והג'יהאד כבסיס טרור.

ההרס בבית החולים שיפא (צילום: רשתות ערביות)
ההרס בבית החולים שיפא (צילום: רשתות ערביות)

דוסטרי הבהיר: "המשמעות היא כי אין ואקום. בכל מקום שצה"ל לא יהיה, חמאס יהיה. ולכן, ישראל חייבת לייצר נוכחות קבועה בכל רצועת עזה, על-מנת לוודא כי חמאס לא מרים את ראשו. ההשוואה למצב ביהודה-ושומרון אינה נכונה, שכן שם אין שלטון חמאס, ורמת הטרור נמוכה משמעותית מאשר בעזה (בעיקר בכל הקשור לתשתיות טרור ולרמת אמצעי-הלחימה). לכן, צה"ל יכול כיום להסתפק בפשיטות ממוקדות לתוך ערים וכפרים ערביים ביהודה-ושומרון במטרה לפעול נגד גורמי הטרור שם". 

עוד אמר: "יש לציין כי גם ביהודה-ושומרון, המצב התדרדר משמעותית משנת 2021 ומחייב מבצע צבאי נרחב וגדול בסגנון "חומת מגן", אך ישראל עסוקה כעת בעזה ועוד לא התמודדה עם חזית הצפון. בעזה, ישראל עדיין לא הכריעה את חמאס. ארגון הטרור הכמו-נאצי שולט בחלקים נרחבים מהרצועה, עדיין מתפקד כארגון צבאי ושלטוני, ומצליח לשקם את יכולותיו לאחר יציאת כוחות צה"ל. לכן, כל יציאה שוחקת את ההישגים של צה"ל, מסכנת שוב את הלוחמים, ומונעת את השגת יעדי המלחמה – הכרעת חמאס, השבת החטופים, ומניעת מצב שיאפשר הישנות של מתקפה דומה לשבעה באוקטובר". 

בצה"ל מבקרים בעילום שם את הממשלה באשר לאי-קבלת החלטה מדינת שמאפשרת לחמאס להמשיך לשלוט ברצועה. מה האפשרויות העומדות בפני ישראל בעניין זה?
"בפני ישראל ישנן שלוש אפשרויות מרכזיות. הראשונה, להשליט את הרשות הפלסטינית או מי מטעמה על עזה מבחינת היבטים אזרחיים. השנייה היא לקיים אחריות שלטונית משותפת של גורמים ממדינות ערב באזור (כגון מצרים, ירדן, איחוד-האמירויות וסעודיה). האפשרות השלישית היא נוכחות ישראלית קבועה בעזה, לפחות ברמה הביטחונית". 

כוחות צה''ל פועלים במרחב זייתון שבדרום העיר עזה (צילום: דובר צה''ל)
כוחות צה''ל פועלים במרחב זייתון שבדרום העיר עזה (צילום: דובר צה''ל)

עוד אמר דוסטרי כי שלטון של הרשות הפלסטינית אינה בא בחשבון. "לאחר התמיכה העצומה של ערביי יהודה-ושומרון בטבח שביצע חמאס בשבעה באוקטובר – כך על-פי שני סקרים שונים שנעשו לאחר המתקפה. זאת ועוד, כל עוד הרשות הפלסטינית מסיתה לטרור ולאנטישמיות, ומעודדת פיגועים באמצעות קצבאות למשפחות של מחבלים, המחשבה כי היא עשויה להיות "גורם מייצב", הינה אשליה מסוכנת ותו לא. לזאת יש לצרף את העובדה כיה רשות הפלסטינית הינה גוף מדינתי כושל שאינו מצליח לשלוט בערים ערביות ביהודה-ושומרון, כך שהסיכוי שהיא תשתלט על עזה הינה נמוכה מאוד". 

כוחות צה''ל ומפקדי אוגדת יהודה ושומרון בזירת הפיגוע (צילום: דובר צה''ל)
כוחות צה''ל ומפקדי אוגדת יהודה ושומרון בזירת הפיגוע (צילום: דובר צה''ל)

דוסטרי מסכם: "האפשרות השנייה אינה מעשית גם היא, לאור ההתנגדות של מדינות אלה, שאינן רוצות "להלבין" כיבוש צבאי ישראלי בעזה ולהצטייר כמי שתומכות במלחמה בעזה. מבחינת הביטחון הישראלי, אף אחד לא מבטיח כי מדינות אלה יצליחו לעשות סדר ולהשתלט על העניינים ברצועה. כך למשל, במשך עשורים שלמים אפשרה מצרים – ביודעין או לאו – את שטף הברחות אמצעי-הלחימה מסיני לעזה. האפשרות הפחות גרועה והרצויה ביותר מבחינת הביטחון".