הבוקר הותר לפרסום כי רס"ל טל להט, לוחם מגלן בן 21 מכפר סבא, נהרג אתמול (שלישי) בקרבות בשכונת רימל בעיר עזה, לאחר שנפגע מירי צלפים. הוא השאיר הורים, אח בכור ובת זוג.
דודו של טל, אודי סורקיס, מסר כי המשפחה עדין לא יודעת מהן נסיבות מותו: "אנחנו עוד לא יודעים מה קרה שם. יש שמועות שמתחילות להגיע, אבל לא קיבלנו עדין שום עדכון רשמי", אמר לרדיו 103FM. "אחותי איבדה את האבא שלה והבן שלה בתוך שלושה שבועות", המשיך.
הותר לפרסום: רס"ל טל להט נהרג בקרבות בעיר עזה
הותירו שלושה ילדים: נועה וניר ברנס נהרגו מפגיעת רקטה ברמת הגולן
הוריו של טל, רן ורונית להט, התראיינו לכאן רשת ב', וסיפרו על בנם. הם סיפרו כי היה אופטימי וחייכן. "הוא ראה בשירות משמעות גדולה. הוא נלחם בנחל עוז. לפני חודשיים הציעו לו תפקיד אחר ביחידה אבל הוא היה צריך לעבור הכשרה ובגלל זה לא היה מוכן ללכת - כי הוא אמר שהוא לא יכול לנטוש את החברים שלו שנלחמים ברפיח".
הם ציינו כי היה אמור להשתחרר בדצמבר. "היו לו הרבה חלומות והיה לו ברור ששום דבר לא יעצור אותו. הוא היה כל כך איכותי שזה אובדן גדול לחברה, לא רק לנו. הוא עסק בכל כך הרבה תחומים - גם בצד הרוחני, החלום שלו היה לעבוד בקולנוע. הוא היה מאוד נחוש, חרוץ, עם אינטליגנציה רגשית ולב ענק. הייתה בו חיות מדבקת".
"לא חשבנו שזה יקרה, הוא היה עסוק בלהרגיע אותנו", סיפרו לכאן רשת ב. "מה שהחזיק אותו בעזה זה הרצון לשחרר את החטופים. הוא תמיד ניסה לתת לנו הרגשה שזה בטוח, שהם עובדים מאוד מסודר ומקצועי עם הכלבים והרחפנים והסיכון מאוד נמוך. האמת היא שהם נלחמו במשך המון חודשים ומעט נפגעו. יש שניים שנהרגו בצוות המקביל בפלגה".
"אני מאוד עצוב", שיתף אביו רן. "אני יושב בחדר שלו ואני בוכה. הוא הספיק לדבר עם סבתא וסבא שלו ולהרגיע אותם", סיפרה אימו רונית. "אנחנו בתוך ה-30 לאבא שלי שנפטר. על ערש דווי, הוא שאל אם יש עסקה ומה שלומו. כזה הוא היה, גם כשיש לחץ תמיד מוצא את הזמן להיות עם אנשים, לדבר איתם ולחזק אותם".
"לא הספיק להגיד לנו שהוא בפנים בשביל החטופים"
אודי סורקיס, דודו של טל להט ז"ל, אמר ברדיו 103FM לינון מגל ובן כספית: "טל ילד מדהים עם חיוך מתמיד על הפנים. אף פעם לא שמענו אותו מתלונן, גם לא במלחמה הזאת. לא שמעתי אותו אף פעם מקטר. הוא היה עסוק להרגיע את המשפחה. ביום שני בערב הוא התקשר לסבתא שלוו להרגיע אותה, ולהבטיח שהוא יגיע לשלושים של הסבא שלו".
"טל באמת ילד מיוחד מאוד - כולו רוח וספר, תמיד חלם על קולנוע, זאת הייתה אהבת חייו. הוא רצה להיות צלם צבאי, אבל ככל שהתקרב רגע הגיוס בער בו משהו אחר והוא החליט שהוא חייב להיות הכי קרבי שהוא יכול". הוא הוסיף על אופיו של טל: "הוא ידע לעשות הכל במקביל עם המון חיוך. בחודשים האחרונים הוא לא הספיק להגיד לנו שהוא בפנים בשביל החטופים, החלום שלו היה להחזיר כמה שיותר. נפל עלינו אסון ענק, אבל זכינו בו במשך 21 שנים".
זו הטרגדיה השנייה שפוקדת את המשפחה בתקופה האחרונה. סורקיס סיפר: "אחותי ואני עדין בשלושים על אבא שלנו, סבא של טל. הוא היה ברגילה בשבעה. במקום להגיד שנפלו עלינו שני אסונות, אנחנו אומרים שזכינו לשבוע ההוא כדי להיפרד ממנו. אחותי איבדה את האבא שלה והבן שלה בתוך שלושה שבועות. אחותי קיבלה את הבשורה המרה אתמול בשבע בערב. מאז אנחנו עוברים שלבים של אבל, אנחנו עדין בשלב של ההלם בעיקר".
אם המשפחה מנהלת את יחידת המחקר בבית המרקחת של בי"ח מאיר, והאבא עובד ותיק בהייטק: "אתמול היה היום הראשון של האבא בעבודה לאחר פרוצדורה רפואית שעבר, כשהוא חזר הביתה חיכתה לו הבשורה".