מבחן העוטף של צה״ל: עד יום חמישי אמורים תושבי הישובים ניר עם, מפלסים, וארז לשוב לבתיהם. לראשונה לאחר שפונו בטבח שביעי באוקטובר. ״חלק מהמשפחות מרגישות שהמדינה אונסת אותם לחזור״, אומרת עלית פז חברת קיבוץ ניר עם. ״לתושבים אין אמון במערכות המדינה״, אומר אבי רחף מקיבוץ מפלסים. ״התושבים לא סומכים על צה״ל. אין לנו אמון בצבא ביכולות שלו להגן עלינו״, אומר חבר כיתת כוננות של קיבוץ ניר עם.
בקיבוץ נערכים לקראת הגעת המשפחות חברי גרעין ״משק לנשק״ שזהו פרויקט ייחודי של צה״ל שבו גויסו צעירים יוצאי יחידות קרביות למילואים במשקים המפונים והקימו גרעיני מילואים המשלבים עבודה במשק וכוח לוחם נוסף השומר על הקיבוצים. הפרויקט החל בחודש מרץ והוא הפך להצלחה. המטרה לתחזק את היישובים הנטושים כדי למנוע נזק נוסף של חוסר שמירה וחוסר תחזוקה שוטפת.
65 מנדטים: הסקר שהולך להמם את גוש נתניהו בבחירות הבאות
טיל בורקן לשטח בנוי: חיזבאללה שינה מזמן את המשוואה, בצה"ל חסרי אונים
ארבעה מאנשי הגרעין של ניר עם: אודם, שקד, דפנה, ונועם היו עסוקים בהכנות אחרונות של סידור הקיבוץ להגעת התושבים. אחרי ניקוי הגינות מעשבים, תיקון השבילים מפגיעות הפצמ״רים, פינוי האשפה שנערמה. ואז הם גם התפנו למשימה החשובה להחליף את הדגל שעל ראש התורן ונצפה מהשכונות של בית להיא, בית חנון והשכונות הצפוניות של ג׳בליה.
ברקע נשמעים קולות הירי רעמי פגזי הטנקים הפועלים בבית חנון. ״המלחמה היא פה מעבר לגדר״, אומר אוריאל הרץ בן 22 הרבש״צ של הקיבוץ. אשר מוסיף: ״מטרת הפעילות של הגרעין הוא ליצור מקום טוב שהתושבים יכלו לחזור אליו״.
קיבוץ ניר עם מונה מאתיים משפחות חלקם הם סטודנטים. ההערכה כי רבע לא יחזרו. 33 משפחות מתלבטות. לא מעט סטודנטים כבר מצאו מקום אחר מחוץ לקיבוץ. ״אנשים לא רצו לחזור. אבל אין להם אופציה. אנסו אותם לחזור. כך הם מרגישים. הם אומרים זאת בכאב״, אומרים בקיבוץ.
בכניסה ליד עמדת הש.ג עומד אחד מהתושבים, בבוקר הוא שומר על השער הצהוב. המשפחה שלו בתל אביב. הילדים הקטנים חלוקים: הגדול מתגעגע לבית בקיבוץ. הקטנה לא יודעת, מפחדת. ״הסיפור זה הילדים. איך הם יתרגלו למציאות של קולות הירי, הפיצוצים, אם יצליחו להתמודד?״, הוא שואל.
״אנשים חוששים הם מגיעים, בודקים שואלים שאלות. למשל הם מגיעים לעמדות השמירה ובודקים אותנו. רוצים לדעת אם אנחנו ערנים, מתעניינים על כלי הנשק, כמה שעות אנחנו שומרים ועוד כל מיני שאלות המצביעות על החששות והדאגות״, אומרים חברי הגרעין.
״דורש הדברים הוא חוסר האמון של התושבים בצה״ל. אין להם אמון בצבא״, אומרים חברי הקיבוץ. במפלסים הגיעו אתמול בערב ראשוני החוזרים. קבוצה של שלושים מוותיקי הקיבוץ. דור המייסדים. הטקס היה מרגש. הקיבוץ נמצא כעת במירוץ. עסוקים בשיפוץ גני הילדים שניתן יהיה לפתוח אותם באחד בספטמבר. פחי הצבע האדום מונחים לצד ריהוט הגן ליד אשכול הגנים.
בתוך אחד הגנים עובד הרצף לידו הצייר שמקשט את הקירות בציורי זריחה ואופטיות ילדותית. אבי רחף חבר הקיבוץ מספר: ״מדינת ישראל סגרה את הברז. אמרה לנו ׳אתם צרכים לחזור׳. אנחנו יישוב קטן - 980 תושבים, כמו בניין מגורים בתל אביב. כמה יישארו עכשיו לא יודע. יש משפחות שקשה להם לחזור, יש סטודנטים שעזבו ולא יחזרו. יכולה לבוא משפחה ואחרי יומיים היא תשמע הפגזה או את הירי ותגיד לא מתאים לי אני חוששת".
"כרגע אנחנו יודעים על ארבעים משפחות שלא סגורות אם הן חוזרות", המשיך. "ארבעים זה מספר גדול על קהילה קטנה. אין לנו אמון במערכות המדינה, שרשרת הפיקוד של הצבא כשלה בשבע באוקטובר, אין לנו אמון בהם. יש לנו הערכה ואמון בחיילים הלוחמים שנלחמים ומסכנים את חייהם בעזה ובעוטף. אבל אי אפשר להגיד את זה על הדרג המדיני. אף אחד כאן לא מאמין להם יותר״.