מלחמת חרבות ברזל: קצת אחרי חצות (בין ראשון לשני) לוחמי פלוגת ״המסייעת״ בגדוד 8114 של חטיבת הנגב 12 השלימו את ההכנות האחרונות לקראת יציאה למבצע האחרון בגזרת התעסוקה שלהם בחודש וחצי האחרונים בחטיבת בנימין ביהודה ושומרון. המשימה הגיעה בחשאי לכפר סילוואד, כפר המזוהה בשנים האחרונות עם תנועת החמאס. בכפר גרעין משמעותי של מחבלי חמאס, אשר ביצעו פיגועים כנגד ישראל.
נתניהו לא חידש הרבה בראיונו לערוץ 14, אך שיגר מסר פוליטי ברור | אנה ברסקי
הדריכות משני צידי הגבול בשיא, וכל צד מחכה לפעילות ואי הפעילות של האחר | אבי אשכנזי
לאחר תדריך של מפקד הפלוגה. סרן בן טייב מהנדס בכיר בחברת היי טיק והלוחמים עולים על הכלים. הפעם מדובר במבצע גדול, משמעותי. כניסה של כוח בסדר גודל של חטיבה. אליו מצטרפים לוחמים ורכזי השב״כ. לוחמי פלוגת המסייעת אמורים כאמור להגיע רגלית ובאופן חשאי אל מרכז הכפר.
לאחר נסיעה של כרבע שעה בג׳יפים הצבאים הממוגנים, בג׳יפ הדוד הקטן מצטופפים חמישה לוחמים במילואים - המ״פ בן טייב מטירת הכרמל, הקשר דוד ואנונו מתנחל מהיישוב נופי פרת, צעיר הלוחמים רותם יוסף מקרית אתא, החובש דורון גושן עובד בכיר בעיריית גבעתיים, וותיק הלוחמים פליקס טולצינסקי שמעיד על עצמו ״כשמלאן משדרות״. בקיצור ישראל על כל הגוונים.
רק בימים האחרונים אמרו ללוחמי הפלוגה כי בתום התעסוקה באיוש צה״ל זקוק להם לעוד סבב של לחימה. הממשלה אישרה כמה שעות קודם לכן את התקנות להאריך את ימי המילואים למי שמשרת את המדינה. ובממשלת ישראל ובצה״ל לא ממתינים, החבר׳ה ממשיכים לעוד חמישה שבועות לפחות במילואים בגזרת עזה. המחשבות בג׳יפ הן על המשפחה בבית. הנשים על סף קריסה. הן אוחזות בנטל המשמעותי.
הילדים מפתחים סממנים של חרדת נטישה מאז ה-7 באוקטובר, כל האבות כאן הם נוכחים נפקדים בעיני ילדיהם הקטנים. האבא הגיבור הוא עכשיו אבא בשיחות טלפון, בחופשות קצרות אחת לכמה שבועות. הבעיות של הלוחמים הללו לא מסתימות רק בזוגיות ובתא המשפחתי אלא גם במקומות העבודה, בעסקים ובלימודים. שליש מהם הודיע למפקדים כי זהו, הם יתקשו לסחוב עוד.
כלי הרכב הכבדים נעצרים בקצה גבעה כמה קילומטרים מהיעד. לאחר המתנה של כמה דקות מתקבל בקשר האישור מהחפ"ק הקדמי להתקדם. מתחילים בסדר תנועה. המפקד בראש, לצידו הקשר. תחילה מטפסים עלייה חדה. השביל עולה ועולה. האוויר בריאות כבר נגמר. מתחת לקרמי כבר מצטברת הזיעה. מיד בסוף הרכס מתחיל האתגר הרגלי הבא. ירידה חדה של שלושה ק״מ, תוואי שטח קשה להליכה. הגוף כל הזמן מנסה לבלום, לא ליפול. מרחוק רואים את אורות רחובות הכפר שלאט לאט כבים.
לאחר הליכה קשה מגיעים למעטפת הכפר, הכוח חוצה את הכביש בתנועה מאובטחת. אבל מעשה שטן וכלי רכב מתקרב, יתר הכוח נשכב. מוריד את הצללית. חלק מהלוחמים נשכב בתוך השיחים הקוצנים. הרכב ממשיך מבלי להבחין בכוח. עכשיו מתקדמים במהירות.
התנועה ברחובות הכפר שישן נעשתה בחשאי, צעדים שקטים, קני כלי הנשק מלווים את מבטם של הלוחמים, האצבעות על ההדק. לאחר הליכה של עוד שניים וחצי ק״מ בתוך הכפר, כוח החוד מתמקד מול יעד מספר 25 שהעביר השב״כ. המספר יעד הוא רק מספר סידורי. בפועל היעד הראשון היה בעדיפות עליונה.
הכוח מאתר את הבית, כלי הפריצה מוכנים, לאחר דקותיים ניתן האור הירוק. הכוח פורץ פנימה. מדובר בווילה שהיא ארמון עם חמישה מפלסים. הכל מצופה בשיש איכותי. ההורים המבוגרים גרים במפלס התחתון.
השב״כ העביר לכוח את שמו של אחד הבנים. איש חמאס החשוד בעבירות הקשורות באמצעי לחימה. הכניסה לבית מאובטחת, התנועה מתבצעת בחיפויים של הלוחמים, אחד מחפה על האחר. בני הבית מתעוררים מבוהלים, הילדים הקטנים פורצים בבכי למראה הלוחמים רעולי הפנים עם הנשקים ואפודי הקרב.
בני הבית מרוכזים בסלון. בתוך דקותיים באמצעות המידע של השב״כ החשוד הבן הגדול נחשף על ידי הלוחמים. הוא נדרש לקום מהספה בסלון. שלא לנגד משפחתו מובילים הלוחמים את החשוד למבואה שם הם אוזקים אותו.
בבנין הסמוך מתגורר מבוקש נוסף, הכוח נע במהירות. הנוהל חוזר על עצמו: כיתור המבנה, פריצה, ריכוז בני הבית ואיתור החשוד. סרן בן טייב מודיע בתום הכניסה לבית השלישי במתחם כי הצליח לעצור שלוש מתוך השלוש ברשימת העצורים שהשב״כ ביקש לאתר ולעצור. המודיעין היה מדויק.
רגע לאחר הדיווח הקשר החל להישמע קול המואזין. עוד דקות האור יעלה על רחובות הכפר. בחטיבת בנימין מבינים שזהו, זה הזמן לקפל את הכוח ולצאת בשיירת הרכבים המשוריינים מהכפר. הבוקר לוחמי סייעת 8114 ילכו לתפוס תנומה קצרה, מחר הם כבר היו בדרכם למשימה הבאה בעזה.