תחקיר הקרב בבארי ב-7 באוקטובר הוצג היום (חמישי) לרמטכ״ל, לשר הביטחון ולחברי קהילת בארי. התחקיר אשר הוכן על ידי צוות קצינים במילואים בראשות אלוף במיל מיקי אדלשטיין נדרש לחקור את הקרבות בקיבוץ. ואת הקרב לשחרור בני הערובה במבנה בקיבוץ, מה שזכה לכינוי ״הקרב על הבית של פסי״.
בקיבוץ בארי סבורים: "דרוש תחקיר מעמיק ויסודי שעושה צעד לכיוון ספציפי"
"הנדסת התודעה": ביקורת בקרב בכירי צה"ל על התחקיר בבארי
התחקיר גילה ממצאים קשים: חוסר מוכנות בסיסית, חוסר בכוחות לחימה, שוטרים שברחו מהקיבוץ בתחילת הקרב, הכוח של ״שלדג״ שלא חתר למגע עם המחבלים. חוסר פיקוד, חוסר תפקוד של רמות הפיקוד הבכיר, טעויות בהבנת תמונת הקרב, חוסר תיאום ולשליטה בין כוחות, עיכוב בביצוע הנחיות המטכ״ל באשר למערכי הפיקוד. לצד זאת התחקיר חושף התנהלות של נחישות אומץ לב של תושבים וחיילים שהיו בקיבוץ.
מתחילת המתקפה בשעה 06:30 ועד השעה 13:30 השליטה בקיבוץ היתה בידי החמאס. אשר הצליחו לכבוש את הקיבוץ ולבצע בו טבח. במשך אותם שעות היה החמאס בעדיפות מספרית ובאמצעים מול כוחות צה״ל וכיתת הכוננות של הקיבוץ. גם לאחר הגעת כוחות התיגבור לא היה תיאום בין היחידות. וכל אחת ניהלה קרב במנותק מהכוחות האחרים.
רק בזכות העובדה כי החיילים הבינו כי הם נלחמים בשטח בנוי רווי אזרחים ישראלים הם נמנעו מלירות על כל תנועה במרחב. בכך נמנע אירועים של ירי כוחות על כוחות.
בקיבוץ בארי נרצחו 101 אזרחים, 31 חיילים, שוטרים, אנשי כיתת הכוננות, ולוחמי שב״כ. 30 מאנשי בארי נחטפו לעזה. היום מוחזקים בעזה 11 מאנשי בארי. מהתחקיר עולה כי ההתקפה על הקיבוץ נעשתה על ידי גדוד נוסיראת. היא החלה ביום שבת 7 באוקטובר בשעה 06:30 ונמשכה עד ליום ראשון בערב אז טוהר הקיבוץ מכוחות אויב. בתום הקרב חוסלו כ-100 מחבלים, 18 נעצרו והערכה שמאות ברחו בחזרה לעזה.
מהתחקיר עולה כי פלוגה של גדוד נוסיראת נכנסה לישראל מול בארי. הכוח מתפצל: מחלקה מספר 2 מתקדמת לקיבוץ כשהיא מתניידת על אופנועים, שתי המחלקות 1 ו-3 על בסיס טנדרים ואופנועים מגיעה למתחם המסיבה ברעים. לאחר ששתי המחלקות פועלות ומבצעות את הטבח ברעים הן מתחילות לנוע לכיוון העיר נתיבות. הן נתקלות בטנק של צה״ל מסתובבות ומגיעות לתוך קיבוץ בארי.
בשעה 07:20 אחד מחברי הקיבוץ מבחין בחוליה הראשונה ומזעיק את הרב״ש אשר מזעיק את כיתת הכוננות לנשקייה ובמקביל חותר למגע עם המחבלים. בקרב הוא נפגע ונהרג. כאן מתברר כי מפתחות הנשקייה בידיו, למחצית חברי כיתת הכוננות אין כלי נשק כי הם מאוחסנים בנשקייה.
התחקיר מגולל את הקרבות בתוך הקיבוץ כאשר הן מתחלקות לשלושה מוקדים: שכונה מערבית, שכונה מזרחית וצפון הקיבוץ. במהלך השעות הראשונות של הלחימה נמצאו רק 26 נושאי נשק בהם 13 לוחמי שלדג שהוקפצו על גבי מסוק ומגיעים בתוך כשעה לקיבוץ. הכוח הזה סופג שני נפגעים כבר בהתחלה. חמישה שוטרים שהיו בקיבוץ על גבי רכב משטרה אמרו לחברי כיתת הכוננות כי הם עם אקדחים בלבד ולכן הם עוזבים את הקיבוץ כדי להתחמש ברובים. הכוח הזה נעלם ולא חזר לקיבוץ.
באותן שעות ראשונות בקיבוץ מסתובבים 120 מחבלי נוח'בה, 70 פעילי חמאס ועוד כ-150 מחבלי ג׳יהאד איסלאמי ואנשי הפלגים. כל מעשי החטיפה מבוצעים עד השעה אחת בצהריים. צה״ל לא מצליח להעביר כוחות תגבור בגלל הקרבות בכביש 232. רק בשעה אחת לאחר שצה"ל שולט בכביש מגיעות יחידות התגבור.
במקביל מסוקי יסעור נחתו ליד קיבוץ מפלסים שתי פלוגות צנחנים מגדוד 890 וכן צוות לוחמים של סיירת מטכ״ל מגיע דרך השדות לקיבוץ. הכוח הצבאי במצב הגמה שהיה אמור לתת מענה לקיבוץ נלכד בקרב הגנה במוצב והוא לא עומד במשימה שלו להגן על בארי. התחקיר מציג כיצד התנהלו הקרבות ללא תיאום בין הכוחות בתוך הקיבוץ.
התחקיר מצביע על כך שהרמטכ״ל הנחה למנות מח״ט בכל ישוב שאין בו שליטה ביטחונית אולם ההנחיה מבוצעת רק מעל שעתיים ותא״ל ברק חירם מגיע לקיבוץ רק בשעה ארבע, שלוש שעות לאחר שקיבל אחריות משימה על הגזרה. תא״ל חירם הוא הראשון שיוצר שייח ותיאום בין הכוחות ומחלק את הקיבוץ לגזרות לחימה וקובע אמצעים ושליטה. אבל זה נעשה מאוחר מדי לקראת השעה ארבע בצהריים.
