לפני יומיים פורסם כי חמאס סירב ודחה את עסקת החטופים תחת המתווה שהוצע על ידי הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן. בהמשך יצאה גם רשימת התיקונים והדרישות העדכניות של הארגון, שמנכיחה את גודל הפערים בין ישראל לחמאס, שהוגדרו על ידי היועץ לביטחון לאומי בבית הלבן ג'ייק סאליבן כ"קטנים ולא משמעותיים". כדי לערוך סדר בגל ההתרחשויות, נועדנו לשיחה עם ד"ר הראל חורב, חוקר בכיר במרכז דיין לחקר המזרח התיכון.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
אנחנו אחרי מה שהוגדרו "כתיקוני חמאס" האם יש אפשרות ממשית לעסקה?
"ברור לגמרי שלא מדובר בתיקונים קטנים כפי שכמה מדובריהם ואוהדיהם מנסים להציג זאת. התיקון הבעייתי ביותר הוא זה שמבקש לשלול מישראל כול יכולת להפעיל מנוף צבאי בשלב המו"מ לקראת השלב השני וללא הגבלת זמן. המשמעות היא שחמאס יוכל לדרוש איזה מחיר שהוא רק רוצה בשביל חטופים ולמעשה להחזיק בהם ככל שירצה ולכמה זמן שירצה. זה כמובן לא יעלה על הדעת. הסכמה לתנאי הזה אולי תביא את החטופים מהסבב הראשון אבל תהיה בגידה, ואין לי דרך קלה יותר לומר זאת, בחטופים הצעירים של השלב השני שחלקם - במיוחד אלו שחמאס משקר שאינו יודע היכן הם - לא יראו אור שמש עוד שנים רבות. מה ימנע מחמאס להחזיקם כתעודת ביטוח לעתיד אם לישראל אין שום מנוף לחץ על מנת לשחררם? מאחר שסנואר איננו טיפש והוא יודע שישראל לא יכולה להסכים לתנאי שכזה, זוהי עוד ראיה ברורה לכך שהוא איננו רוצה בעסקה. יש גם דרישה לשיקום הרצועה כבר בהתחלה. בכך חמאס רוצה להרוויח את התגמול שלו להפסקת האש כבר בהתחלה וגם לסבך את ישראל ולמנוע ממנה לפעול ולזרוע הרס מחדש. "
מה אתה אומר על ההתנהלות של האמריקאים בכל הסוגייה הזו?
"בעייתית ביותר מלכתחילה. בעיני הם הזיקו לחטופים יותר משהועילו, מתוך קריאה מעוותת ואי-הבנה בסיסית של האופן בו פועלים במזרח התיכון. זו לא "מחלה" חדשה שלהם ואני מקווה שמה שקרה עכשיו יגרום להם להרהר ביעילות הפעלת הלחץ עלינו במקום להפעיל לחץ משתק על חמאס - ולהתעשת."
יש פה למעשה הצטברות של דברים שעוזרת לגבש את תמונת המצב שממנה עולה כי החמאס ממשיך בסירובו
"אכן. הראיות מהימים האחרונים מחזקות את ההערכה שסינואר איננו רוצה עדיין בעסקה כיוון שהוא רוצה להוריד את ישראל על ברכיה על ידי הגברת הלחץ הפנימי בעניין החטופים והגברת הלחץ החיצוני שיהרוס את מעמדה הבינלאומי של ישראל. בעיני הוא אופטימי מדי וכדרכם של ג'האדיסטים גם ילדותי ומקסימליסטי מדי בתקוות שלו. התנאים שהציב מראים שאיננו רוצה בעסקה. החשיפה של הוולסטריט ג'ורנל בדבר המגעים של סינוואר עם הנהגת החוץ מבהירים לנו גם הם בצורה שמי שכל הזמן מנע כאן עסקאות זה סינוואר שמדבר בצורה מפורשת למדי על הקורבנות שהוא מוכן להקריב על מנת להביא למיטוט ישראל. הראייה השלישית היא המסמך שפורסם לגבי מה ישראל הסכימה לתת שכולל בעצם עצירת לחימה ונסיגה מלאה. מאחר שסינוואר איננו רוצה בעסקה הוא מציג קשיים חדשים ואפשר להיות בטוח שגם אם נקבל חלילה את התנאים הנוכחיים, יוצגו לנו תנאים חדשים. לצערי אין לנו כרגע ברירות אלא לחזור לכתישה עקבית של חמאס."
נעבור לצפון באופן הכי פשוט עד מתי נמשיך במצב הזה מה שיקולי המנהיגים?
"אני חושב שהשיקול המרכזי הוא לרכז מאמץ ברצועה ולמצות שם את המהלך הצבאי. מבחינה צבאית טהורה זה שיקול נכון. לא עוצרים שור בדישו ובוודאי שאסור לשדר חולשה וחוסר עקביות במעבר תזזיתי מזירה לזירה, עם כל התסכול והצער העצום על מה שקורה בצפון. יש ברצועה עוד עבודה שכדי להביאה לסף סביר נדרש עוד חודש חודש וחצי, ולכן הצבא בצדק מרכז שם מאמץ רק צריך לראות שכעת לאחר הסירוב של חמאס, הצבא יקבל מהדרג המדיני את האישור לפעול שם כמו שצריך, ולא לעבוד בצורה איטית. נכון יותר שלא לחלק כרגע מאמצים כי יומו של חיזבאללה יגיע וזה יהיה כשנגיע לאותו סף קריטי בעזה. בכל מקרה צריך לקחת בחשבון שבמצב נפיץ כזה המציאות יכולה להשתנות במהירות אם יקרה משהו שישבור את הכלים בצורה כזאת, שישראל לא תוכל שלא להגיב במלוא העוצמה."