קיבוץ ניר עוז הודיע הערב (רביעי) כי גופתה של החטופה מיה גורן, שנרצחה בשבעה באוקטובר, חולצה במבצע צבאי מחאן יונס. גורן הייתה הגננת של ילדי ניר עוז, נרצחה בשבעה באוקטובר וגופתה נחטפה לעזה. בעלה אבנר נרצח אף הוא בטבח. הזוג הותיר אחריו ארבעה ילדים - דקל, בר, אסיף וגל.
בהודעה שיצאה מטעם קיבוץ ניר יצחק, הודיעו כי גם גופתו של אורן גולדין ז"ל חולצה במבצע הצבאי. יצחק, ששימש כחבר כיתת הכוננות של הקיבוץ, קפץ עם תחילתו של בוקר הטבח, בניסיון להדוף את מחבלי החמאס. "בחודש נובמבר, כחודש וחצי בהם קיווינו לאות חיים, התבשרנו כי אורן נהרג ב-7/10 וגופתו מוחזקת בשבי. במשך כמעט עשרה חודשים קראנו וייחלנו ליום בו תושב גופתו לישראל ונוכל לטמון אותו בבית שכל כך אהב, קיבוץ ניר יצחק", נמסר בהודעת הקיבוץ.
גם גופתו של החלל תומר אחימס ז"ל הוחזרה במסגרת המבצע הצבאי. סמ״ר תומר יעקב אחימס ז"ל, בן 20, מלהבים, בן למשה וענת, אח לגיל, מאיה, אייל ולתאומו אמיר, היה קשר מפקד חטיבת עזה. מפקדו של תומר ספד לו בזמנו: ''תומר יקירי, לראשונה נפגשנו כשהגעת לחטיבה באוגדת עזה. גבר רציני וחדור מוטיבציה. כבר בימים הראשונים היה ברור שאתה לוחם. מיד עלה הדיון מי ירוויח אותך כחלק מצוות החפ"ק. בסוף היה ברור שתגיע לצוות החפ"ק הכי טוב – צוות המח"ט.
שם הוכחת את אישיותך הבלתי רגילה מלאת הערכים והעוז. ב-7.10 היית ראשון למשימה, ראשון לקרב – הגעתם ראשונים לחזית ונלחמתם פנים אל פנים עם אויב אכזר, הגנתם על קיבוץ נירים בגופכם ומנעתם אסון גדול יותר. אין זה מפתיע שאתה הראשון, גם בצופים היית ככה מול החניכים שלך וגם בימים האחרונים שלך. הגיעו לא מעט אנשים להיפרד ממך היום, משפחה, חברים ומכרים וגם צוערים מקורס קצינים שבו לשמוע על דמותך ופועל".
מאיה אחותו ספדה אף היא: "כבר כמה שבועות שאני רואה פרפר לבן ליד הבית, הוא מלווה אותי וידעתי שזה אתה. קיוויתי שהפרפר מסמן לי שלמרות שאתה בשבי, שהנשמה שלך חופשיה ועוד מעט יקרא נס. לצערי הפרפר בישר שאתה לא בין החיים''.
בקיבוץ ניר יצחק, התייחסו להחזרת גופתו של גולדין: "אורן הותיר אחריו משפחה גדולה ואוהבת. אושרית, אביב, אילי, אדי, יאיר, רני, שי, משה וכל המשפחה המורחבת- אתכם בצערכם הכבד. אנו מודים לכוחות צה״ל על הפעולה והמחויבות להשבת החטופים. אנו משתתפים בצער המשפחה, וקוראים לכבד את רצונם לפרטיות ושקט בשלב זה. אנו מוסרים את תנחומינו לשאר המשפחות שקיבלו הערב את הבשורה הקשה ומתפללים לחזרתם של החטופים כולם. בית ניר יצחק".
עם היוודע מותה של גורן בחודש דצמבר אשתקד, כתב בנה גל: "הלב לא מפסיק לדאוג ולהתגעגע" - כותב גל, "ואז קיבלנו את ההודעה - את אכן מעבר לגדר אך כבר לא בינינו, והלב הפסיק לפעום. גם עכשיו איני יכול להפסיק לחשוב עלייך. אני לא יודע מתי כבר לא היית איתנו יותר. אני יודע שכבר באותו יום נפצעת קשה מירי אבל תמיד ניסינו להיאחז בתקווה הכי קטנה שאולי אולי אולי מישהו בכל זאת טיפל בך והציל את חייך".
את הפוסט לזכרה הוא סיים: "נוחי על משכבך בשלום אמא, ממך ירשתי כל כך הרבה דברים, את המשיכה לחינוך, את האמונה באדם, את הרצון הבלתי מתפשר לתת ולהעניק והיו בך כל כך הרבה דברים שקצרה היריעה מלפרט. תודה על 21 שנה של הורות מדהימה, נוחי עכשיו עם אבא, תיתנו לעצמכם לנוח ותסמכו עלינו שאנחנו אהובים ועטופים. אני אוהב אותך כל כך ומתגעגע ברמות שאי אפשר לתאר".
לפני שלושה ימים התראיין ל"חדשות 12" והוסיף: "אנחנו מחכים להבין כיצד במשך שבע וחצי שעות, הצבא שסמכנו עליו לאורך השנים, פשוט לא הגיע עד אחרי נסיגת אחרון המחבלים והבוזזים מניר עוז. אנחנו כמהים ללקיחת אחריות אמיתית וכנה מצד כל הדרגים הביטחוני והמדיני כאחד - לקיחת אחריות שתתבטא במוכנות להשפיל מבט ולבקש סליחה כנה כמה שרק אפשר בידיעה שאת החלל שנוצר לא יהיה אפשר למלא לעולם".
מדוברות ניר עוז מסרו: "אחרי למעלה מתשעה חודשים של המתנה מייסרת, הובאה היום מיה גורן חזרה הביתה לניר עוז. מיה תשוב לאדמת הקיבוץ שאהבה ותיקבר לצד בעלה אבנר גורן, שנרצח והופקר גם הוא בשבת השחורה".
"מיה הייתה בת 56, חברת קיבוץ ניר עוז. אם לאסיף, בר, גל ודקל. עבדה כגננת ומטפלת חרוצה ומסורה וטיפלה באהבה בילדי הקיבוץ במשך שנים רבות. מיה נרצחה ונחטפה מבית התינוקות בקיבוץ בשבת ה-7 באוקטובר. השבת גופתה על ידי כוחות הביטחון היא סגירת מעגל חשובה עבור משפחת גורן וקהילת קיבוץ ניר עוז"
"הבאת מיה לקבורה הוא שלב משמעותי בדרך לשיקום קיבוץ ניר עוז ומדינת ישראל, שיקום שלעולם לא יושלם ללא השבת כל החטופים - החיים לשיקום והנרצחים לקבורה. חייבים להחזיר את כולם הביתה, עכשיו".