חסן נסראללה, מזכ"ל חיזבאללה, או לפי כינויו סייד חסן, הוא אחד מהאויבים המרים ביותר של ישראל מזה עשורים. הוא האיש שהפך את חיזבאללה מארגון גרילה קטן לאימפריה חצי-צבאית, ששווה ערך למדינה בזכות צבאה העצמאי, משאביה הכלכליים והמדיניות האסטרטגית שלה.

נסראללה, השייך לקהילה השיעית בלבנון, הצליח לנווט את הארגון בשדה הפוליטי, הצבאי והחברתי במדינה תוך עימות מתמשך עם ישראל. אך מי הוא באמת נסראללה, האיש מאחורי החזית הקשה?

האם ישראל הצליחה לחסל את האויב מספר אחת? אולי זאת לא השאלה
המסעדה והכביסה: המקורב שגילה לי על מה שרה וביבי לא יוותרו בשדרה החמישית | בן כספית

נסראללה בן ה-64, הארכי-טרוריסט ששינה את פני המזרח התיכון, נולד בעיירה מצפון לביירות למשפחה שיעית ממעמד נמוך. בגיל צעיר הוא הצטרף לתנועת השיעים "אמל", אך עם הזמן החליטה קבוצה של חברי תנועה זו, כולל נסראללה, לעבור לארגון החיזבאללה שהוקם על ידי איראן לאחר מלחמת לבנון הראשונה ב-1982.

נסראללה עלה לשלטון בחיזבאללה לאחר חיסולו של קודמו, עבאס מוסאווי, בפברואר 1992 בתקיפה של צה"ל. תוך זמן קצר, הוא הוביל את חיזבאללה לנתיב של לוחמה אסטרטגית מתוחכמת ושימוש מושכל בתעמולה.

נסראללה ידוע בעיקר בזכות הכריזמה שלו ואסטרטגיית הלוחמה הייחודית שלו. תחת הנהגתו, חיזבאללה לא רק ששרד מלחמות והתנגשויות עם ישראל, אלא אף הצליח להרחיב את כוחו והשפעתו בלבנון ובאזור כולו. הוא עיצב את חיזבאללה ככוח פוליטי בולט בלבנון, וב-2006 הוביל את מלחמת לבנון השנייה – מלחמה שהיוותה מבחן קריטי ליכולותיו הצבאיות של הארגון.

חסן נסראללה (צילום: רשתות ערביות)

באותה תקופה, היו לחיזבאללה כ-10,000 לוחמים חמושים, אולם כיום, חיזבאללה נחשב לאחד הכוחות הצבאיים הלא מדינתיים החזקים בעולם, עם עשרות אלפי לוחמים ואמצעים טכנולוגיים מתקדמים, כולל טילים ארוכי טווח.

היום, חיזבאללה הוא הרבה יותר מארגון טרור. הוא מחזיק בכוח צבאי עצמאי, שמוערך כחזק יותר מרוב צבאות המזרח התיכון. בנוסף, לחיזבאללה יש מנגנון פוליטי מבוסס בפרלמנט הלבנוני, רשתות חברתיות וכלכליות הפועלות על פי סדר יום עצמאי, ותמיכה פיננסית וטכנולוגית עצומה מאיראן.

ב-2006, המערכה מול ישראל הוכיחה את יכולתו של נסראללה להביא לארגונו הישגים בזכות עמידה איתנה מול כוח צבאי כמו צה"ל, אולם לאחר המלחמה אמר כי "לא היינו חוטפים חיילים, לו ידענו שזו התגובה".

עלי חמינאי וחסן נסראללה בשנת 2000 (צילום: רויטרס)
עלי חמינאי וחסן נסראללה בשנת 2000 (צילום: רויטרס)

אחת התכונות המרכזיות שמבדילות את נסראללה ממנהיגי טרור אחרים היא היכולת שלו לשלב כוח צבאי ופוליטי עם תעמולה מניפולטיבית. נאומיו החריפים משודרים בקביעות, וניסיונו לשדר כוח בלתי מעורער מול ישראל ממשיך להעסיק את המזרח התיכון כולו.

נסראללה מקפיד להשתמש בתקשורת בצורה מתוחכמת, כדי להציג את עצמו כמנהיג עולמי של ההתנגדות לישראל. בכך הוא הפך לאויב מיתולוגי, כשהוא מנווט בקפידה בין לחימה ישירה ובין אסטרטגיות דיפלומטיות.

נסראללה הצליח לבנות לעצמו תדמית ציבורית חזקה בלבנון ומחוצה לה. כעת, כשהחיזבאללה שימש כאחד הכוחות המרכזיים בזירה הסורית ובמקביל הוא לא התייחס להחלטה 1701 של האו"ם שהחיזבאללה לא יימצא במרחב שמדרום לליטני ועד לגבול עם ישראל.

נסיונות חילוץ במפקדת חיזבאללה בדאחיה (צילום :רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27 א')

לאחר ה-7.10 נסראללה המשיך את נסיונותיו להרחיב את השפעתו במזרח התיכון, כאשר יום לאחר תחילת המערכה בדרום הוא גרם לכל תושבי הצפון בישראל להפוך להיות פליטים בארצם כשהחיזבאללה החל לירות רקטות לעבר ישובי הצפון. 

כעת, לא ידוע עדיין האם נסראללה יצא בשלום בתקיפת ישראל הערב (שישי) ברובע הדאחיה, אבל גם אם כן יצא בחיים, יהיה מעניין לראות האם הלחצים מבית ומחוץ, במיוחד לאחר המהלומות שספג מישראל שהחלו במתקפת הביפרים, ישפיעו על מעמדו? בכל מקרה, גם אם נהרג, נסראללה כבר חקק את שמו בדפי ההיסטוריה של המזרח התיכון.