בשבועות האחרונים מתנהל שיח ער בתקשורת האמריקנית על האפשרות לקידום הסכם בילטראלי בין ארה"ב לסעודיה, ככל שההסכם הגדול עם ישראל לא יבשיל. זאת, בייחוד נוכח ההערכה כי, לעת עתה, קיימים מכשולים כבדים בפני עסקת הנורמליזציה עוד בתקופת הממשל הנוכחי בארה"ב, נוכח השילוב בין מספר תהליכים.
"המלחמה תימשך עוד שלוש שנים": באיראן ובלבנון צריכים לחשוש?
לאחר ששוחרר מהכלא: השייח' יוסוף אל-באז עוכב לחקירה בגין הדבר הבא
בראש ובראשונה, התשובה השלילית של חמאס למתווה החדש שהציע ראש הממשלה נתניהו והקושי הרב הניצב בפני יורש העצר לקדם הסכם כל עוד נמשכת המלחמה בעזה. זאת, לצד הסירוב של נתניהו להיענות לדרישות לשלב את הרשות הפלסטינית בתהליכי השיקום ברצועה ולהציג אופק מדיני לפלסטינים. לכך יש להוסיף את סד הזמנים הפוליטי בארה"ב לקראת הבחירות לנשיאות, שלמעשה הופך את הסיכוי להשיג אישור רחב בסנאט למשימה כמעט בלתי אפשרית (כזכור, לאישור ברית ההגנה בין ארה"ב לסעודיה נדרש רוב מיוחד של 67 סנטורים).
נוכח זאת עולה כאמור השאלה האם תיתכן עסקה בילטראלית בין ארה"ב לסעודיה? לכאורה, ניתן לטעון כי עדיפה ציפור אחת ביד משתיים על העץ, ויתכן כי הנשיא ביידן ויורש העצר, מוחמד בן סלמאן, יהיו מוכנים לחתום על עסקה כזו, גם אם מרודדת בתכנים, כדי להניח את התשתית לעסקה רחבה יותר לאחר הבחירות, הכוללת גם נורמליזציה עם ישראל.
זאת בייחוד נוכח הטענות הנשמעות מצד גורמי ממשל בכירים ופרשנים שונים כי מרבית המרכיבים של העסקה כבר סוכמו (הפרשן והעיתונאי תומאס פרידמן טען במאמר שפרסם לפני כחודש כ-90% סוכמו). הנשיא ביידן אף שואף לקדם עסקה בשל היתרונות האסטרטגיים והכלכליים הרחבים שארה"ב עשויה להפיק מעסקה שכזו - הרחקת סעודיה מסין, כינון ברית אזורית נגד איראן והורדת מחירי הנפט.
עם זאת, ניצבים מספר מכשולים משמעותיים שמציבים סימני שאלה גדולים האם עסקה בילטראלית אכן אפשרית. כזכור, יורש העצר הציב בפני ביידן שלוש דרישות מרכזיות כתנאי לנורמליזציה (ברית הגנה בין סעודיה לארה"ב, מכירות נשק חדיש ופיתוח תוכנית גרעין אזרחי בממלכה).
סוגיית ברית ההגנה מהווה מכשול שנראה, כרגע לפחות, בלתי עביר בשל הרוב המיוחד שנדרש בסנאט. לא בכדי יורש העצר מעוניין באישור הסנאט. הוא רוצה למנוע מצב בו נשיא חדש יוכל לשנות את מדיניותו כלפי הממלכה ולבטל את ההסכם, כפי שטראמפ עשה עם הסכם הגרעין עם איראן ב-2018. דוגמא נוספת היא הסכם הביטחון לעשר שנים שביידן חתם בימים האחרונים עם נשיא אוקראינה זלנסקי, שאינו מחייב את הנשיא הבא.
מהצד האחר, ניצבים בפני הנשיא ביידן אילוצים מדיניים ופוליטיים כבדי משקל. סביר כי גם הסכם מרודד יזכה לביקורת חריפה מצד חוגים רחבים במפלגה הדמוקרטית (ובראשם הפרוגרסיביים), שאינם שוכחים ליורש העצר את הרצח של העיתונאי חשוקג'י ולתפיסתם סעודיה הינה דיקטטורה שמפירה בשיטתיות זכויות אדם.
גם מהצד הרפובליקני יטיחו ביקורת נוקבת בנשיא על כך שהסכם בילטראלי יפגע באינטרסים רחבים של ישראל, ועלול דווקא להרחיק עוד יותר את הסיכויים לעסקת הנורמליזציה. יתרה מכך, ספק רב אם ללא נורמליזציה, ביידן יהיה מוכן ומסוגל לאשר תמורות מהותיות לסעודיה (נשק, גרעין), גם אם אינן דורשות רוב מיוחד בסנאט.
על כן, בשורה התחתונה, נראה כי ללא קידום עסקת חטופים ותפנית בעמדתו של ראה"מ ביחס לרש"פ, נראה כי עסקת הנורמליזציה תיאלץ להידחות לממשל הבא. באשר לעסקה הבילטראלית, קיימת אמנם האפשרות כי ארה"ב וסעודיה אכן יחתמו על מסגרת הבנות כללית, אך מדובר יהיה בהבנות שלא יחייבו את הממשל הבא, ולכן בפועל יהיו בלי "בשר" אמיתי, וחשיבותן תהיה בעיקר במימד ההצהרתי.
מה יקרה בממשל הבא? רב הנסתר על הגלוי האם הסיכויים לעסקה כזו או אחרת גדולים או קטנים יותר במידה וטראמפ יהיה נשיא. נראה כי בתרחיש בו המלחמה מסתיימת וההסכמים בין ארה"ב לסעודיה זוכים להסכמה רחבה בישראל, ישנם סיכויים רבים כי יושג הרוב הנדרש בסנאט, בלי קשר ישיר לזהותו של הנשיא הבא. בסופו של יום, אחרי הבחירות, האילוצים הפוליטיים של חלק גדול מהסנטורים יהיו קטנים בהרבה, ומרביתם תומכים בישראל, כפי שגם הוכח באישור חבילת הסיוע בהיקף של מיליארדי דולרים לפני כחודשיים.
מכל מקום, לפני שנספיד את עסקת הנורמליזציה, צריך לקוות שראש הממשלה יקבל את ההחלטות שיסללו את הדרך לקידום עסקת הנורמליזציה ההיסטורית כבר בשבועות הקרובים, הטומנת בחובה פוטנציאל להחזרת ישראל למסלול של עוצמה אסטרטגית רב-מימדית. ימים יגידו האם נתניהו מתכנן למסור את הבשורה המדינית הגדולה ביחס לנורמליזציה בנאומו הצפוי בקונגרס בעוד כחודש.
ד"ר (סא"ל מיל') שי הר-צבי ראש התחום הבינלאומי והאזורי במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן לשעבר, מנכ"ל בפועל של המשרד לנושאים אסטרטגיים