השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הוא כנראה השר הכי מוכשר בממשלה שמסוגל בתוך יממה להפיץ מידע שעובר בסמוך לעובדות ולאמת. אחרי שערוץ החדשות החדש נפל בפרסום על מינוי ראש אג״מ במשטרה. הגיע הבוקר ודקות לאחר שדווח שד״ר מוחמד אבו סלינה מנהל בית החולים שיפא שוחרר.
סערת שחרור האסירים הפלסטינים: כל האצבעות מופנות לבן גביר
בית חאנון תחילה: ישראל בוחנת פיילוט חדש ליום שאחרי המלחמה | דיווח
השר בן גביר מיהר להדליק את חבריו השרים ודרש את הדחתו של ראש השב״כ. ״שחרור מנהל בית החולים שיפא בעזה יחד עם עוד עשרות מחבלים היא הפקרות ביטחונית. הגיע הזמן שראש הממשלה יעצור את גלנט ואת ראש השב"כ מלנהל מדיניות עצמאית מנוגדת לעמדת הקבינט והממשלה״.
אלא שבמקרה זה בן גביר הוא האשם המרכזי והראשון. הוא השר שאחראי על שרות בתי הסוהר. ״כלכלת מעצרים״ מונהגת כבר יותר מחודשיים. מידי יום השב״כ וצה״ל מקיימים תיעדופים את מי מהמחבלים לעצור את מי מהמחבלים העצורים לשחרר. זה נכון לאיו״ש וזה נכון לעזה. אגב ד״ר מוחמד אבו סלינה הוא לא הדמות הדרמטית ששוחררה לאחרונה. לפני כשבועיים שוחררו שני בכירי חמאס ממעצר מנהלי בשל חאליד אבו ערפה שר של ירושלים בחמאס. וכן את עזיז אלדויכ בכיר החמאס באיו״ש.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
גורם ביטחוני אמר כי מדובר בשני עצורים מנהליים שסיימו את מעצרם המנהלי ושוחררו. לטענת הגורם השחרור בוצע ברקע מצוקת הכליאה בבתי הכלא והתעדוף שמבוצע באופן שוטף להארכות מנהליים ומעצר מבוקשים. שחרור מנהל שיפא יתוחקר כנראה שבשב״כ לא הבינו את עוצמת הנראות בשחרור של האיש שבגד בשבועת היפוקרטיס. ואיפשר להפוך את בית החולים אותו ניהל ביד רמה לאכסניה לאחד מארגוני הטרור הרצחנים שידעה האנושות.
בשב״כ יתחקרו את הדברים באופן מעמיק מדובר בארגון שיודע לעשות לעצמו חשבון נפש אמיתי בלי עיגול פינות והנחות. אבל סיפור החידלון של המשרד לבטחון לאומי נחשף לפני כחודש עם ירי הטילים מהצפון והשרפות ששרפו בעקבות כך את הגליל. גם אז כמו היום השר בן גביר העדיף לציץ אחרי ההופעה ״למה לבנון לא עולה באש״.
השר האחראי על נציבות הכבאות לא דאג לוודא שעשרות אולי מאות לוחמי אש יעלו צפונה עם הציוד שלהם להיערך לשריפות כשחיזבאללה צפוי להביא לשריפת שדות ויערות בצפון. השר לביטחון לאומי העדיף לככב בטיק טוק במקום לנהל את המערכה.
סיפור הכליאה מתחיל עוד בתקופה שיעקוב גנות היה היציב השב״ס. אחרי הבריחה של בני סלע מידי שוטרי משטרת תל אביב התקבלה החלטה על ידי השר לביטחון הפנים אז אבי דיכטר. הוחלט כי שב״ס יהפוך לרשות כליאה לאומית. כל נושא הכליאה הובלת העצורים והאסירים יהיה באחריות שב״ס. הרבה כסף השריעה המדינה על המהלך שקבע כי מתקני הכליאה הביטחוניים יעברו מצה״ל לשב״ס ובתי המעצר הפלילים יעברו מהמשטרה לשב״ס.
על פי התוכנית שב״ס אף יערך לקלוט שבויי מלחמה ועצורים בטחונים בימי מלחמה, לשם כך היה שב״ס צריך להיערך עם אגפים מדוללים או מתחמים שניתן בשעת חירום להפוך אותם למתקני כליאה. את זה לא עשו בשב״ס. מאז פרוץ המלחמה לפני תשעה חודשים עצרו צה״ל והשב״כ מעל 4,200 מחבלים. כנראה שהמספרים אף גדולים יותר אם מסתכלים על הדלת המסתובבת במתקן הכליאה המאולתר שהקים צה״ל בשדה תימן.
בצה״ל שלא כמו בשב״ס יש אנשים יצירתיים. הם הבינו שאי אפשר לסמוך על המשרד לביטחון לאומי והסבו מספר סככות ימ"חים למתקן כליאה. הניחו מערכות גדרות סביבם איתרו כוח אדם מקרב אנשי מילואים (היו בזה לא מעט תקלות). צודקים בשב״כ כי במשך כשנה הם עושים הכל כדי לגרום למשרד לביטחון לאומי בראשותו של השר בן גביר לפעול ולהגדיל את מקומית הכליאה. גם המלל בראשותו של הנגבי נכנס לתמונה. הנחיות הועברו. אבל הביצוע? נתקע איפה שהוא בין המסרונים לציוצים.
הסיפור היום מלמד איך לא מנהלים כך מלחמה ובוודאי לא כזאת שנמשכת תשעה חודשים ולא רואים את סופה. כאשר דרג מדיני לא מפסיק לתקוף את הדרג הצבאי והמבצעי. כאשר כל ארגון מפיל את האחריות על האחר. בעוד ימים צה״ל ישלים את השלב השני - הלחימה העצימה ברפיח ובעזה. איך יראה היום שאחרי אף אחד לא יודע לשרטט במדויק. במערכה שלא מנוהלת קשה לצפות שיהיה לה תסריט סיום שתוכנן, שהוכן, ונבחן מראש.