חברי קיבוץ בארי - ואחריהם הציבור הרחב, נחשפו היום (חמישי) לתחקיר צה"ל בנוגע למחדלים וההפקרה האיומה שהתרחשה בשבעה באוקטובר, שהובילה לרציחתם של 101 מחברי הקיבוץ ולחטיפתם של 31 בני אדם משטחי הקיבוץ. שוחחנו עם כמה מחברי הקיבוץ לאורך היום, ושמענו מהם תגובות מעורבות, בין ביקורת על עומק התחקיר להקלה על ההכרה בהפקרה.

אבידע בכר, ניצול בארי, שאיבד את אשתו ובנו בטבח מחה: "לא אמרו לנו משהו חדש. הצבא התנצל על זה שהופקרנו. כמו שהצבא כרגע מתכנן - לא יהיה שם ביטחון ולא כלום. נחזור לאוטו דבר. יצאנו עם המון תיסכול".

340 מחבלים מול 26 חמושים ישראלים: תמונת המצב מהטבח בבארי
תחקיר בארי עשה הנחות לבכירים - על גבם של הלוחמים הנועזים | אבי אשכנזי

ניר שני, תושב בארי, שבנו עמית בן ה-16 נחטף מהבית בשבעה לאוקטובר והוחזר בעסקה לאחר 54 יום: ״התחקיר היה על הקרב בבארי שזה חלק קטן ולא הכי חשוב מהשבעה באוקטובר. הוא עסק בעיקר במתי הכוחות הגיעו איך הם התנהלו וכו'. מהבחינה הזאת לא שמענו משהו חדש, אפשר להגיד מהרגע שהכוחות יצרו מגע ונכנסו לקרבות, ההתנהלות כן הייתה טובה. הבעיה הייתה שהם לא הגיעו שעות רבות וכל ההתארגנות בחות וגם את זה ידענו. 

הוא הוסיף: "הוא דיבר על הבית של פסי והסביר ושם שמחנו לשמוע שלא היה משהו לא תקין מבחינת ההתנהלות של הצבא ולא ירו פגזים על הבית, ניסו על הקרקע משהו כזה. תשובות על הכול לא קיבלנו, לדוגמא על חיל האוויר ההתייחסות הייתה בעיקר על אזור בארי שהיו ארבע הטסות של כוחות ואנחנו לא יודעים איזה ממש. הם אמרו שהם השתמשו במזל"טים וכאלה ובעיקר שזה יפורסם שיתפרסם התחקיר של חיל האוויר.

אחד מ-31 שנחטפו בשבת השחורה. עמית שני (צילום: מטה המשפחות החטופות)
אחד מ-31 שנחטפו בשבת השחורה. עמית שני (צילום: מטה המשפחות החטופות)

"אלוף מיקי אדלשטיין אמר בפירוש שהצבא לא התרחש לתרחיש ייחוס כזה. והתרחיש היה שנכנסו כוחות הרבה יותר קטנים ובעצם הם לא עדכנו את התפיסה שלהם בהתאם לגדילה של החמאס. זה גדל לשני גדודים של נוח'בה. זה הוא אמר. אלה השאלות שאנחנו יותר רוצים להבין למה זאת הייתה המדיניות, למה מהרגע שהחליטו עליה למה לא התאימו אותה. 

לדבריו, "הצבא מתחילת הדרך אומר אנחנו נכשלנו. הפקרנו אתכם, ותת אלוף הגרי אמר לי בשיחה בפירוש. זה לא רק הם, יש את הממשלה שהיא מתווה את המדיניות. ומתפקידה לדאוג שהדברים מתקיימים. אם הם החליטו לקחת פיקוד עלינו ולהגיד החמאס זה נכס, אז אתה צריך לנקוט אמצעי זהירות. אם אתה מטפח את הנכס הזה שלך, אבל אתה דואג גם להגן על התושבים בצורה מספקת. לא היה לא את זה ולא את זה. הכנסת היא בעצם הריבון ויש לה ועדת חוץ בביטחון שאמורה לפקח על הצבא, שני הגופים האלה לא לקחו אחריות לא התנצלו לא עשו שום דבר בשביל לתקן את מה שהיה.

"התחקיר כפי שהוצג היה מאוד יסודי ונראה שהיה מאמץ להגיע לחקר האמת. העניין שהוא עוסק בקרב אחד בבארי על איך שהוא התנהל. המסקנות היו צבאיות לא היו מסקנות אישיות לא היה להשליך על ההקשר הרחב של הקרב. מבחינת לקבל תמונה רחבה על מה היה בכל יישוב ויישוב, נקבל את זה. צריך לראות שיש את החקירה היותר גדולה והמשמעותית.״

יאיר אביטל, חבר כיתת הכוננות בבארי: "בתחקיר הייתה תחושה של המון מלל ושעדיין לא מציגים את האירוע הזה כמו שהוא היה. לא היו חדים מספיק. חיילים הגיעו ויצאו מהקיבוץ ולא לקחו איתם חברים פצועים, רק חיילים".

מירי גד מסיקה דוברת קיבוץ בארי במלון בים המלח: "התחושה שהפציצו אותנו במידע אבל לא נתנו תשובות לשאלות הכי משמעותיות. לא איך זה קרה, לא איזה מסקנות הוסקו ולא מה קרה בכל האירועים. למשל בבית של פסי אנחנו עדיין לא יודעים מה קרה שם והרג את החברים שלנו".

בית שנחרב בטבח בקיבוץ בארי (צילום:  אריק מרמור, פלאש 90)
בית שנחרב בטבח בקיבוץ בארי (צילום: אריק מרמור, פלאש 90)

תושב אחר וסיפר לנו הבוקר: "עלו קצת הטונים בחלק מהשיחה, יצאתי בתחושות בינוניות. הציגו את העובדות כמו שהיו, אבל לא סיפרו על המסקנות מהתהליך ולא על לקיחת אחריות אישית". תושב קיבוץ אחר שנכח גם הוא בהצגת התחקיר הבוקר אמר כי ״נראה כי הצבא עשה תחקיר רציני יסודי ומעמיק".

רחל פריקר, ממייסדי בית הכנסת “אהבת ישראל" בקיבוץ בארי, אמרה: "היה תחקיר מאוד מקיף שדיבר בעצם על הימים הראשונים מאז השבעה באוקטובר. מה היה, איפה נלחמו, באיזו גזרה. ניתוח מאוד מקיף, אני מאוד אהבתי את זה. לא שלא ידענו, אין לי תשובות חותכות, נאמר שם שהם יסיקו מסקנות, אבל אני חושבת שמה שהיה לי מאוד חשוב לשמוע זה שנאמר שם ממש בריש גלי 'אנחנו קודם מבקשים סליחה מכם. אנחנו לא שמרנו, הצבא לא הגיע בזמן, הצבא הפקיר אתכם'. הסתכלו לנו בעיניים ואמרו את הדברים. לי זה עשה משהו שמישהו לקח באיזשהו מקום אחריות, על כל הדבר הזה.

נתניהו בסיור בקיבוץ בארי (צילום: אבי אוחיון, לע''מ)
נתניהו בסיור בקיבוץ בארי (צילום: אבי אוחיון, לע''מ)

"אין לי ספק שגם דובר שם על מסקנות מאוד חותכות מאוד לא פשוטות גם כלפי הצבא וזה היה מאוד חשוב איך מתקדמים הלאה עם כל הסיפור הזה. כל אחד יצא משם עם הרגשה אחרת . מה שקרה כאן, אין מה לעשות עם זה אני לא יכולה לשנות את זה אבל אנחנו לא נשכח ולא נסלח על מה שהיה. אבל אנחנו לא נוכל לשנות את הדברים ואני לא רוצה למות עם המתים קיבלנו את החיים במתנה אנחנו נמשיך לחיות אותם עם כל הכאב הזה זאת התחושה", סיכמה.

דוברות הקיבוץ הוציאה הודיעה ובה דרישה נחרצת: "אנו דורשים הקמת ועדת חקירה ממלכתית אשר לא תשאיר אבן על אבן, תבחן את התנהלות כלל הגורמים ותספק לנו תשובות איתן אפשר יהיה להתחיל להשתקם ולהסיק מסקנות אופרטיביות לעתיד, כדי שהאובדן הבלתי נתפס שחווינו לא יחווה שוב לעולם ע"י אף אזרח נוסף, כדי שנוכל לשקם את האמון שלנו בכוחות הביטחון, על מנת שנוכל לחזור לחיות בבארי בתחושת ביטחון".

בהמשך נכתב כי "על אף היותו של התחקיר יסודי, חברי הקיבוץ לא קיבלו מענה מספק לכמה שאלות קריטיות, למשל: מדוע לא נכנסו לקיבוץ במשך שעות ארוכות כוחות צבא רבים שהתכנסו בשער, כאשר הקיבוץ בער ותושביו זעקו לעזרה? מה גרם למחדל המודיעיני שאפשר את תכנית הפלישה של החמאס, ואיך נפרצה גדר הגבול ללא מענה מיידי של צה״ל? האם החיילים שהגיעו לקיבוץ הבינו שהמטרה המרכזית ביותר שלהם היא הגנה על אזרחים?".

ראש המועצה האזורית אשכול, גדי ירקוני, בתגובה לתחקיר שהוצג: "אנו מעריכים מאוד את חיילי צה"ל הנלחמים בעוז להגנת ישראל. יחד עם זאת, התחקיר שהוצג ממשיך את הקו השולט בישראל - אף אחד לא אחראי. אף אחד לא אשם. מדובר באסון הגדול בתולדות המדינה, וכל המנהיגות המדינית והצבאית ללא תזוזה".

ירקוני הבהיר: "עבורנו מדובר בתחקיר חלקי שכן במהלכו לא התנהל כלל שיח עם המועצה, ועל כן לא משקף תמונה מלאה של האסון הכבד. בעת הזו חשוב לנו להוקיר שוב את לחימתם האמיצה של חברי כיתות הכוננות, שנלחמו לבדם באומץ וגבורה שעות ארוכות, וחלקם אף שילמו בחייהם. גם כעת, דורשים ועדת חקירה ממלכתית, ומקווים כי הלקחים והמסקנות ייושמו עכשיו".