ברקע הלחימה בצפון והמתיחות הגוברת בין ישראל לחיזבאללה, פרופ' אמציה ברעם, מומחה לענייני המזרח התיכון, מתראיין ל"מעריב" ומזהיר מהתקרבות אפשרית לעימות כולל. עם זאת, הוא מציין כי שני הצדדים – ישראל וחיזבאללה – עדיין פועלים במתינות יחסית, מתוך רצון להימנע ממלחמה כוללת, לפחות בעת הנוכחית.
ברעם מתאר את הדינמיקה העדינה בין ישראל לחיזבאללה ככזו שבה שני הצדדים מגבירים את הפעולות הצבאיות, אך באופן הדרגתי וזהיר. "אנחנו רואים התקרבות מתמדת לעבר מלחמה, אך שני הצדדים לא מעוניינים בכך באמת״, הוא אומר. "חיזבאללה כל הזמן מרחיב מעט את פעילותו, ואנחנו מגיבים בצורה דומה. שני הצדדים מסלימים, אך גם נמנעים מלהגיע לעימות מלא".
גורמים ישראלים: "האמריקאים בוחרים להפעיל לחץ עלינו במקום על חמאס"
היד על הפונדה: האם ארה"ב תשלוף את הקלף האחרון בכדי לסגור עסקת חטופים?
לדבריו, המצב הזה משול לשני כוחות אדירים הנמצאים בתיקו: "מה קורה כשהכוח שאי אפשר לעצור אותו נתקל במכשול שאי אפשר לעבור אותו? נוצר מצב של תיקו, שבו כל צד מקצין את פעולותיו בהדרגה, אך עדיין נמנע מלהגיע לפיצוץ כולל".
בהמשך דבריו, ברעם מתייחס להשפעת איראן על חיזבאללה, ומציין כי גם בטהרן מבינים שזמן המלחמה הגדולה עוד לא הגיע. "ההערכה שלי היא שגם באיראן לא מעוניינים שהעימות יתפתח למלחמה כוללת״, מסביר ברעם. "חמינאי עצמו אומר לא להיכנס למלחמה, כי לדעתו ישראל עדיין בתהליך של התפרקות פנימית – יש הפגנות, פילוג ועוינות בתוך המדינה. עם זאת, ישראל לא קרסה לחלוטין; הצבא וחיל האוויר עדיין חזקים, וזה לא הזמן מבחינתם לפתוח במערכה גורלית".
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
לדבריו, גם חיזבאללה ער למצב בישראל. "נסראללה מבין היטב מה קורה כאן. יש לו פעילים דוברי עברית שמספקים לו מידע מלא על המתרחש. גם הוא וגם איראן רואים שהיחסים עם ארה"ב הולכים ומחמירים, אך עדיין לא בצורה מספקת שתצדיק עימות כולל. לכן, למרות שאנחנו מתקרבים לעימות, הסיכוי למלחמה כוללת בחודשים הקרובים הוא פחות מ-50%".
"הממשלה לא מעוניינת להיכנס למלחמה בשתי חזיתות, והאמריקאים לוחצים עלינו לא להסלים את המצב למלחמה כוללת״, הוא אומר. "זה נובע גם מהשיקולים הפוליטיים הפנימיים של ארה"ב – בחירות מתקרבות, ולמלחמה במזרח התיכון עשויות להיות השלכות שליליות על הסיכויים של קמלה האריס להיבחר".
מצד שני, גם באיראן יש הבנה להשלכות ההרסניות של מלחמה כוללת. "חמינאי מזהיר את נסראללה מלהיכנס לעימות מלא, כי ברור שאם זה יקרה, לבנון תיהרס לחלוטין – התשתיות הכלכליות והתעשייתיות ייפגעו באופן קשה מאוד״, מסביר ברעם.
בינתיים, הלחץ הציבורי מצד תושבי הגליל, אשר חיים תחת איום מתמיד, מוביל להרחבת חופש הפעולה של צה"ל בגבול הצפון. "הרמטכ"ל נותן למפקדים המקומיים יותר חופש פעולה, כולל רישיון להרוג פעילי חיזבאללה״, מספר ברעם. "הלחץ על הממשלה והצבא מצד תושבי האזור, שנמצאים תחת אש ולא פונו, הוא עצום. לכן, המפקדים מקבלים רישיון לפעול בצורה תוקפנית יותר, אך בתוך גבולות קו העימות. לא להרחיב את הפעולה מעבר לכך".
חיזבאללה, לפי ברעם, מתמודד עם מגבלות משמעותיות בכל הקשור ליכולות המודיעיניות והדיוק הצבאי שלו, מה שמוביל לתקיפות חסרות הבחנה על יישובים אזרחיים. "לחיזבאללה אין את רמת המודיעין והדיוק שיש לישראל. לכן, הם פועלים נגד מטרות צבאיות ואזרחיות כאחד. לדוגמה, התקיפות על קצרין הן דוגמה לכך שהם תוקפים מטרות אזרחיות כי הם לא מסוגלים לפגוע במדויק במטרות צבאיות״, אומר ברעם.
פרופ' ברעם מדגיש את הצורך בתגובה ישראלית ברורה ונחושה אם חיזבאללה ימשיך להרחיב את היקף ההתקפות על יישובים שלא פונו. "אם הם ימשיכו להתקיף יישובים שלא פונו, חייבים להגיב בעוצמה רבה יותר, ולשלוח אזהרה דיפלומטית או תקשורתית. אני מאמין שחיזבאללה יקבל את המסר ויוריד את רמת האש. אם לא נעשה זאת – הם עלולים להמשיך ולהתקדם, ובסופו של דבר יירו בקביעות גם עד לטבריה״, מזהיר ברעם.
לדעת פרופ' ברעם, למרות המתיחות הגוברת וההסלמה ההדרגתית, שני הצדדים מבינים שהמצב עדיין אינו מצדיק עימות כולל. "למרות שכל יום שעובר מביא אותנו קרוב יותר לעימות, אני מאמין שהסיכוי למלחמה כוללת בחודשים הקרובים נמוך מחמישים אחוזים. שני הצדדים לא מעוניינים בה, לפחות לא בעת הנוכחית״, הוא מסכם.