משהו בצד הלבנוני קיבל החלטה להעלות הילוך בלחימה נגד ישראל. הגיע הזמן לכוון את הזרקור לצפון. על פי החלטת ממשלת ישראל, זירת עזה היא הזירה המרכזית ולבנון היא המשנית.
״פעם היית הגיבור שלי״: דני קושמרו סוגר חשבון עם אריק קלפטון
גופותיהם של יצחק גלרנטר, שני לוק ועמית בוסקילה אותרו בפשיטה ברצועה
אבל מצב הדברים הוא הפוך. חיזבאללה הוא צבא גדול פי כמה מחמאס, חיזבאללה חזק ומצויד יותר ממנו פי כמה. הוא גורם בימים האחרונים נזקים כבדים יותר לישראל פי כמה מחמאס.
כמו כן, בפעם הראשונה, ישראל מנהלת מלחמה בשטחה הריבוני בגבולה הצפוני בניגוד גמור לדוקטרינה של הביטחון הישראלי. מאז ומעולם, את המלחמה מנהלים בצד האויב ולא בחצרות הבתים שלנו. מאז השמיני לאוקטובר ישראל במלחמה עם חיזבאללה בצפון. לראשונה, על פי החלטת ממשלה פונו תושבים מבתיהם, דבר שיצר רצועת ביטחון שבה המלחמה מתנהלת בשטח הישראלי. דבר זה הוא לא רק בעיה טקטית אלא היא חושפת חולשה ישראלית ותקדים חמור לעתיד.
כאמור, חיזבאללה החליט בשבועות האחרונים להחריף את הלחימה, וזאת בעקבות מספר סיבות.
1. עונת השנה- מלחמות בלבנון קורות באביב ובקיץ. אין בוץ, יש צמחיה סבוכה, ולשני הצדדים הכי נוח כך לצדדים להתגושש.
2. עזה - חיזבאללה רואה מה קורה בעזה. חוסר יכולת ההכרעה. הוא שומע את ההצהרות ״עזה תחילה״ ומבין שהוא יכול להסלים.
3. לחץ הבין לאומי והבידוד המדיני - חיזבאללה רואה את המחלוקת הכבדה מול ארצות הברית ומבין שהדבר האחרון שביידן צריך עכשיו לפני הבחירות זו חזית לחימה חדשה של ישראל.
4. איראן - חיזבאללה הוא הזכיין של איראן בגבול הלבנון. סביר להניח שאיראן נתנה אור ירוק, אולי בשתיקה ואולי בהנחיה מפורשת להגביר את הלחץ. במיוחד אחרי אירוע 13 באפריל.
5. שינוי משוואה- החיזבאללה חוטף לא מעט מישראל, זאת עם מעל ל-500 מחבלים שחוסלו עד כה. צה״ל שלל לו יכולות לחימה והחל במדיניות החיסולים. חיזבאללה מבין, מפנים ומנסה לשנות משוואה.
בכל יום בשבועות האחרונים, חיזבאללה יורה בין 100-200 טילים לצפון. הוא הרחיב את גזרת הירי ממרכז רמת הגולן דרך קוו גדות ועד צפון העיר נהריה. היקף החימוש הוא מגוון וכולל כלי תקיפה חדשים, החל ממל״טים יורי טילים, חימוש מדויק, נ״ט ארוכי טווח ועוד רבים אחרים.
חיזבאללה פועל למטרות אסטרטגיות החל מירי מסיבי על יחידת הבקרה האווירית במירון, שיגור רחפן מונחה למתקן של "טל שמים״ ליד צומת גולני, ונטרול אמצעי תצפית. מעל כל זאת, מאז הטבח ב-7 באוקטובר, נהרגו בצפון 24 חיילים ואזרחים, שישה מהם רק בשלושת השבועות האחרונים.
כעת, ההחלטה נמצאת בידי הדרג המדיני הישראלי. הוא נדרש לעשות עכשיו את הערכת המצב ולקבל החלטה ביחס ללבנון. על המדינאים לדון בשאלות האם להפוך כיוון להכריז על הצפון כזירה ראשית ולא משנית. האם ישראל תמשיך לנהל את המלחמה בשטחה או תעביר אותה לצד האויב. וכיצד מחזירים את ההרתעה בצפון ובכלל במזרח התיכון.