ועדת השרים אישרה הבוקר (ראשון) הארכת גיל הפטור שירות המילואים מ-40 ל-41. תא"ל (מיל') רו"ח ראם עמינח, לשעבר היועץ הכלכלי של הרמטכ"ל, שוחח עם ענת דוידוב בתכנית "איפה הכסף?" ברדיו 103FM וסיפר, בין היתר, על ההשלכות הכלכליות של השינוי הזה.
שכח את חוק הגיוס? גולדקנופף: "אם לא התורה, מי יגן עלינו?" | צפו
תחילה, הוא הסביר על משמעות החוק: "בצו 8 אפשר להזמין אותך ליותר ימי מילואים האמורים להזמין אותך לפי החוק, אך צו 8 אינו אוכף גיל. איש מילואים שהגיע לגיל השחרור, את לא יכולה לשלוח לו צו 8, כי הוא כבר לא עושה מילואים. ולכן החוק לא עוסק במספר הימים, אלא החוק עוסק אך ורק בגיל הפטור. ברגע שיוסיפו שנה לגיל הפטור אפשר יהיה להזמין בצו 8 את מי שירצו, וזו הסיבה שחוק עוסק בגיל הפטור".
הוא הוסיף: "החוק עוסק בהארכת גיל הפטור בשנה אחת. מדובר על סדר גודל של כ-7,000 איש. מתוכם בערך כ-2,000 היו מסכימים להתנדב גם בלי החוק, יש כ-1,000 שהחוק לא רלוונטי עבורם כי הם לא שימושיים בכשירות שלהם, ויש כ-1,000 שלא ירצו לבוא בכל מקרה - זאת אומרת שבכל האירוע הזה אנחנו מדברים על סדר גודל של 3,000 איש. אם אנו מסתכלים על סדירים שעושים 12 חודשים זה סדר גודל של 250 חיילים סדירים שהיו פותרים את הבעיה, זה הכל".
לגבי העלות של המהלך, עמינח אמר: "עלות ישירה של כ-30,000 איש שהוזמנו לצו 8 הוא כ-90 מיליון עלות ישירה לצבא, אבל יש גם עלות ישירה למשק. מכיוון שהמעסיק הוא המממן העיקרי של אנשי המילואים, כאשר עובד עובד בחברה והוא יוצא למילואים ונגרם למעביד נזק של 100 שקל, הצבא ישלם למעביד בערך 30 שקל, כלומר את רוב העלות סופג המעביד. אם מחשבים את זה העלות הישירה למשק היא כ-300 מיליון שקל, הכסף הישיר הוא לא הבעיה האמיתית.
הוא הוסיף: "הבעיה גדולה היא המציאות שמעסיקים חוששים להעסיק את אנשי המילואים. אם מדינת ישראל רוצה לפצות את אנשי המילואים היא צריכה לעשות את זה לא על חשבון המעסיק, ולא ע"י חקיקה שהמעביד ספג ומימן את המילואים וגם יהיה ניתן לתבוע אותו במקרה פיטורין".
לגבי החלופה שהוא מציע, אמר התא"ל במיל': "אנחנו חייבים לגייס את החרדים. אנחנו חייבים עוד חיילים בצבא, החקיקה הזו עלולה להביא למצב שאנו נמשיך למסמס נושא החרדים. ברגע שלא תוכלי להגדיל את כמות ימי מילואים לא תהיה לך ברירה, הצבאי יגיד שהוא חייב את החרדים. החקיקה הזו דוחה עוד קצת את נושא החרדים - אם החרדים יתגייסו ויעבדו, זה שווה ערך ל-150 מיליארד שקל בשנה, פי 2.5 מתקציב הביטחון".