מתווה ״חוק הגיוס״, שהוחל עליו דין הרציפות בכנסת ישראל בשבוע שעבר הוא לא מוסרי ולא צודק. הוא חרפה לעם ישראל ולמדינת ישראל. המיעוט החרדי הוא מיעוט בדלני שבדלנותו זוכה להכרה מצד מפלגות השלטון. כנסת ישראל מחבקת את בדלנותו והתעלקותו על החברה הישראלית, ומעניקה לו הכרה רשמית - דם ילד חרדי חשוב יותר מדמם של בני הלוחמים.
אלוף במיל': "יכולנו להביס את חמאס - נתניהו לא רצה"
הריקוד האחרון שלו? גם נתניהו לא מכיר פתרון לאיום חוק הגיוס
עד כאן הדברים מהבטן, הוויכוח הערכי. עכשיו בואו ניכנס לעובי הקורה של בעיית כח האדם של צה״ל. השביעי באוקטובר מצא את צה״ל לא מוכן: לא ברמה המודיעינית, לא במלאי החימוש, וכן, גם לא בהיקפי כח אדם.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
מי שהציל את עם ישראל מהחידלון של צמרת צה״ל והדרג המדיני היו האמריקאים ששלחו רכבת אווירית של חימושים ונשק. במקביל, הרוח הישראלית - מאות אלפי חיילי המילואים התייצבו בקווי החזית בעזה, בצפון, באיו"ש ובכל החזיתות.
אגף כח אדם (אכ"א) בצה״ל, בפיקודו של האלוף יניב עשור, התנהל ברשלנות ערב המלחמה. רשלנות שלא נופלת מההתנהלות הכושלת של אמ״ן. לצה״ל אמור להיות עודף של חיילים ולוחמים, גם בלי הציבור החרדי. אך בפועל, מדי שנה הולך וגדל היקף הנערים שלא מתגייסים, ובכל שנה מסגרות שלמות של מילואים לא נקראות לפעילות - כך למשל לוחמי ספינות הדבורה והדבור של חיל הים, מסגרות של טכנאים ומכונאים בחיל האוויר, חיילי מפקדות ועוד.
במשך שנים התנהל צה״ל בנושא כוח האדם כמו בתכנית ריאליטי בסגנון "רוקדים עם כוכבים" - הצבעות הציבור ניהלו את אכ"א, ולא אכ"א ניהל את המשאב האנושי של ביטחון ישראל.
לפני הפשלה של חיל המודיעין בשבעה באוקטובר, כל אם עבריה רצתה שבנה או בתה ישרתו ב-8200. ספסרי תעשיית ההייטק פתחו בגלילות משרדי גיוס כח אדם כדי לקלוט את פרחי החייל לתעשייה, כשהם מרופדים במשכורות עתק. יחידות השדה ניהלו מאבק על יתרת כח האדם, כאשר אכ״א מאפשר את המצב מבלי לבחון באמת את האיומים והאתגרים ארוכי טווח.
כך למשל, כאשר גברו אירועי הטרור בישראל ובאיו"ש - בני הנוער ביקשו להתגייס בהמוניהם למג״ב. בחלק לא קטן מהמקרים צה״ל קיבל את הבקשות. האם זה היה נכון? כנראה שלא. משימות שיטור הן לא לב ליבו של הצבא. הצבא צריך קודם כל לבנות כח מתמרן הכולל שריון, תותחנים, חי״ר והנדסה.
בפועל - באכ״א נרדמו על האף. צה״ל התקשה למלא את מכסות הגיוס בחילות המתמרנים. בחלק מהמערכים לא רק שלא הגדיל אותם - הוא נאלץ לצמצם אותם, כמו למשל סגירת חטיבות שריון, טייסות מסוקי תקיפה ותובלה ועוד.
ואז הגיע השבעה באוקטובר, ובצה״ל בכלל ובאכ״א בפרט מצאו את עצמם עם המכנסיים למטה: חסרים לוחמים, חסרות מסגרות, חסרות אוגדות וחטיבות.
והפתרון? מנסים להציל את המצב בשליחת חיילים בהכשרה למלא את השורות ובדחיקת מפקדי ההכשרות להאיץ את האימונים. כך למשל למרות עומסי החום הכבדים נשלחו טירונים בגולני לאימון פיזי. התוצאה? - לוחם אחד במצב קשה ואחר במצב קל ממכת חום. כך למשל טירוני הנדסה קרבית נאלצים להישאר גם חמש שבתות ברצף בלי חופשה, כי המפקדים מנסים לדחוס להם תכנים ולהכשיר אותם ללחימה כמה שיותר מהר. זה קורה גם בשריון, כשהטירונים של מרץ כבר לקחו חלק בתפקידי אבטחה במעגלים עורפיים יותר בעוטף עזה. בשבוע שעבר זה נעשה בחיל האוויר במערך ההגנה האווירית כאשר הוקם גדוד נוסף של כיפת ברזל תוך צמצום כח אדם בכל מערך ההגנה האווירית.
צה״ל חייב להתכנס אל תוך עצמו ולייצר תוכנית התייעלות של כוח אדם, ללמוד איך לנתב את המשאב האנושי לפי הצרכים המבצעיים. סוגיית הבדלנים החרדים היא סוגיה ערכית כואבת. הם חייבים להתגייס לצה״ל ולקחת חלק בנטל. אבל אל תקנו את הספינים של מערכת הביטחון שטוענת שרק החרדים יצילו את צה״ל ממחסור בכוח אדם.