האמריקאים לוחצים בכל הכוח כדי לסגור את הלחימה בעזה ובגבול הצפון, להביא לשחרור החטופים ולנסות לייצב את האזור באמצעות קואליציה של מדינות ערביות וישראל מול איראן ומדינות הציר שלה.
הנקמה הוגשה קרה: ההודעה החריגה של השב"כ גרמה לכאוס בחמאס
בצבא מלמדים את החיילים הצעירים והטירונים שכפי שלצד השני קשה, כך גם לנו קשה, אם לא יותר. החמאס חטף מכה קשה וצה"ל עובד בהתקפה כמו מכונה משומנת. הוא מפרק לחמאס את הנכסים שצבר במשך שנים ולא אחת מפקדי החמאס מוסרים עצמם לידי חיילי צה"ל ללא קרב. את כלי הנשק הם מניחים בכניסה למבנה כשהם מותשים.
כמו במבצע סבתא: צה"ל התחיל הכי חזק ואז הוא מגביר. צה"ל נכנס לתמרון בעזה בעוצמה רבה ואחרי תקופה של דשדוש נראה כי בימים האחרונים צה"ל מגביר את הקצב בעזה ובלבנון. ברפיח פועלים כוחות של חטיבה 401 של השריון וחטיבת הנח"ל בשכונת תל סולטן, השכונה האחרונה שלא טופלה עד הסוף ברפיח. בח'אן יונס פועלים חטיבה 7 של שריון וחטיבת הצנחנים פועלת בשכונות חמד ובדיר אל-בלאח. בציר המסדרון צה"ל פועל לחשוף את השטח הבנוי, כדי למנוע מחמאס לזנב בכוחות הפועלים. בצפון ניתן לראות את העלייה בקצב התקיפות של פיקוד צפון וחיל האוויר.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
למרות כל הכאב על הנופלים, החרדה לשלום החטופים והפצועים, הסבל של המפונים בצפון ובדרום, עדיין לעת הזאת מצבו של צה"ל ושל מדינת ישראל הרבה יותר טוב משל החמאס וחיזבאללה. אבל שלא נתבלבל, הלחימה במשך קרוב לשנה שוחקת את צה"ל, את החברה הישראלית, את הכלכלה, את ילדי ישראל, את חיילי המילואים ועוד ועוד.
בעולם הטכנולוגי בודקים במעבדות את חוזק חומרים של כל מבנה הנדסי או מכני. קוראים לזה אנליזה. האנליזה בחוזק חומרים נותנת את מאמצי ההתנגדות של החומר למתיחה, לחיצה, גזירה, פיתול וכפיפה. היא בוחנת את ההתאמה של מבנה או של מכונה לדרישות הקשיחות.
כך גם ישראל כעת. ראש הממשלה הצהיר אתמול (ראשון) בישיבת הממשלה: "אנו מקיימים משא-ומתן ולא מתן-ומתן. יש דברים שאנחנו יכולים להיות גמישים לגביהם ויש דברים שאנחנו לא יכולים להיות גמישים לגביהם - ואנחנו מתעקשים עליהם... ולכן, את הלחץ צריך להפנות לחמאס ולסינוואר, ולא לממשלת ישראל. הלחץ הצבאי החזק והלחץ המדיני החזק - זו הדרך להשגת שחרור חטופינו".
בעיקרון, יש להסכים עם הדברים, אך ראש הממשלה צריך לפעול בזהירות המתבקשת. בכל יום עליו לבחון את האנליזה של ישראל: את כשירות כוחות השריון והמטוסים של חיל האוויר, אשר נלחמים ללא הפסקה שנה שלמה בעצימות גבוהה. לבחון את חוסן אנשי המילואים, שנקראים כבר לסבב השלישי, לבחון את היקף הנסיגה של הכלכלה הישראלית, לבחון את מצב החברה הישראלית ולא רק בסקרי דעת קהל לכמה מנדטים הוא זוכה מול גנץ, לפיד או בנט. אלא לבחון גם כמה משפחות של מילואים פתחו תיקים ברבנות, כמה פשטו את הרגל ומה היקף הפשיעה ברחובות.
בוועדת החקירה במירון נתניהו אמר שלא משכו בכנף מעילו. על שבעה באוקטובר הוא רק "מצטער" ולדעת מקורבו דודי אמסלם זה היה בכלל כשל צבאי. לפני שנים, למדתי בתיכון "רודמן" בקרית ים כי המרחק של מאמצי ההתנגדות של החומר למתיחה, לחיצה, גזירה, פיתול וכפיפה יכולה להיות קצר. ולא אחת יש קושי לחזות את שלבי הקריסה של חוזקו של החומר הנבחן.
לישראל יש כרגע מומנטום שבא מכוח, מעוצמה, להגיע להסכם שחרור החטופים, להפסקת אש, לארגן מחדש את הצבא, החברה והמדינה. צריך לנצל זאת מתוך העוצמה והכוח ולא בעתיד מתוך לחיצה, גזירה, פיתול וכפיפה.